קורטוב של קולטורה מהולה באלכוהול

ז'אנר: מקום מהסוג שלא מתאמץ בעליל, בנוי כמעט בהיחבא מתחת למפלס רחוב מונטיפיורי, בעיצוב וינטאג' אירופאי קלאסי עם בר קטן ונחמד, כמה שולחנות צפופים במרכז וחצר חמודה, הכלואה בין בתי שכנים עצבניים, המשמשת את שואפי העשן.

אווירה: בר קטן ודחוק באווירת רטרו בברלין, במארה בפאריז אם תרצו, או ב-dumbo ניו-יורק, אם ממש תתעקשו.

שעה ממש טובה: 22:00 בלילה בשלישי בערב. פעמיים כי טוב - גם הופעה חיה של פסנתרן, גם עדיין לא צפוף מידי.

קהל: שילוב של אוהבי מוזיקה, חובבים לצד מוזיקאים מקצועיים, זמרים ואנשים שלראות ולהיראות ממש לא עושה להם את זה.

טעים: האוכל כאן הוא תפאורה נלוות לאווירה ולמוזיקה, אם כי הוא חביב ברובו ומתאים ברוחו למקום. יש סלט עדשים בפטה, ספייריבס מתקתקים, וקציצות סרטנים טעימות ברוטב פלפלים.

כוסית הבית: גלנליווט - וויסקי הבית.

פסקול: שילוב של ג'אז, בלוז, אסיד ג'אז ועיבודים אלקטרוניים, בשילוב הופעות חיות במהלך השבוע של פסנתרנים כמו רועי בן סירה, איתמר גרוס וטל הפטר.

מרשרשים: אפשר לסגור ערב בכ-150 שקל לאדם.

חנייה: בלילה יחסית נסבלת. כחול-לבן ברחובות הסמוכים או חנייה באחד ממגרשי האזור.

שורה תחתונה: מותק של מקום. לכל מי שנמאס מהיכלי הפלצנות ומבקש לנפשו קורטוב של קולטורה מהולה באלכוהול.