מפוצצות את הבועה

ברחובות שלנו יש קסם מיוחד. עובדה. כך לפחות חושבות שלוש אוצרות זרות מבריטניה, מקנדה ומצרפת, שהחליטו להביא את קסם האמנות המתחוללת בבועה התל-אביבית ללונדון. "התערוכה הקבוצתית הראשונה בלונדון של אמנות עכשווית מתל-אביב", כך מגדירות האוצרות את "Jaffacakes TLV", שתיפתח בגלריה לונדונית באמצע אפריל.

Jaffacakes הן עוגיות מצופות שוקולד במילוי תפוז, הזוכות לפופולריות רבה באנגליה, ושקרויות על שם מותג התפוזים "Jaffa" ז"ל. השם החביב ישמש כדי לקרוץ לאהדת הקהל, בעוד שהזיהוי הישראלי דווקא אינו הקו המוביל של האוצרות.

"הדור החדש של האמנים בישראל לא מזהה עצמו כישראלי ולא עוסק בשאלות לאומיות ובבעיה הפלסטינית. בבועה התל-אביבית האמנים רואים עצמם כבינלאומיים. זה לא שהם מתכחשים למקורות, יש להם שייכות מאוד ברורה למקום שבו הם עובדים או שחיו בו וגדלו בו. אבל תל-אביב היא זירה מאוד בינלאומית והאמנות בה היא בינלאומית, ברמה מאוד גבוהה", אומרת מאיה מורגנשטרן, מצוות האוצרות המשתפות פעולה בתערוכה.

איך החלה היוזמה?

"בתקופת המשבר הכלכלי של השנה שעברה מצאנו את עצמנו פנויות ורצינו לעבוד יחד. כולנו בעלות קשר משפחתי יהודי ואנחנו עוקבות אחר זירת האמנות הישראלית מאוד מקרוב. הגענו למסקנה שבלונדון אין כלל חשיפה לאמנות ישראלית עכשווית וצעירה, והחלטנו שזה יהיה הפוקוס של התערוכה".

אף מילה על פוליטיקה

מורגנשטרן היא צרפתייה ושותפותיה ליוזמה, יסמין דטנאו הבריטית ולארה וולף הקנדית, יוצרות יחד משולש קוסמופוליטי רחב אופקים. בחירת האמנים משקפת בבירור את הזיקה הקוסמופוליטית הזו: כולם צעירים מאוד, בשנות ה-20 וה-30 המוקדמות שלהם, ומבטם מרחיק ראות מעבר לרחובות תל-אביב. מאיה אטון, מיכל הלפמן ויוחאי מטוס, העובדים בתל-אביב אך כבר מציגים גם ברחבי העולם, נו הופ (אמריקני במקור), נעמה צבר ומיקה רוטנברג (חיות כעת בניו-יורק) ונגה אנגלר (חיה בלונדון).

הפתעת התערוכה הוא סיפור קצר מאת אתגר קרת שנכלל בקטלוג, ומעניק לאמנות הפלסטית הקשר תרבותי קצת יותר מילולי, אך עדיין מינימליסטי וסוריאליסטי - כדרכו של קרת. "עברנו על עבודות של יותר ממאה אמנים והבחירות שלנו היו מאוד עקביות אבל מאוד אינטואיטיביות", מסבירה מורגנשטרן. "כשניסינו לנסח את האופי והמהות של הבחירה שלנו גילינו שהכתיבה של אתגר קרת מתארת בדיוק את אותה אווירה של העבודות שאנחנו מציגים - משהו יומיומי, אורבני, פתוח לפרשנות אישית. יצרנו איתו קשר והוא נתן לנו לתערוכה סיפור שטרם פורסם".

זה מיזם עסקי בעיקרו או "ציונות"?

"המטרות בטווח הקרוב הן להביא אמנות ישראלית עכשווית ללונדון. בטווח הארוך אנחנו רוצים להעביר את הפוקוס בדיבור על ישראל למשהו נוסף חוץ מפוליטיקה ולהכניס את האמנים האלה לאוספים בריטיים".

אתן חושבות שתוכלו להפריד את האמנות מהפוליטיקה?

"בתחילה יותר חששנו והיה לנו מאוד חשוב להדגיש שזו לא תערוכה לאומית ולא תערוכה ישראלית אפילו, כי תל-אביב מאוד שונה מירושלים, למשל. כיום אנחנו מבינות שאם אנשים יראו את זה בהקשר הפוליטי - זה עניינם".

והקהל יבוא במיוחד?

"מצאנו תורם שמאמין בנו ואיפשר לנו להציג בחלל הגלריה The Rove. זה אזור מעולה, בלב זירת האמנות של לונדון ולא רחוק מגלריה ווייט קיוב. היה לנו חשוב להיות במקום נגיש והומה".

על מנת להגביר את הבאזז, במהלך התערוכה יתקיימו מפגשים בגלריה עם אתגר קרת ועם האמנים, וכן ייצאו מהתערוכה סיורים לגלריות ולמוסדות אמנות כמו סרפנטיין, ווייטצ'פל ואוסף זבלדוביץ/176.

"Jaffacakes", פתיחה: 15.4, 20:00; שיח גלריה עם אתגר קרת ב-17.4, 15:00. נעילה: 15.5. 33-34 Hoxton Square, (Old Street/Liverpool Street tube). jaffacakestlv.com