מדיניות חוץ

שר החוץ אביגדור ליברמן בוודאי לא ידע שהוא משמש מקור השראה ומודל לאמנים לא מעטים. דמותו של ליברמן עומדת במרכז התערוכה "איווט", שתיפתח מחרתיים (ה') בגלריה התל אביבית של המדרשה לאמנות בית ברל. בתערוכה הקבוצתית מגיבים 23 אמנים ישראליים לאיש ולפועלו, ומעניין יהיה לראות כיצד ליברמן עצמו יתייחס לביטוי האמנותי.

את התערוכה יזמה דורית לויטה-הרטן וסייעה לה כרמית בלומנזון. לויטה הרטן היא אוצרת וחוקרת אמנות ישראלית החיה מזה שנים בברלין וחלק מזמנה היא עושה בישראל. ב-2009 אצרה את תערוכתו של רפי לביא לביאנלה לאמנות בוונציה. השתיים רואות בליברמן דמות המייצגת חשיבה קיצונית, דיכוטומית ומרתיעה, המובילה את הדמוקרטיה הישראלית לעבר ערכים זרים.

"כשאתה אומר בארץ ליברמן אף אחד לא נשאר אדיש - וזו התופעה המעניינת, לא השאלה אם הוא צודק או לא צודק פוליטית", אומרת בלומנזון. "השם עצמו מעורר קשת של רגשות - בין החיובי והשלילי, לאהוב או לא לאהוב, דמותו מפעילה מנעד רגשי רחב, הוא מזמין ומגרה התייחסות אליו, באופן ההתבטאות שלו, במוחצנות, בדעות הפוליטיות והחברתיות שלו ושל המפלגה שהוא מנהיג".

אי אפשר להגיד את אותו הדבר על חיים רמון, על אהוד ברק, על אולמרט, כמעט על כל פוליטיקאי?

"הם פשוט פחות מעניינים. העוצמה והאנרגיה של התגובות הרגשיות שהם מעוררים הרבה פחות משמעותית. אנחנו לא כתבנו טקסט לתערוכה. כל הקונספט של התערוכה נשען על ציטוט מאתר מפלגת ישראל ביתנו והאמנים מגיבים לדברים כפי שהם".

הציטוט מהאתר מדגיש את המשפט: "החיים של אביגדור ליברמן הם חיים ישראלים. אביגדור ליברמן מייצג את כל הטוב והמשמעותי ביהודי החי במדינה יהודית". האוצרות והאמנים מבקשים להדגיש מצידם, "למותר לציין שאנו לא מסכימים עם הגדרת הישראליות ככוללת אספקטים גזעניים ואנו לא חושבים שהפתרונות שהאיש מציע עולים בקנה אחד עם מה שנתפס או צריך שייתפס עם מהות הישראליות. אנו מקווים שהצגת התערוכה תפתח שיח ציבורי, שיחזק את המחויבות למעורבות חברתית, לאכפתיות ולדמוקרטיה".

אפשר לראות בכך אלימות אמנותית? זו דרך להתנגח, שמשאירה את האובייקט חסר אונים.

"לדבר על ליברמן במונחים של חוסר אונים נשמע ממש אירוני", מגחכת לויטה-הרטן. "האמנות היא לא אלימה. הרי כולנו יודעים שאמנות לא יכולה לשנות באמת, אלא רק לזעוק את זעקתה, בזכות העובדה שאנחנו חיים במשטר דמוקרטי. ליברמן יכול להגיד שאלה דברים איומים ואנחנו יכולים להגיד שאלה הדברים הנכונים. אני לא חושבת שיהיו הפגנות מסביב - אחרי הכול זו רק תערוכה. ליברמן הוא לא אדם טיפש. אני לא מאמינה שיבואו חוליגנים שיהרסו את עבודות האמנות".

בין האמנים המשתתפים בתערוכה גל ויינשטיין, אבי סבח, אירית חמו, אליעזר זוננשיין, זויה צ'רקסקי, ארז ישראלי, אמנים צעירים כמו דור גז ודביר כהן קדר ואמנים ותיקים כמו דוד גינתון, אורי קצנשטיין ויאיר גרבוז. היצירות מגוונות וכוללות סרטי וידיאו, ציור, פיסול, קולאז' ועוד.

ביצירות האמנים יש גם כאלה שמבטאות חמלה או אהדה, או שזו תערוכה של מסכימים?

"את זה הקהל מוזמן לשפוט", אומרת לויטה-הרטן. במבט ראשון בקטלוג התערוכה, שיוצא בשיתוף עם מגזין האמנות A5, ניתן לראות כי לא מדובר בתערוכה קריקטורית מטבעה, והעבודות מגוונות".

עיצוב הקטלוג מעורר אסוציאציות חזותיות לגרפיקה המוכרת ממשטרים אפלים. בחלק מהעבודות יש התייחסות ברורה לשפה הגרמנית ורמיזות לתורת הגזע הנאצית. לעומתן יש עבודות הדוגלות באנדרסטייטמנט. גל ויינשטיין מסתפק בציטוט מאתר הבית של מפלגתו של ליברמן. ניר עברון מצטט מ"איראן", סרט של קלוד ללוש מ-1971, ואילו רועי רוזן מציג את סרטו "צא", שנבחר זה עתה להשתתף בפסטיבל הסרטים של ונציה, במסגרת תחרותית ושמה "מגמות חדשות בקולנוע העולמי".

"איווט", אמנים מגיבים לליברמן. גלריה המדרשה, דיזינגוף 34, תל אביב. הפתיחה יום ה', 5.8, 20:00. ב'-ה' 12:00-19:00, ו' 10:00-14:00. ללא תשלום