"קרוב למחצית מהמשפחות בישראל נמצאות מחוץ לקונצנזוס"

"התחלתי לגבש את הרעיון של 'משפחה חדשה' באמצע העשור הקודם. האירוע המכונן קרה ב-1996-1997: אישה מהעדה האתיופית הגיעה חבולה למקלט נשים מוכות אחרי שבעלה תקע בה סכין, ושהתה שם כמה חודשים עם ילדיה. במקרים הללו זה חשוך-מרפא, אין שיקום, והיא צריכה להתגרש מהפוגע. אני מלווה אותה לבית הדין הרבני. הוא צורח: 'את בכלל לא יהודיה'. והיא: 'אני לא יהודיה? אתה לא יהודי'. זה שיחק לידי הרבנים, וכעבור 24 מגיע צו גירוש מהארץ. אני אומרת לעצמי: 'לא ייתכן, הוא רוצח אותה על כבש המטוס'".

כך מספרת בשיחה עם "גלובס" עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה" ומובילת המאבק להכרה בנישואים אזרחיים.

לדבריה, "הבנתי שברגע אחד אתה יכול ליפול מהמשבצת ולהיות חשוף לפגיעות ממסדיות, לא לקבל שירותים. אם מדובר בגבר ואשה שאינם יהודים, שאינם נשואים, שנישאו בנישואים אזרחיים, בני-זוג מאותו מין, משפחה חד-הורית. הצלחתי למנוע את גירושה מהארץ, לא יודעת מה עלה בגורלה. והיה ברור לי שיש כשל מערכתי עמוק, שישראל, מדינת הגירה, ששלחה לאתיופיה מטוסים להביא את האנשים האלה - איך אפשר להפקיר אותם?"

חוק יסוד המשפחה

"הדבר הראשון שרציתי הוא להגדיר בחוק מהו תא משפחתי, כדי שהאדם יוכל לזכות בהגנה ולקבל מערכת של זכויות", אומרת רוזנבלום. "הרעיון: לחוקק את חוק יסוד המשפחה, שיגדיר בצורה הרחבה ביותר את התא המשפחתי ויעכל לתוכו את המבנים החדשים של התאים.

"המסר המרכזי: המשפחה לא מתפוררת אלא משנה צורה. אנשים הם יצורים משפחתיים, והחברה צריכה לתת להם מענה. כיום היא מאמללת כאן 800 אלף משפחות - 42% מהתאים המשפחתיים נמצאים מחוץ לקונצנזוס. אתה יודע למשל שמי שמתחתנת בקפריסין לא זכאית למזונות מבעלה?

"גיבשתי צוות מתחום מדעי ההתנהגות, מדעי המדינה, סטטיסטיקה. אספנו חומר מחקרי מרשיע, שיבסס את התיאוריה על זכות האדם למשפחה. רשמנו עמותה. בסוף 1998 רצנו לכנסת, החתמנו 35 חברי כנסת. וחלק זזו מתפקידם. עברו. ביטלו. הבנתי שהכיוון לא פרקטי.

"גמלה בליבנו החלטה להקים תשתית ארגונית - אני רואה את עצמי כמהפכנית, והייתי צריכה לבנות צבא. בעיתון התפרסמה ידיעה קטנה על השירותים שלנו למשפחות שסובלות מפגיעה בזכותן להתקיים או להיות מוגנות - הוצפנו ב-400 פניות, דרכנו על מורסה.

"אנחנו מתחילים לטפל בקהל וחושבים על בג"צים. ב-2001 תבענו לאשר נישואים קונסולריים בישראל. ובג"ץ לביטול בתי דין לבירור יהדות. זה נמשך שנים. אז הלכתי לכיוון אחר: לתקוף את בתי המשפט לענייני משפחה במסות של תביעות. למשל, לאשר הסכמים לחיים משותפים בין בני-זוג מאותו מין. בהתחלה זרקו אותי מכל המדרגות, אבל הגשנו בכל הארץ, והיו שופטים שאישרו, וזה יצר תקדים משפטי וחברתי, קבלה חברתית. עד היום טיפלנו ב-100 אלף איש. הבייבי הקטן הפך למשהו גדול".

בנק הזרע לחיילים

"ב-2001 הגיתי את רעיון 'בנק הזרע לחיילים'", מספרת רוזנבלום. "הגיע אליי צעיר שנפגע באשכיו, ובסוף השירות בא לרופא פרטי, שאמר: 'אין לך כלום, רק מים'. הדלקות הרסו את הפוריות מאחר שלא טופלו. כשהוא יצא, אמרתי לעצמי: אם היה תורם זרע לפני הגיוס, זה היה אפשרי. והרי כל העם צבא. ולא צריך להרים בנק זרע, יש 13 כאלה.

"ביררתי כמה אנשים איבדו את כושר הפוריות בצבא, כתבתי לרמטכ"ל, לשר הביטחון, לרב הצבאי הראשי, כינסתי מסיבת עיתונאים, והגיעה אליי משפחה שכולה שאמרה: 'איך לא גילו לנו את האפשרות? 72 שעות אחרי המוות אפשר להוציא זרע מצעיר שמת'. הצבא עד היום לא משתף פעולה, אבל בצבא ההודי יש הסדר כזה, ולכל חייל בצבא ארה"ב שנשלח למפרץ הוצע להקפיא זרע.

"ב-2002 נהרג החייל קיוון כהן בעזה. אמא שלו ביקשה להוציא את הזרע, וזה היה המקרה הראשון שבו זכיתי. ב-2005 הקמתי את הבנק הראשון בעולם לצוואות ביולוגיות - היום יש בו 500 מסמכים שבהם אנשים מבקשים להמשיך את מורשתם.

"ברוך פוזניאנסקי, שחלה בסרטן, היה הראשון שבקשתו לצערי התממשה. זה נותן את הטעם לכל העשייה - אפשרות קסומה ליצור תא משפחתי במקום שלא היה: ילד שייוולד לאם שתגדל אותו, יידע מה מקורו ושהוא ילד רצוי".