הנורות האדומות של המשקיע

בדרך כלל, לאחר השקעה ראשונית על-ידי היזמים, המקור השני לגיוס הון הוא ממקורבים - חברים ובני משפחה שמוכנים לסייע ובמקביל רואים בכך הזדמנות עסקית. קרנות הון סיכון ואנג'לים מתחילים להשקיע רק בשלבים מאוחרים יותר של חיי החברה ופיתוח המוצר.

לרוב מקורבים המשקיעים כסף לא עורכים בדיקת סיכונים, ולא יודעים בדיוק מהו הסיכוי שהרעיון יתממש, יהפוך לרווחי ויביא לאקזיט.

צריך לזכור שבשלבים הראשונים לחייה חברת הזנק אינה מתנהלת כחברה שפועלת שנים רבות, עם מערכות חשבונאיות וניהוליות, נהלים ומסורת.

כאן בדיוק נמצא הסיכוי שכה קורץ למשקיע, אך גם הסיכון, לכן על משקיע מסוג זה לערוך בדיקה שתיעשה בידי איש מקצוע חיצוני שיחווה את דעתו בנוגע להיתכנות הפרויקט. לאחר מכן, אם החליט המקורב להשקיע, עליו לעגן את ההשקעה בחוזה השקעה משפטי.

מטרת החוזה היא לעקוב אחר הכספים הללו, לדעת מה בוצע בהם ומה יקרה להחזקות כאשר ייכנסו משקיעים נוספים. אגב, החוזה המשפטי תקף לכל סוג של משקיע - מקורב, אנג'ל או קרן הון סיכון.

לא פעם היו מקרים שבהם מנהלי החברה השתמשו בכספי המשקיעים במרמה, תוך ניצולם לצורכיהם הפרטיים ולצורך מתן הטבות כספיות למקורביהם.

אבל הדאגה לא מסתיימת במקרים של מעילות. על המשקיע לסכם בחוזה ההשקעה שלו את הדרכים שבהן יוכל לקבל פרטים על אודות הפעילות הכספית בחברה, וכן כי יתאפשר לו לקבל, לצורכי בדיקה וביקורת, את הדוחות הכספיים והסימוכין להוצאות הכספיות. זהו כלל ראשון ומחייב להבטחת השימוש הראוי בכספו.

כלל שני הוא קביעת המועדים שבהם יקבלו בעלי המניות דיווחים בכתב ובעל-פה על התקדמות הפרויקט, על ההוצאות הכספיות, ועל מצבה הכספי של החברה.

דוחות רבעוניים ושנתיים צריכים להגיע לבעל המניות והוא צריך לבדוק את סבירותם. בכל מקרה של אי בהירות עד כדי חשד, יוכל להעביר את החומר הנדרש, בהתאם למה שסוכם בחוזה, לחוקר החשבונאי, לצורך ביצוע ביקורת חקירתית.

הכותב, מנכ"ל אודיט בקרה וביקורת, כיהן כמנהל מחלקת החקירות של רשות ני"ע