מה מזכיר לכם הקול הבא

ב-29 באוקטובר 1929 התמוטטה הבורסה של ניו יורק. למחרת בבוקר, קוראי ה"ניו יורק טיימס" ידעו שקרה משהו לא נעים מעיקרו, אבל לא העלו בדעתם שעולמם חרב. הכותרת הראשית אמנם נפתחה במלים "המניות קרסו", אבל המשיכה, "התאוששות בסיום מעודדת את הברוקרים; הבנקים אופטימיים".

ידיעה אחרת באותו העמוד הודיעה, שהנהלת הבנק המרכזי טיכסה עצה במשך שש שעות, והגיעה למסקנה ש"התערבות אינה נחוצה". שער הריבית נשאר ללא שינוי. אכן, למדנו מאז דבר אחד או שניים. הטראומה של 1929 כמעט נחקקה בצופן הגנטי שלנו.

בנקים מרכזיים ממהרים להיתקף אסוציאציות קודרות כל אימת שניתן להם רמז על אפשרות ש-29 באוקטובר השחור יחזור. היום עמדה הנהלת הבנק המרכזי של ארה"ב להוריד את הריבית בחצי אחוז. הנגיד האמריקני הוא פרופסור לכלכלה, שמאורעות 1929 עמדו במרכז עבודתו האקדמית.

וול סטריט הואילה אתמול להמתיק את הזיכרונות מ-1929, כאשר רשמה את העלייה הגדולה ביותר בנקודות מאז ומעולם. פעם חשבנו שרק מדד הניקיי מסוגל לעלות ב-900 נקודות ביום אחד. אבל איפה הניקיי ואיפה ה-900.

מקיין נושך שפתיים, אבל רושם "עלייה חדה"

אין זה מן הנמנע שברק אובמה זכר את יום השנה הזה, כאשר החליט לרכוש חצי שעה יקרה להחריד של זמן שידור בטלוויזיה, כדי לשוחח על תכניותיו הכלכליות הערב (יום ה' לפנות בוקר שעון ישראל). התוכנית תוקרן בשלוש רשתות, ותעלה לו שלושה מיליון דולר. אובמה טובע במזומנים. הוא יכול לרכוש חצי שעה בכל אחד מששת הערבים האחרונים של מערכת הבחירות. ג'ון מקיין יכול רק לנשוך את שפתיו. בשבוע שעבר בלבד, ההוצאות של אובמה על פרסום היו גדולות פי שלושה מאלה של מקיין.

אף על-פי כן, לפי סקר של רשת עיתוני מקלאצ'י, מקיין "רשם עלייה חדה בענייני כלכלה ויצירת מקומות עבודה". לפי הסקר הזה, ההפרש בין המעדיפים את אובמה על מקיין בנושאים האלה פחת מ-16% לשבעה אחוזים.

גם אובמה גם מקיין ריכזו אתמול את מאמציהם בפנסילבניה. זו המדינה השישית בארה"ב במניין אוכלוסייתה, והמאבק בה לובש עכשיו ממדים קריטיים. היא מדינה מורכבת, שמרכזיה העירוניים ליברליים מאוד ואזוריה הכפריים שמרנים לפעמים עד קיצוניות. בבחירות הקודמות היא הצביעה בעד הדמוקרטים, בהפרשים קטנים. בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, בחודש אפריל, אובמה נחל תבוסה ניצחת מידיה של הילארי קלינטון.

הפרופיל של מצביעי קלינטון - לבנים מן המעמד הבינוני הנמוך ובעלי צווארון כחול - הזינו תקוות רפובליקניות לנצח בפנסילבניה בפעם הראשונה זה עשרים שנה. הסקרים בשבועות האחרונים הצביעו על יתרון של עד 15% לאובמה. אבל בימים האחרונים הסתמן צמצום ממשי בהפרש בפנסילבניה. שני סקרים, שלפני שבועיים הראו יתרון של 13% עד 15% לאובמה, העמידו את יתרונו אתמול רק על 7%.

שינוי של הרגע האחרון? אל תבנו על זה

צמצום, אם אמנם צמצום הוא, אולי מתחולל מאוחר מדי. סקר של מכון גאלופ הראה אתמול כי רוב עצום של האמריקנים מניחים את ודאות נצחונו של אובמה: 71% לעומת 23%. קשה לדעת אם האינטואיציות האלה ינסכו אדישות בקרב תומכיו של המוביל, או ירפו את ידיהם של תומכי המובל.

קשה אפילו להחליט למי מן השניים יש תומכים נלהבים יותר. אמנם כמעט מדי יום אובמה קובע שיא חדש במשיכת קהל אל אסיפות הבחירות שלו, אבל מוטב להיזהר בהסקת מסקנות. קודם כל, הנוכחות באסיפות הרפובליקנים גדולה ואינטנסיבית; שנית, אסיפותיו של אובמה היו גדולות במיוחד במדינות שבהן הביסה אותו קלינטון.

באופן כללי, הסימנים מוסיפים להעדיף את אובמה. כפי שאומר אתר הרשת של גאלופ (מומלץ, עשיר בנתונים: gallup.com), שינויים של הרגע האחרון מתרחשים מפעם לפעם, אבל הם נדירים מאוד.

שתי הדוגמאות הבולטות בדור האחרון - בשנת 2000 ובשנת 1980 - הראו כושר התאוששות דרמטי של אחד המועמדים. אבל ב-1980 המתאושש היה מועמד האופוזיציה בימים של משבר כלכלי חמור, וב-2000 זה היה מועמד המפלגה השלטת במרוצת שגשוג כלכלי. הרבה זמן עבר מאז שמועמד של מפלגת השלטון ניצח במהלך התמוטטות פיננסית. *

רשימות קודמות של יואב קרני אפשר לקרוא ב-yoavkarny.com