המושב ה-60: בדרך למונופול דמוקרטי?

בצל הדרמה ההיסטורית של הבחירות לנשיאות התנהלה דרמה חשובה קצת פחות, אבל לא הרבה פחות: המאבק על כינון מונופול פוליטי של המפלגה הדמוקרטית בקונגרס.

התוצאות: עדיין אין תוצאות. בשעת כתיבת הדברים האלה, בצהריים לפי שעון ישראל, מניין הקולות בבחירות לסנאט בארבע מדינות של ארה"ב הוא כל-כך צמוד, עד שכנראה לא יהיה מנוס מלהורות על ספירה חוזרת.

על הפרק לא עמדה עצם השליטה בקונגרס. הדמוקרטים לא התקשו להגדיל את הרוב שלהם הן בבית הנבחרים והן בסנאט. לדמוקרטים יהיו לפחות 18 מושבים נוספים בבית הנבחרים, והרוב שלהם יגדל ל-252 (מתוך 435). אנחנו מחכים לתוצאות מעשרה מחוזות בחירה נוספים. בסנאט, הדמוקרטים כבר הגדילו את הרוב שלהם בחמישה מושבים, ויש להם 56 מושבים מתוך מאה.

אבל הסנאט - אשר נוצר במקור כדי לרסן את בית הנבחרים - פועל על יסוד כללים פרלמנטריים אחרים. אף כי אין שום תקנה המונעת את הסנאט מלחוקק חוקים ברוב פשוט, הוא תלוי בפועל ברוב מיוחס של 60. הסיבה: 41 סנאטורים יכולים למנוע כל חקיקה באמצעות "פיליבסטר", או נשיאת נאומים.

למנוע את המניעה

הגיונו של הפיליבסטר הוא פשוט: לעודד שיתוף פעולה והסכמה מעבר למתרס המפלגתי. אבל התוצאה היא לעתים קרובות שחקיקה נועזת, טבועה בחותם רעיוני או מפלגתי, אינה יכולה לעבור.

למשל, הדמוקרטים מקווים לחוקק רפורמה רחבת היקף בשירותי הבריאות. חזקה על הרפובליקנים שימנעו רפורמה כזאת, שהם חושבים להלאמה של הרפואה הפרטית. שישים דמוקרטים עשויים למנוע את המניעה.

רק לעתים רחוקות מאוד מפלגה מצליחה להגיע לשישים מושבים. הדמוקרטים השתעשעו בתקווה שהבחירות האלה ינחילו להם שישים. אבל לתכלית הזו היה עליהם לזכות בתשעה מושבים חדשים, תחלופה שבדרך כלל אין רואים בבחירות לסנאט (שרק שליש מחבריו עומדים לבחירה אחת לשנתיים).

תיאורטית, הדמוקרטים עדיין יכולים לממש את היעד הזה, אם ינצחו בכל אחת מארבע המדינות שתוצאותיהן תלויות ועומדות: בג'ורג'יה, במינסוטה, באורגון ובאלסקה. ההפרשים בשלוש מהן זעירים, וברביעית (ג'ורג'יה) ייתכן שיהיה סיבוב שני נדיר. אפשר אפוא שגורל הסנאט לא ייוודע עד חודש דצמבר.

מה לעשות בג'ו?

גם אם ינצחו בארבע המדינות, הדמוקרטים יעמדו לפני החלטה לא נעימה מעיקרה: מה לעשות בג'וזף ליברמן. הסנאטור היהודי הוותיק מקונטיקט נבחר לפני שנתיים כעצמאי. אבל הוא הצטרף אל הסיעה הדמוקרטית, והעניק לה בזה רוב של קול אחד. היא מצידה העניקה לו את כהונת יושב הראש רב הכוח של הוועדה לביטחון פנים.

אבל ליברמן העלה את חמתם של הדמוקרטים בתמיכתו הנלהבת במועמדותו של ג'ון מקיין לנשיאות. הוא היה משתתף מרכזי במסע הבחירות של מקיין, ואילו מקיין נבחר לנשיא, ליברמן היה מצטרף כנראה אל הקבינט שלו בכהונה בכירה.

איפה יישב ליברמן החל מחודש ינואר? הדמוקרטים אינם תלויים בו עוד לעצם הרוב שלהם. הירשו לו להוסיף ולשבת בראש הוועדה לביטחון פנים? והוא, ליברמן, האם יסכים להיות הסנאטור הששים ברוב המיוחס של הדמוקרטים? סוף סוף הוא חזר והזהיר כי בחירת אובמה תסכן את שלומה של ארה"ב.

אגב, ליהודים בסנאט שלום. מספרם עדיין עומד על 14. שני סנאטורים יהודיים ותיקים הגנו בהצלחה על מושביהם: קרל לוין ממדינת מישיגן, היו"ר של ועדת השירותים המזוינים (ביטחון); ופרנק לוטנברג מניו ג'רזי, ששימש לפנים יו"ר המגבית היהודית המאוחדת. לוטנברג הוא בן 84, ונבחר אתמול לשש שנים נוספות. אין זה עניין נדיר בסנאט. בני שמונים ומעלה עולים בו כפורחים. זקן החברים כיום, רוברט ברד ממערב וירג'יניה, יחוג בעוד שבועיים את יום הולדתו ה-91.