"צריך להתכונן לעולם של חלוקת הכנסות שוויונית"

חשיפתו הגבוהה של הבנק לחובות של מדינות בעייתיות באירופה, ובראשן יוון (512 מיליארד יורו), הביאה לפני כשבוע להחלטה על פירוקו על-ידי ממשלות צרפת, בלגיה ולוקסמבורג.

לא רק בנק דקסיה חשוף לחובות בעייתיים, ההערכות מדברות על כטריליון דולר חשיפה של הבנקים באירופה למדינות ה-PIIGS, ועל מספרים עצומים עוד יותר בהיקף החשיפה לנגזרים של חובות אלו.

בישראל פועלים קרוב ל-20 בנקים זרים, מהם רק חמישה בעלי סניפים שעליהם חל פיקוח של בנק ישראל, והיתר נציגויות. משבר האמון במערכת הבנקאית הזרה תופס אותם דווקא בעיצומן של תוכניות להרחבת הפעילות בארץ.

"גלובס" ואיגוד הבנקים הזרים בארץ (ה-AFB) כינס לפאנל מיוחד כמה ממנהלי הבנקים הזרים בישראל, כדי לראות כיצד הם נערכים למשבר הנוכחי.

שאלנו את ג'ימי פינטו, יו"ר עמותת הבנקים הזרים בישראל ויו"ר קבוצת אדמונד דה רוטשילד בישראל, איתי מקוב, ראש תחום בנקאות עסקית ובנקאות השקעות בסיטי ישראל, בעז שוורץ, מנכ"ל הנציגות של דויטשה בנק בישראל, יהודה לוי, מנכ"ל HSBC ישראל, וקובי פייגנבאום, מנכ"ל הנציגות של UBS בישראל, מה להערכתם צפוי בשווקים.

משתתפי הפאנל הקפידו לשמור על שמרנות וזהירות, ונמנעו מלתת המלצות בטווח הקצר. ניכר כי האופטימיות שמאפיינת בדרך כלל את אנשי שוק ההון זזה הצדה, וראשי הבנקים הזרים בישראל מעדיפים להתמקד בהזדמנויות במזרח.

לוי: "HSBC מחזיק בעמדה נגטיבית בטווח הקצר יותר ממרבית הנוכחים בפאנל; מרכיב גדול בתיקי הלקוחות שלנו הוא מחוץ לשוק, וגם אם כולם יסכימו שעד שנגיע למצב יציב כלשהו באירופה יהיו הרבה השתעלויות ותהיה התנהגות מזוגזגת, אין ספק שמרכז הכלכלה עובר למזרח".

מקוב: "לתת המלצות בטווח קצר ובינוני זה בעייתי. אפשר להסתכל לטווח ארוך. העולם זז לאסיה ולדרום אמריקה, מזרח אירופה ובעתיד אפריקה. הבשורה בעשרים השנים הבאות היא שנראה בעיקר את אירופה, וגם את ארה"ב יורדות, ומרכז הכובד יעבור למזרח".

פייגנבאום: "אנחנו ממליצים למשקיעים לנקוט מדיניות שמרנית וזהירה. למרות שמתחילים לראות הזדמנות, המשבר באירופה בעיצומו. השוק הישראלי עובר משברים שחלקם במשבר העולמי, ואנחנו רואים את זה ברמה היום יומית. גם בשוק הישראלי אנחנו ממליצים להוריד חשיפה לשוק המניות".

פינטו: "מכפיל הרווח באירופה יכול להגיע לפחות מ-9, אבל אנחנו מאמינים שיש היום הזדמנויות, אנחנו לא שחקן לטווח קצר אבל ממליצים ללקוחות שלנו לבנות תיק מניות מפוזר ואיכותי שיניב פירות כבר ב-2012".

שוורץ: "חלה הידרדרות בתחזית הצמיחה העולמית. נראה צמיחה נמוכה מהתחזיות. אירופה תסבול ממיתון ברבעון הרביעי השנה והראשון של שנת 2012, אך הסיכויים שארה"ב תגלוש למיתון נמוכים. מכפילי מניות של 12 בארה"ב ו-9 באירופה משקפים ירידה ברווחיות החברות, וכתוצאה מזה בצמיחה, אבל אנחנו לא במשבר של שנת 2008. מדד ה-VIX (מדד הפחד, האומד את התנודתיות הצפויה - א' פ') הוא חצי ממה שהיה אז.

"העולם עובר לאסיה, אך יבואו גם כאבי גדילה, ולא מן הנמנע שנראה איזושהי התמתנות בצמיחה, שתהיה כואבת מאוד.

"אסור להמעיט בתחושות החברתיות החזקות שאנחנו רואים בישראל ובעולם, הן בעלות השלכות נרחבות בשנים הבאות; צריך להתכונן לעולם של מושגים חברתיים, לחלוקת הכנסות שוויונית ומחירים אחרים. ימשיך להיות לחץ על חברות מבחינת תמחור, וזה ישפיע על הרווחיות. מדינות שלא ישכילו לעשות שינוי בהתאם ימצאו עצמן במצב גרוע, והכלכלה שלהן תפגע".

חשיפה נמוכה

למרות החשיפה הגבוהה של הבנקים הזרים לחובות בעייתיים, משתתפי הפאנל הציגו עמדה אחידה, שלפיה אצלם החשיפה נמוכה, ללא סיכון אמיתי ליציבות הבנק, ולמרות זאת, גם הם מביעים חשש מסיכוי לאירוע מתגלגל.

"המשבר הזה, בניגוד לקודם, ממוקד באירופה. הבנקים האמריקניים פחות מושפעים, אבל אני חושב שאף אחד לא יכול להעריך מה יהיו ההשלכות. אחרי שבנקים אחרים נופלים, פתאום מגלים שיש בנקים שחשופים להם. לכן צריך להיות זהירים ולהאמין שמממשלות אירופה ימנעו ליהמן ברדרס נוסף", ציין מקוב.

פינטו הוסיף, כי "כולנו חשופים לאפקט המאקרו כלכלי, ובאופן פרטני לתיקי הלקוחות שלנו - אם הם סובלים גם אנחנו סובלים. למרות אי-הוודאות אני חושב שבסוף הממשלות באירופה יידעו להתמודד עם הבעיה הזו. הפתרון צריך להגיע מגרמניה ומצרפת".

שאלת האמון שבין הבנקים הזרים ללקוחות ולמשקיעים קיבלה לאחרונה משנה תוקף בעקבות פרשת הסוחר שהתרשל והביא את UBS למחיקת 2 מיליארד דולר, אירוע שמזכיר את הפרשה שזעזעה את השווקים ב-2008 כאשר ג'נרל ז'רום קרביאל שהועסק בבנק ההשקעות הצרפתי סוסייטה ג'נרל גרם לבנק נזק של מחיקת 7.2 מיליארד דולר.

איך אתם מתכוונים לשקם את האמון שנסדק?

פייגנבאום: "אירוע כזה יכול להיות בכל גוף פיננסי בסדר גודל של UBS. אנחנו לא מתעלמים מבעיית ניהול סיכונים, אך יש להבדיל בין היציבות של הבנק למצבם של הלקוחות.

הייתה דיסאינפורמציה לגבי האירוע הזה, הוא לא נגע לכספי לקוחות, ולא רק שהם לא נפגעו אלא הבנקאות הפרטית של UBS יצאה מחוזקת הרבה יותר, שכן עכשיו נהדק עוד יותר את הפיקוח על פעילות בנקאות ההשקעות.

"הבנק כבר הכריז על צמצום הפעילות בתחום והעברת הפוקוס לבנקאות הפרטית. כבר היום UBS הוא השני בגודלו בעולם בתחום ניהול הון. הנהלת הבנק לוקחת אחריות, וזו דוגמה לניהול משבר בצורה נכונה".

האם תהיה פגיעה ברווחי הבנק?

פייגנבאום: "אנחנו לא רואים פגיעה כלשהי ביציבות הפיננסית, למרות מחיקה של ההפסד מהאירוע הזה, הבנק יגמור את הרבעון השלישי ברווח. בוודאי שלא תהיה השפעה על ההון העצמי ועל החוסן הפיננסי של הבנק, שיש לו יחס הלימות מהגבוהים בעולם, של 18%, והוא יהיה מסוגל להתמודד עם משברים בעולם הבנקאות".

למה שלקוח ישראלי ירצה לפתוח עכשיו חשבון בבנק זר על רקע הפרשה הזו?

פייגנבאום: "ל-UBS בהחלט יש מה להציע למשקיע הישראלי. אנחנו מרחיבים את הפעילות כאן ואת סל השירותים, ורואים בישראל יעד אסטרטגי ראשון בקרב כמה מדינות שהוגדרו כמדינות באסטרטגיית צמיחה, ובהתאם אנחנו משקיעים משאבים רבים להגדלת הפעילות הזאת".

פיטורים של עשרות אלפים

גם אם הם מתעקשים כי ברבעון הבא יראו רווחים, או שהקטינו את החשיפה שלהם למדינות בעלות החוב הבעייתי, הבנקים הזרים כבר צופים פני עתיד, והחלו לפני כמה חודשים לחתוך בעלויות, בעקבות ההאטה בהיקף ההשקעות ושיעורי הריבית הנמוכים, שפוגעים ברווחיותם. בהתאם הודיעו חלקם על קיצוצים ופיטורי עשרות אלפי עובדים.

האם הקיצוצים יגיעו גם לסניפים ולנציגויות בישראל?

פייגנבאום: "הצמצום הוא בהשקעות ולא בבנקאות הפרטית. בהיבט של UBS זה לא יגיע לארץ. אנחנו מתכננים להכפיל פי שלושה את כוח האדם בארץ. ישראל הוגדרה כיעד אסטרטגי, במקום השני אחרי ברזיל, וזה רק אומר עד כמה ניתנת חשיבות לפעילות שלנו פה".

שוורץ: "דויטשה בנק הודיעה על קיצוץ של 500 משרות; יש לנו מדיניות כוח אדם גמישה. בארץ אנחנו לא מתכוונים לעשות קיצוצים; אנחנו כל הזמן במגמת גידול והרחבה, אם כי מדודה".

לוי: "HSBC הודיעה כי תפטר כ-30 אלף איש ברחבי העולם. בישראל אנחנו במגמת צמיחה, אם כי ב-2012 אנחנו לא צופים גידול מהותי, אך לא צמצום".

מקוב: "עד עכשיו לא היו צמצומים בעולם. בישראל אנחנו במגמת התרחבות וממשיכים לגייס".

פינטו: "במתכונת הנוכחית אנחנו 65 איש, ובונים פה את הבית בשד' רוטשילד עם מקום ל-150 איש; אנחנו מחויבים לשוק הזה בטוב וברע. אנחנו פה במשרה מלאה, ומחויבים לישראל כמו שאנחנו מחויבים לבנק שלנו".

פינטו מוסיף, כי "המוצרים הפיננסיים זה כמו קוטג' - אנחנו מביאים התייעלות והורדת סיכונים, ולא נכון להסתכל על זה רק בראי המשבר".

בפניהם של הבנקים הזרים עומדים בישראל לא מעט חסמים בדרך, ולא רק רגולטוריים. העיקרי שבהם הוא אופיו של המשקיע הישראלי, שמעדיף לרוב להישאר בבית ולהשקיע בישראל.

"למרות שחלה התקדמות קלה בנושא, עדיין פיזור ההשקעות של משקיעים וחוסכים בארץ נע בין 10% ל-0%, זאת לעומת עמיתיהם באירופה או בארה"ב החשופים לעולם ביותר מ-50%. תיק השקעות ישראלי צריך להגיע לחשיפה בחו"ל של 40%", אמר פינטו.

"רוב כספי הפנסיה מרוכזים פה וזו לא מדיניות נכונה. היה טוב למשקיע הישראלי אם היה מפזר השקעותיו, גם מבחינה מטבעית; צריך לקחת בחשבון את הסיכון הפוליטי. ישראל היא משק קטן, עם כמות חברות לא גדולה. פגיעה בחברה אחת, מהגדולות במשק, עשויה להיות בעלת השלכה מאוד רחבה. חלק מהקבוצות כעת הן יותר פגיעות. אם המשבר העולמי הזה יימשך, המשבר בארץ עלול להעמיד קשיים לחברות מסוימות לעמוד בהחזר החוב שלהן", מזהיר שוורץ.

מקוב מצטרף לעמדה זו אך מטיל את האחריות גם על הרגולטור. "על מנת שיהיה שינוי מהותי בנטייה של המשקיע להישאר בישראל, צריך להיות שינוי בצורה מוסדית ורגולטורית. אי אפשר לצפות שחברות ביטוח וקופות גמל ישקיעו חלק גדול מהכספים שלהן מחוץ לישראל, כל עוד הן אמורות להחזיר תשואה שקלית, וזה הבסיס שלהן למדידה.

"צריך לחשוב על זה בצורה יותר מערכתית, על מנת שאולי בעתיד, חלק מהותי מהכספים יעבור להשקעות בחו"ל, אז נראה אלוקציה טובה יותר של אשראי חוץ-בנקאי וגם של אשראי בנקאי, מבחינת איכויות האשראי שניתנות כיום".