שיעורי הדיווח למשטרה על עבירות רכוש אינם עולים על 50%

השבוע החליטה הממשלה להעמיד בראש סדר העדיפות את הלחימה בפשע המאורגן ובמשפחות הפשע בפרט, ואולם התברר כי פשיעה כלכלית ועבירות הרכוש מעניינות את הציבור יותר.

כך עולה מנייר עבודה שהכינו ד"ר דמיטרי רומנוב ראש אגף מחקר חברתי כלכלי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונועם זוסמן כלכלן במחלקת המחקר של בנק ישראל. המחקר נעשה אומנם עוד בחודש אוגוסט 2005, אך מעולם לא פורסם ברבים.

מהמחקר של הכלכלנים רומנוב וזוסמן עולה כי שיעורי הדיווח למשטרה על עבירות רכוש נבחרות כמו פריצה ונסיונות פריצה לרכב ודירה נמוכים הרבה יותר מאלו שנמצאו בסקר החברתי, ובכל מקרה אינם עולים על 50%.

במקרים של כייסות, שיעורי הדיווח אף נמוכים במיוחד. המשמעות, שנתוני הפשיעה בפועל בישראל גבוהים הרבה יותר מהדיווחים הרשמיים. עם זאת שיעורי הדיווחים על גניבות רכב מתקרבים לכ-100%.

השוואה בינלאומית מעלה כי בישראל, שיעורי הדיווח למשטרה על חלק מהעבירות, נמוכים ביחס לשיעורי הדיווח במדינות מפותחות אחרות, וכי נפגעי עבירה רבים יחסית בארץ נמנעים מלדווח עקב חוסר אמון ביכולתה או ברצונה של המשטרה לטפל בתלונתם.

עוד עולה מהמחקר כי 29% מהישראלים לא מדווחים על עבירות למשטרה, משום שהם מאמינים שהמשטרה אינה יכולה לטפל בתלונתם או שיעילותה מוטלת בספק. זאת לעומת ממוצע של 19% בלבד מהאזרחים במדינות מפותחות אחרות.

טרוניה שכיחה נוספת ביותר לאי דיווח לעבירות למשטרה היא אי מציאת הגנב או רכוש הגנוב. 40% מהנזכרים בישראל, ציינו את ההתייחסות הלא רצינית בטיפול בתלונתם, כאחת הסיבות לאי דיווח על עבירות למשטרה.

טרוניה נוספת לאי דיווח על עבירות, תחושה ששיעורי גילוי מבצעי העבירות בישראל נמוכים יחסית. עם זאת רק 8% בלבד מהישראלים סבורים שהמשטרה אינה רוצה לטפל בתלונתם. זאת לעומת ממוצע של 50% מהישראלים הטוענים זאת במדינות מפותחות אחרות.

כן עולה מהמחקר של הכלכלנים רומנוב וזוסמן:

* ההסתברות לדיווח עבירות על ידי ערבים או על ידי עולים חדשים נמוכה יחסית, ועשויה להעיד על חיכוך בינם לבין המשטרה ורתיעה ממנה.

* אזרחים שנחשפו לעבירות רכוש קודמות, נוטים להמעיט בדיווח למשטרה, ממצא העשוי גם הוא להעיד על התרשמותם השלילית מאופן הטיפול של המשטרה בתלונות.

* ככל ששיעורי הפשיעה בערים נבחרות, גבוהים יותר, כך קטנה הנטייה לדווח על עבירות רכוש.

* המלצה מרכזית העולה מהמחקר, היא להתבסס על הסקר החברתי של הלמ"ס, כמקור מידע שוטף על שיעור נפגעי העבריינות ודפוסי הדיווח, תוך הוספת שאלות על מספר המקרים של חשיפה לעבירות, שיאפשרו להעריך הן את היקף הפשיעה, והן את שווי הנזק והכיסוי הביטוחי.

כמו כן מומלץ כי משטרת ישראל תפרסם סטטיסטיקה פלילית מפורטת מדי שנה.