צעירים חסרי מנוח

לאחרונה הודיעה חברת גזית-גלוב ישראל כי תקים מרכז מסחרי מזרחית ליישוב טירה, על שטח היישוב צור-נתן. ההשקעה במרכז המסחרי, שישתרע על שטח של 12 אלף מ"ר, מוערכת בעשרות מיליוני שקלים. על רכישת הקרקע התמודדה גם רשת ביג. מלבד גזית גלוב וביג, שהחליטו לפנות לראשונה למגזר הערבי בעקבות עידוד של עיריית טירה, פורסם לאחרונה כי חברת יואל, שבשליטת קובי מימון ושמואל פלאטו-שרון, בוחנת אפשרות להקים קניון ליד צומת קסם. גם רשת שילב לתינוקות הודיעה על פותחת סניף ראשון במגזר הערבי, בעיר נצרת, בהשקעה של כמיליון שקל.

לדברי איימן סמארה, מנכ"ל "סמארה תקשורת שיווקית", המתמחה במגזר הערבי, למרות התדמית של האוכלוסייה הערבית, המבוססת במידה רבה על סטיגמות, זוהי אוכלוסייה שצורכת מותגים ושירותים מתקדמים. מנתונים שאסף סמארה המסכמים את דפוסי הצרכנות של המגזר בשנת 2005, הקניונים עדיין מהווים את אתר הבילוי המועדף על ערביי ישראל, חדירת האינטרנט והפלאפונים נמשכת, ושני שלישים מבתי האב בילו בחו"ל בשנה האחרונה. הנתונים הוצגו בכנס העסקים היהודי-ערבי, שהתקיים לאחרונה ביוזמת המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי.

הגיל החציוני - 19

האוכלוסייה הערבית בישראל מונה 1.35 מיליון נפש (כולל כרבע מיליון תושבי מזרח ירושלים), החיים בכ- 260,000 בתי אב (15% מבתי האב בישראל). משפחה ערבית ממוצעת כוללת 4.85 נפשות, לעומת 3.18 במשפחה יהודית. האוכלוסייה הערבית צעירה: 40% מתחת לגיל 15 (לעומת 27% באוכלוסייה היהודית), 77% בני פחות מ-35 והגיל החציוני הוא 19. "פרט לכך שהמגזר הערבי מהווה באופן טבעי שוק למוצרי ילדים ונוער", אומר סמארה, "הרכב הגילים הצעיר מלמד כי האוכלוסייה הערבית בישראל מאופיינת בנכונות לקבל שינויים וחידושים בדפוסי הצריכה בתחומים השונים, ובכלל זה אופנה, תקשורת וטכנולוגיה".

58% ממשקי הבית הערביים מחזיקים במחשב ביתי, ו-38% מהם מחוברים לאינטרנט. 48% מערביי ישראל בני 16-30 גולשים באינטרנט, דבר שהוביל להתפתחות שמונה פורטלים ערביים-ישראליים פופולריים, וההשקעה של המפרסמים בתחום גדלה בהתמדה. על-פי נתוני סמארה, האתר הכללי המועדף על הגולשים הערבים-ישראלים הוא "נענע". אימוץ הטכנולוגיות החדשות מתבטא גם בגידול ברכישת מוצרים כמו MP3, מסכי פלסמה, וי.או.די. וכו'.

שיעור החדירה של חברות הסלולר למגזר הערבי עומד על 77%, לעומת 84% במגזר היהודי. "למרות זאת, הצרכן הערבי רווחי יותר, שכן הוא מדבר בממוצע ב-20% יותר מהצרכן היהודי", טוען סמארה. אחוז החדירה של שימושים סלולריים נלווים (כמו אס.אם.אס) הוא 30%.

חדירת חברות הסלולר סייעה גם להכנסת כרטיסי האשראי לשימוש במגזר הערבי, שכן חלקן מחייבות את ביצוע התשלום החשבון באמצעותו. נכון לסוף 2005, 65% ממשקי הבית הערביים מחזיקים בכרטיס אשראי, אך השימוש בו עדיין מינורי ומוגבל בעיקר לתשלומים לחברות הסלולר או ביטוחים ישירים, והאוכלוסייה הערבית ממשיכה להעדיף תשלומים במזומן או בצ'קים.

מעדיפים מרצדס

מבחינת התפלגות ההוצאה החודשית, עולים שני הבדלים עיקריים בין משקי הבית הערביים ליהודיים. סעיף הדיור במגזר היהודי מהווה 24% מההוצאה למשק בית, לעומת 16% בלבד במגזר הערבי. זאת, מאחר שבמגזר הערבי לא מקובל לקחת משכנתאות, אלא לסיים את בניית הבית לפני החתונה. בניגוד לכך, סעיף ההוצאה על מזון במגזר הערבי גדול משמעותית בהשוואה למשקי הבית היהודיים (24% מול 16%), וזאת בשל גודלן השונה של המשפחות, והעובדה שבמגזר הערבי מקובל פחות לצאת לאכול מחוץ לבית.

הוצאות האוכלוסייה הערבית בישראל בתחום המזון מוערכות ב-7 מיליארד שקלים בשנה. 28% מההוצאה על מזון מוקדשת לבשר, עוף ודגים (בהשוואה ל-18% במגזר היהודי), והדבר מתבטא בקיום שוק גדול של אטליזים מפותחים המוכרים בשר טרי ומושכים גם לקוחות יהודים רבים ליישובים ערביים כמו שפרעם, טירה וכפר יאסיף. רק 16% ממשקי הבית הערביים רוכשים בשר קפוא. 7% בלבד מההוצאה בתחום המזון מוקדשת לארוחות מחוץ לבית, כמעט חצי מההוצאה בסעיף זה במשקי בית יהודיים.

לדברי סמארה, אחת המגמות הבולטות לאחרונה בענף המזון היא הגידול הניכר בהזמנת פיצות לבתים באמצעות שליחים, דבר שסייע להתפתחות מספר רשתות מקומיות של פיצריות. בנוסף, 72% ממשקי הבית מדווחים כי הם משתמשים בסלטים מוכנים, רובם מתוצרת מפעלים וחנויות מקומיות.

בניגוד לסטיגמות המקובלות, 26% מהרכבים הנקנים במגזר הערבי הם חדשים, ורק 74% בקנייה מיד שנייה. 46% מהאוכלוסייה שבבעלותה רכב, מחזיקה רכב שיוצר במהלך חמש השנים האחרונות. הסיבות העיקריות לגידול ברכישת מכוניות חדשות על פני יד שנייה, היא הטבות מימון אטרקטיביות שניתנות על ידי חברות הרכב ומדרבנות לקוחות פוטנציאלים שרכשו בעבר רכבים מיד שנייה לשדרג עצמם, וכן הגברת הפעילות השיווקית במגזר הערבי. על פי הסקר, מותג הרכב הנערץ ביותר במגזר הערבי הוא מרצדס.

כמקום הבילוי המועדף על האוכלוסייה הערבית, ללא עוררין, נותר הקניון (68%), ואחריו טיולים בטבע (51%), בתי קפה ומסעדות (48%) ופארקי השעשועים שהתפתחו במגזר (41%). 19% ציינו כי הם מבלים במופעים של אמנים ערבים במדינות ערב. 66% מבתי האב יצאו לטיול בחו"ל בשנה האחרונה, והיעדים המועדפים הם המדינות השכנות: ירדן, מצרים וטורקיה, ואחריהן יעדים באירופה. "