נבלמה הירידה בשיעור קריאת העיתונים בישראל. כך עולה מנתוני סקר TGI בוגרים לשנת 2005 (ינואר-דצמבר 2005) שפורסמו היום (א'). מהנתונים עולה, כי השימוש באינטרנט ממשיך לצמוח. לעומת העיתונות, קיימת מגמת ירידה בהאזנה היומית והשבועית לרדיו החשיפה השבועית ביולי-דצמבר 2004 עומדת על 85% לעומת 82.4% ביולי-דצמבר 2005.
מנתוני TGI לשנת 2005 עולה, כי "ידיעות אחרונות" שומר על שיעורי החשיפה הממוצעים שלו במהלך אמצע השבוע (קריאה בגיליון ממוצע) ואף רושם גידול קל עם שיעור חשיפה של 42.9% לעומת 42.5% בשנת 2004.
לעומתו, במתחרה "מעריב" נרשמת ירידה בשיעור חשיפה בקריאת גיליון אמצע שבוע - מממוצע של 23.6% ב-2004 ל-22% בשנה החולפת. "גלובס" רושם גידול קל מ-3.2% בשנת 2004 ל-3.3% בשנת 2005 ו"הארץ" רושם שיעור חשיפה של 7.6% ב-2005 לעומת 7% ב-2004.
במהלך סוף השבוע לא נרשמו שינויים בעיתונים "הארץ" ו"גלובס", אולם נראה כי קיימת התחזקות קלה ל"ידיעות אחרונות", שרשם בשנת 2005 שיעור חשיפה ממוצע של 54.1% בסוף השבוע, לעומת 53.9% בשנת 2004. לעומתו, ב"מעריב" קיימת ירידה מ-29.6% בשנת 2004 לעומת 27.1% בשנת 2005 .
עוד עולה מהנתונים, כי שיעורי החשיפה לעיתונות החרדית עולים בסופי השבוע. "המודיע" מציג עלייה מ-2.4% ב-2004 ל-2.6% ב-2005, כך גם "יתד נאמן" (מ-2% ב-2004 ל-2.1% ב-2005 ) ו"מקור ראשון". "משפחה", שרשם בשנת 2004 שיעורי חשיפה ממוצעים בסופי שבוע של 2.8% גדל ל-3.2% ב-2005. גם "בשבע" רשם שיעור חשיפה ממוצע של 5.9% ב-2005 לעומת 5.4% ב-2004.
בשנים קודמות, מגמת הירידה בשיעור קריאת עיתונים הוסברה בעיקר לאור הגידול בחדירת האינטרנט, אולם בשנת 2005, יחד עם הגידול בשימוש באינטרנט, נראה כי קיימת התייצבות בשיעור קריאת העיתונים ואף עלייה קלה. מהסקר עולה, כי קיים גידול בדיווחי המרואיינים על הזמן המוקדש לקריאה בעיתונות ביום חול ממוצע.
15.4% מהמרואיינים הסכימו להיגד "אני מעדיף את החדשות בעיתון מאשר בטלוויזיה" בשנת 2005, לעומת 12.5% בשנת 2001. 41% הביעו הסכמה עם ההיגד "אני נוהג לקרוא את עמודי הכלכלה והכספים בעיתון שלי" בשנת 2005, לעומת 36% בשנת 2001. כאמור, לעומת העיתונות, קיימת מגמת ירידה בהאזנה היומית והשבועית לרדיו. שינוי זה בא לידי ביטוי גם בדיווח זמן ההאזנה היומי הממוצע לרדיו, שירד מ-122 דקות ביום חול ממוצע ב-2004 ל-117 דקות ב-2005.
תופעה זו מוסברת בחדירת האינטרנט שממשיך להתחזק. מהסקר עולה, כי בשנת 2005 זמן הגלישה מהבית עמד על 195 דקות בשבוע ממוצע, לעומת 144 דקות ב-2001. ב-TGI מציינים, כי הסבר נוסף לירידה בנתח האזנה לרדיו הוא כתוצאה מנגני MP3. על-פי הסקר האחרון, כ-18% דיווחו על בעלות נגן מעין זה (ומתוכם מעל 40% דיווחו על רכישה ב-12 החודשים האחרונים). בקרב גילאי 18-21, כשליש דיווחו כי בבעלותם נגן.
מנתוני הסקר הנוכחי עולה, כי קבוצת תחנות הרדיו של קול ישראל רשמה ירידה בשיעור האזנה ביום חול ממוצע (האזנה של לפחות פעם ביום), מ-49.2% ב-2004 ל-45.9% ב-2005.
ירידה בשיעור האזנה היומית נרשמה גם בקרב קבוצת תחנות הרדיו האזוריות - מ-37.1% ב-2004 ל-34.6% ב-2005 וכן בתחנות גלי צה"ל מ-47% ל-45.3% (זאת למעט גלגל"צ ורשת א של קול ישראל, אשר הציגו גידול לעומת 2004).
מהסקר עולה, כי הקריאה בגיליון ממוצע של השבועונים השונים נמצאת בירידה במרבית השבועונים. "אנשים" ירד מ-4.2% בשנת 2004 ל-3% ב-2005, "לאשה" מ-16.1% ב-2005 ל-15.9% ב-2005, "רייטינג"
מ-8.8% ב-2004 ל-7.3% ב-2005 ו"טיים אאוט" מ-1.5% ב-2004 ל-1.4% ב-2005. השבועון היחיד ששמר על חלק יחסי זהה לזה שנרשם ב-2004 הוא "פנאי פלוס", שרשם שיעור חשיפה ממוצע של 13%.
מאגר המידע השיווקי TGI מבוצע על-ידי חברת "מחקרי סינגל סורס" מקבוצת טלסקר, תחת פיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום. מאגר TGI מבוסס על מדגם מייצג של 10,000 מרואיינים במגזר היהודי בגילאי 18, המשקפים אוכלוסייה בשיעור של כ-3.72 מיליון נפש.
עיתונים ישנים, צרכים חדשים / פרשנות
נתוני TGI בדבר בלימה בירידה קריאת העיתונים מצטרפת לנתוני חברת יפעת בשיתוף עם נתוני איגוד המפרסמים אשר פורסמו לא מכבר, מהם עולה כי חלקה היחסי של העיתונות גדל גם בעוגת הפרסום. נתונים אלה מצביעים על עלייה של 2% בחלקה של העיתונות בעוגת הפרסום בשנת 2005 לעומת שנת 2004.
מתוך ארבעת העיתונים היומיים, שלושה אף מציגים גידול. יש שיגידו כי מדובר בבלימה נקודתית ועל סקרים מסוגו של סקר TGI יש להסתכל לאורך הזמן, לאורך השנים. אחרים יגידו כי העיתונות כתחום הצליחה באופן גורף באמצעים שונים, חלקם שיווקיים וחלקם תוכניים, לוודא שהחלק שלהם לא ימשיך להיפגע מהמהפכה הדיגיטלית לפחות לא בשנת האחרונה.
נתוני TGI אינם מאפשרים להסיק את הסיבות לבלימת הירידה והם אינם מאפשרים להסיק כיצד העיתונות הצליחה לשמר את כוחה שכן אין זה אומר ששימור כוח זה מתבסס על אותם שימושים שנעשו בעיתונות בעבר על-ידי הקוראים, וניתן להניח כי מדובר בשימושים וצרכים חדשים. המגמות בעולם מראות, שעם התחזקות האינטרנט, העיתונות הפכה מכלי אינפורמטיבי לכלי בו הקורא משתמש בכדי לגבש דיעות. אם בעבר עיקר השימוש בעיתונות היה בכדי ללקט אינפורמציה, היום יש את אתרי האינטרנט דרכם ניתן לעשות זאת בצורה יעילה ומהירה.
העיתונים הם אותם עיתונים, אך קברניטי העיתונות מתאימים את תכני המוצר בהתאם לרוח הזמן, ולעניין שהצרכן מגלה. העיתונות הכתובה מבינה שאין היא יכולה להתמודד עם מהירויות ומידע אותו מספק המדיום האינטרנטי אך היא יכולה לפעול במגרש של ניתוחי העומק, מגרש בו האינטרנט שמתחרה על המהירות האינפורמטיבית לא מתחרה. ב-2005 העיתונות הצליחה לבלום הירידה, אך צריך לזכור שעדיין בלימה היא דבר שנמדד לאורך זמן, ומי שיקבע אם זו בלימה נקודתית או לא זה הצרכן והרגלי המדיה שלו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
