ממתינים לפד

השבועון הנפוץ ביזנס וויק מביא כתבה מפתיעה בנושא מנועי הצמיחה האמריקנים, ואיך הכל השתנה בחמש השנים האחרונות. יודעים מהו המגזר העסקי שדוחף את הכלכלה האמריקנית? בתי החולים והרפואה. כן, זה התחום שצומח הכי מהר נראה שזו רק ההתחלה. התחום השני הוא כמובן הנדל"ן, אבל עד שגמרו לאסוף העובדות ולפרסם את הממצאים הסתבר לעורכי הכתבה שהנדל"ן, למעשה, נעצר.

בכל מקרה, אם לוקחים את חמש השנים האחרונות, הנדל"ן קלט 900 אלף עובדים ונמצא כעת במסלול ירידה ואילו התעשייה הרפואית שמרוכזת כמעט כולה בבתי החולים, קלטה 1.1 מיליון עובדים חדשים, ונמצאת כאמור בתנופת עלייה. מי שהפתיע לרעה היה דווקא תחום האינטרנט, וזאת למרות צמיחת ענקים חדשים, מיאהו ועד לגוגל. תחום האינטרנט התכווץ השנה בכ-1.1 מיליון עובדים לעומת 2001, ולמעשה מאז סוף 1998 יורד מספרם של מועסקי האינטרנט. לא היינו מנחשים זאת לעולם.

ממה נובע כוחו של המגזר הרפואי? בעיר פילדלפיה, למשל, שמכונה "עיר האהבה השמימית", הצליח ד"ר סטיבן אלטשולר להקים פרויקט ענק לטיפול בילדים. האיש, שהובא לנהל את המקום לפני חמש שנים על-ידי דירקטוריון בית-החולים, שכר מאז 4,000 עובדים, ולטענתו עד סוף העשור הוא ישכור עוד 3,000 עובדים, רובם עובדי מחקר יקרים (שברובם ממומנים על-ידי פרויקטים משותפים עם חברות ענק). חוץ מאשר במגזר הבריאות באזור פילדלפיה לא עלתה התעסוקה אפילו באדם אחד. אלטשולר טוען שהמרכז הרפואי החדש, מרכז המחקר, יעלה 1.7 מיליארד דולר וקל מאוד לגייס לכך כספים - אין צורך להנפיק, המשקיעים עומדים בתור. כדאי מאוד לבדוק נכונות להשקעה ופתיחת מרכזי מחקר רפואיים בישראל; לעודד יזמים להשקיע בפרויקטים משותפים. לנו אין ספק שזה ימשוך יותר משקיעים ויותר חולים מכל מה שראינו עד היום בישראל.

אימפריה של 22 שנה

"צעצוע חדש הוא קנה לעצמו", אמר לנו ברוקר אחד שעוקב אחרי אמבלייז (BLZ.L) וכמובן שהוא התכוון בכך לאלי רייפמן ולרכישת קבוצת פורמולה (FORTY). בואו ונסתכל קצת על הסיפור המעניין הזה. פורמולה היא מה שקוראים בוול סטריט, "Software Powerhouse". זה ללא ספק נכון לאור מה שהאחים גולדשטיין עשו במיין סטריט. הבעיה היא שהאחים לא הצליחו לנצל את עוצמת החברה במיין סטריט על-מנת להיטיב עם בעלי המניות שלהם בוול סטריט ובתל-אביב. פורמולה היא חברת התוכנה הגדולה בישראל עם מכירות של מעל ל-500 מיליון דולר, והשנה היא גם רווחית.

גד ודן גולדשטיין הקימו את פורמולה ב-1984, ומאז החברה צומחת באמצעות מיזוגים ורכישות. השניים הצליחו ב-22 שנה לייצר במונחים ישראליים אימפריית עסקים רצינית שמתבססת על תוכנות, שירותי IT ותמיכה בכל שירותי התקשורת, באמצעות תוכנות שהחברה ובנותיה מפתחות, מייצרות ומוכרות. קבוצת פורמולה מחזיקה היום בחברות הציבוריות בלופניקס (BPHX), מג'יק (MGIC), וסאפיינס ומטריקס שנסחרות בבורסה הישראלית ובשורה של חברות פרטיות כמו למשל נקסטסורס. האמת היא שפורמולה מתנהלת בדומה לאלרון (ELRN), אלא שאצלה ההתמקדות היא בתוכנה ואפשר לומר שמי שמעוניין ב-ETF ישראלי בתחום התוכנה, הרי שיש לו את פורמולה.

אנחנו עוקבים אחרי פורמולה זה זמן רב, בעיקר בשל הצלחותיה במיין סטריט. נראה היה לנו תמיד שמשהו חסר לחברה הזאת כדי שייווצר החיבור שלה בין המיין סטריט לוול סטריט. אפילו הרכישות של מג'יק ושל סאפיינס לא יצרו את החיבור המקווה ואולי להיפך.

הכניסה של קרן פימי של ישי דוידי כשותפה לבעלות על פורמולה, הייתה האירוע שבגללו התחלנו להאמין שבכל זאת עומד להתפתח בה משהו. ההצטרפות של דוידי, עם יכולות האבחנה שלו בין עיקר לתפל, יכולה הייתה לדעתנו לנער את ההנהלה הקיימת, להוציא מהחברה המנומנמת הזאת את הערכים הנכונים ולהביא לעלייה משמעותית במניות. העובדה שמאז שדוידי נכנס המניה ממשיכה לרדת, לא שברה את אמונתנו בכך שהפוטנציאל של החברה יכול להתממש. זאת מכיוון שמלאכת השיקום של חברה מול משקיעיה, מלאכה שבה דוידי מצטיין, נמשכת זמן רב ובמיוחד כשמדובר בחברת אחזקות, שמתקשה מלכתחילה לקבל ערכים גבוהים בוול סטריט או באחד העם. מישהו כמו דוידי יכול בהחלט "לחיות מתים", כפי שהוא עשה לא פעם בעבר.

העובדה שפימי מוכרת את השליטה בחברה לצד דן גולדשטיין, מפתיעה אותנו משהו, אבל בדבר אחד אנחנו בטוחים - הצטרפותה של פימי למכירה לא נעשתה בגלל חישובי הרווח שפימי עשתה, ולבטח לא בגלל "חברותא" מופלאה בין דוידי לגולדשטיינים. יכול מאוד להיות שחישוב ה-IRR (שיעור התשואה הפנימי - מדד המשמש להערכת כדאיות השקעה) או כל נוסחה אחרת, מצביע על רווח לא רע לשנה וחצי, אבל אנחנו בטוחים ב-100% שפימי מוכרת את חלקה מסיבות שונות לחלוטין.

המכירה של דוידי מאותתת לנו על שני דברים. האחד הוא שהאיש החליט למכור כי הוא נואש מהאפשרות לתקן את המצב הקיים בקבוצת פורמולה, ורייפמן מבחינתו היה האביר על הסוס הלבן שהצליח לעזור לפימי לצאת באלגנטיות, שכל-כך חשובה לדוידי. אחרי הכל דוידי, שעד לפני מספר חודשים האמין מאוד בפורמולה, ושמענו זאת ממנו אישית, יכול היה להצטרף לרייפמן או לרכוש את חלקו של גולדשטיין בעצמו. אבל, מכיוון שדוידי ידוע באי רצונו לשלם פרמיה על שום נכס, נראה שהוא תפס טרמפ על גולדשטיין.

עכשיו נותר רק לראות אם היציאה של דוידי מפורמולה היא באמת כתוצאה מאכזבה או שזה עוד תרגיל מבריק של האיש, שלא רק מנצל סיטואציה על-מנת לצאת ברווח מהשקעה שכנראה לא הצליחה לו, אלא שבכסף הזה הוא יצטרף לדן גולדשטיין ויחד הם ינסו לקחת בעלות על פורמולה ויז'ן; זה האיתות השני שנראה לנו הכי הגיוני. פורמולה ויז'ן, לשעבר משוב מחשבים, היא החלק היותר מעניין של קבוצת פורמולה, החלק ההיי-טקי ורב הפוטנציאל, ובעצם אם גולדשטיין ודוידי יעברו מקבוצת פורמולה לקבוצת פורמולה ויז'ן, כולם יהיו מרוצים. דוידי וגולדשטיין יקבלו את מה שהם חיפשו בעזרת המימון של רייפמן, שגם הוא יקבל את מה שרצה - "העלאת מסך בבריטניה" והחזר חלק מההשקעה שלו דרך רכישת פורמולה ויז'ן על-ידי פימי וגולדשטיין.

אנחנו בטוחים שעסקת פורמולה ויז'ן מתקרבת, אחרת עסקת קבוצת פורמולה לא מסתדרת לנו בראש. בשביל מה רייפמן עשה את העסקה הזאת, שהרי גם הוא כמו דוידי, ולהבדיל אלף הבדלות באופי, איש עסקים ממולח שאינו אוהב להפסיד, ומומחה לא קטן בהצגת חוסר הצלחות עסקיות במיין סטריט כהצלחות בלונדון סטריט, ב-AIM. מצד אחד, יכול מאוד להיות שהרכישה של קבוצת פורמולה תרשים את חבריו בלונדון, שכן הוא הבטיח תוכן והוא מספק תוכן. אבל הבריטים הרי אינם מטומטמים, והשאלה שלהם תהיה איך אדם שעמד בבוקר לבנות פיליפס חדשה, מסיים את היום עם משהו כמו אורקל. זה לא ייראה כל-כך טוב וגם לא הגיוני עסקית. לכן עסקה של מכירת פורמולה ויז'ן לקבוצת גולדשטיין-דוידי היא התשובה לכל. המשך כזה לעסקת פורמולה הנוכחית, יבסס את מעמדו של רייפמן, בעיני הבריטים וגם בעינינו, כבנקאי השקעות ממדרגה ראשונה ויעשה את דוידי וגולדשטיין מאושרים.

ולכן, אם נחבר את הדברים שאמר על העסקה דן גולדשטיין, המייסד של פורמולה, ולאור היכרותנו את ישי דוידי ואת אלי רייפמן, המסקנה שלנו היא שמועלה כאן מחזה בהפקת שני האחרונים, מחזה שכל השחקנים בו יוצאים מרוצים וכעת נשאר רק לראות איך הקהל יגיב.

מה צריכים בעלי המניות לעשות? זו כבר בעיה הרבה יותר מסובכת וקשה. אנחנו יכולים רק לומר מה אנחנו עושים - ממתינים בצד ומקדישים את הזמן, עד להתפתחויות במיין סטריט, להסתכלות על נס טכנולוגיות (NSTC). מי יודע, אולי זו ה-ETF האמיתית לתוכנה? נניח שאנחנו צודקים והתוצאה הסופית של הסיפור בין רייפמן לגולדשטיין היא אכן שרייפמן מקבל את פורמולה ללא פורמולה ויז'ן, ונניח שאין גם הפתעות גדולות בדרך (כי כשרייפמן מעורב, קשה מאוד להיות מדויקים) - מה בעצם נשאר בפורמולה הנאסד"קית? לצד מטריקס ובלופניקס, שהן חברות מצוינות, ישנן מג'יק וסאפיינס שנאבקות כל הזמן. יש שם הרבה אפשרויות לתיקון אבל צריך מנהל טוב שיעשה זאת. לכן, המסקנה שלנו היא שצריך להמתין עד שנראה אם העסקה באמת מתבצעת, איך ועל-ידי מי תנוהל פורמולה ומה יקרה עם פורמולה ויז'ן. לפני כל אלו אנחנו, כאמור, נסתכל מקרוב על נס.

הזכרת שמו של ישי דוידי מחזירה אותנו לתאת טכנולוגיות (TATTF), שנראה שלאחר הצלחה ארוכה במיין סטריט מתחילה סוף-סוף גם לזכות בהכרה מוול סטריט. לאחר פירסום הדו"חות הרבעוניים של החברה פרסנו בפניכם רכילות על התחלה של כניסה מוסדית למניות החברה. עכשיו זה כבר רשמי, אבל אין עדיין ולא תהיה השפעה חיובית של המוסדיים על פעילות המניה, עד שהכמות הצפה של תאת לא תגדל. כרגע מדובר ב-3.8 מיליון מניות ואפילו בפחות. כמות קטנה שכזו מבטלת את האפשרות שמוסד מכובד כזה או אחר יביע התעניינות.

תאת בעיתוי טוב להנפיק

לדעתנו, זו ההזדמנות הטובה ביותר מבחינת תאת לצאת בהנפקה, שחלקה יהיה מכירה מאסיבית של בעלי עניין. המניה נסחרת לפי מכפיל מצוין לקונים, כך שהשוק יאהב הנפקה כזו, ואנחנו מתפלאים על הנהלת תאת שהיא אינה מייצרת אקזיט. בכל מקרה, מאז שפימי נכנסה לתאת היא נראית הרבה יותר טוב. אנחנו לא חושבים חלילה שזה רק בגלל פימי, אבל ההנהלה הוותיקה של תאת ודאי תסכים שהתרומה של פימי עצומה.

תאת, למי שאינו יודע, עושה כמה וכמה דברים, בעיקר בתחום התעופתי. ה-Claim to fame של החברה, שמרכזה בגדרה, הוא תכנון, פיתוח, ייצור ושיווק של ממירי חום למטוסים. בנוסף החברה מפתחת ומייצרת מערכות לקירור, שידרוג מערכות חימום וקירור, ומערכות תמיכה לדלק במטוסים. אין שום ספק שבתחומי עיסוקה תאת היא מהמובילות בעולם, ושהיא צברה ידע וניסיון שאין שני להם בתעשייה האווירית. החברה אגב הוקמה על-ידי שלמה אוסטרזצר בסוף שנות ה-60', בתגובה לאמברגו הצרפתי על ישראל. אוסטרזצר משמש כיו"ר מועצת המנהלים, מנכ"ל ונשיא כשלצידו נמצאים דב צאלים כמשנה ליו"ר, וישראל אופן כסמנכ"ל הכספים.

בשנת 1992 רכשה תאת את חברת לימקו בטולזה שבמדינת אוקלהומה (הרכישה התבצעה בשלבים). החברה מטולזה איפשרה לתאת, בזכות רישיונות מיוחדים שיש לה מרשות התעופה האמריקנית, להרחיב בגדול את נושאי מערכות החימום שלה בארצות-הברית. השנה היא רכשה את חברת פידמונד אוויאיישן האמריקנית. למעשה, מי שרכש את החברה החדשה היא החברה הבת בטולזה, לימקו. פידמונט, חברה שפועלת בתחום התעופה זה 60 שנה, מתמחה בחלפים ובשידרוג ושיפוץ חלקי מטוס. גם היא ספקית שירותים מוכרת על-ידי ה-FAA, רשות התעופה של ארצות-הברית.

את השנה שעברה סיימה תאת עם מכירות של 49 מיליון דולר ורווח נקי של 3.5 מיליון דולר. השנה, בגלל רכישת פידמונט, הסיכויים הם שהחברה תציג מכירות של כ-70 מיליון דולר עם רווח של כ-5.5 מיליון דולר. מבדיקה שטחית אנחנו מעריכים רווח למניה של כ-91 סנט. אם זה נכון (ונא לא להסתמך רק עלינו), הרי שאנחנו מדברים על חברה שמניותיה נסחרות במכפיל של פחות מ-12 ל-2006. הוסיפו לזה דיבידנד לא קטן, כ-40 סנט למניה, וזו השקעה מצוינת.

לוסנט (LU) הודיעה כי היא רוכשת את מוביליטק (Mobilitec) הישראלית. מוביליטק עוסקת בשיפור מעבר תוכן בטלפוניה אלחוטית. כנראה שבאלקטל (ALA), שתקבל בעלות על לוסנט בדיוק באותו יום שבו תקבל לוסנט בעלות על מוביליטק, אמרו ללוסנט "קנו כמה שיותר בישראל, שם נמצאות חברות התשתיות הטובות בעולם ובזול. זה לא ייראה להם טוב שהצרפתים קונים אבל האמריקנים? עבורם הישראלים עושים הכל ובחצי חינם. אז קדימה חברים, קנו מהר לפני שקודאק (EK) מנקה את כל המדפים".

לוסנט רכשה את מוביליטק ב-75 מיליון דולר, אבל אין שום ספק שלאחר שהיא השאירה 5 מיליארד דולר אצל יזמי היי-טק שונים בעבור קליפה ושמה כרומטיס, לוסנט למדה לקח וכעת היא תכלכל את מעשיה בתבונה. מוביליטק, מצידה, בהחלט נכנסת כעת לליגה העליונה. המסגרת הענקית הזאת, אלקטל-לוסנט, תאפשר לגאוניה של מוביליטק לעשות דברים שבישראל ולבד לא היה לה קל לעשות. למרות שמוביליטק רשומה כחברה מקליפורניה, הידע נע אליה מכאן. מדובר בנכס אינטלקטואלי-מדעי משמעותי, שהולך באופן חד סטרי מישראל החוצה. השוק העולמי לתוכן נייד, אלחוטי, יגיע ל-73 מיליארד דולר ב-2010, לפי חברת המחקר פירמידה. לוסנט מתכוונת לכבוש מעמד מוביל בתחום הזה, ובשביל זה היא הייתה חייבת להשתלט על טכנולוגיות מהסוג שיש למוביליטק. מוביליטק מובלת על-ידי מרגרט מורטון, לשעבר בעצמה מבכירי לוסנט. לוסנט אגב, הייתה אחת ממשקיעי הסיד בחברה.

"התחום הצר" הזה, של העברת תכנים ובמיוחד לטלפון סלולרי, הוא תחום שבו יש לישראל המון מה לתרום. יש דיבורים על כך שעוד חברה ישראלית, Followap, שעיסוקה במסרים ופתרונות מיוחדים בתחום, תימכר לנורטל (NT) ויש עוד כהנה וכהנה. "

הכותב משקיע בניירות ערך שונים ולכן עשוי להיות לו עניין בחברות עליהן הוא כותב בטור זה. מערכת "גלובס" אינה אחראית לתוכן המאמר ואין לראות בו משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו עקב פעולותיו.