הבלתי מנוצח

אבל, כש'סמולוויל' עלתה לאוויר, רק חודש אחרי הפיגוע במגדלי התאומים, היא הפכה, נגד כל הציפיות, להצלחה גדולה וליריית הפתיחה למרוצו של סופרמן חזרה למקום רלוונטי בתרבות המערבית.

בפתיחת שנת 2007 חברת 'וורנר' מנסה לייצר הייפ סופרמן גם בישראל. יחד עם יציאתו בדי-וי-די של הסרט 'סופרמן חוזר', מוציאה 'וורנר' מארז מהודר עם כל סרטי סופרמן בכיכובו של כריסטופר ריב האגדי.

לאורך המאה ה-20 הוכיח סופרמן שהוא אחד המותגים המפורסמים והכלכליים ביותר. סדרת המוצרים בהשראתו כוללת צעצועים, ספרי קומיקס, סרטים וסדרות טלוויזיה, חולצות, תוכניות רדיו, שירים, מחזות זמר, ואפילו תחתונים.

למרות שנראה כי סופרמן כמעט בלתי מנוצח, למעשה פעמים רבות הוא גסס למוות. האויב הגדול ביותר שלו אינו האבן הירוקה, או לקס לות'ור, אלא טלטלות האופנה. לכן, אם 'וורנר' מנסים למכור היום כמה שיותר מוצרי סופרמן, כמה שיותר מהר, זה מפני שהם מבינים שאומנם גיבור העל שב ותופס תאוצה, אך הוא מאוד לא יציב, ואם לא ימכרו עכשיו, הוא עלול להפוך ללא רלוונטי.

אסון התאומים והגיבור החדש

את אחת הסיבות לשובו של סופרמן מציע דן דידיו, אחד העורכים הבכירים של חברת DC, חברת הקומיקס בעלת הזכויות של סופרמן: "אחרי ה-9.11 - אסון התאומים, הוגדר מושג הגיבור מחדש.

"לפני כן אנשים נהגו להשתמש במונח הזה באופן רופף - גיבור היה זה שהצליח להבקיע הכי הרבה שערים, להשיג יותר הום-ראנס. אך כשרואים את רמת האומץ, ההקרבה העצמית וההתנהגות הלא אנוכית, שאנשים מן השורה הפגינו לאחר הפיגועים, ובעיקר הכבאים של ניו-יורק, אתה חייב לחזור אחורה ולבדוק מיהם הגיבורים שלנו וכיצד הם אמורים להתנהג.

"פתאום נוצרת תחושה של שליחות לדמויות שלנו. פתאום יש סיבה, שהדמויות שלנו הופכות לגיבורי-על. לכן, התחלנו לשאול את עצמנו כיצד נגרום לדמויות שלנו לעשות פעולות בעלות משמעות. וסופרמן הוא הכבאי שלנו. הוא זה שנרתם לעזרה ולא חושב על עצמו. הוא תמיד שם בשביל האחרים וכדי לתקן את המצב".

תחייתו של סופרמן באה בעקבות תחייתם של גיבורי-על רבים אחרים ושל המושג גיבורי-על. אך מדובר בתחייה מסוג מיוחד, כי הפעם גיבורי-העל הקלאסיים כבר לא פופולריים רק בקרב ילדים, אלא דווקא מתחברים אליהם יותר מבוגרים וצעירים.

אם פעם, מה שקסם בדמותו של סופרמן הייתה יכולתו לעוף וכוחו העל טבעי, היום מוצרי סופרמן עוסקים בשאלות מוסריות של מה מותר ומה אסור לגיבור-על לעשות. ליתר דיוק, מה מותר ומה אסור למעצמת-על לעשות. מהו גבול הכוחות שלה? כיצד מותר לה להשתמש בהם? למען אילו מטרות? השאלות הגדולות האלה מייצרות עיסוק מאוד עמוק בדמותו של גיבור-העל הגדול מכולם, ובמשמעויותיו התרבותיות.

חלומו של כל גבר

אז מיהו סופרמן? ברמה הראשונית הוא חלומו הקסום של כל גבר. הוא היכולת שלנו להיות אומניפוטנטים, לעוף, להשתחרר, לשלוט על החיים שלנו ולהיות בעלי כוח אדיר.

ג'רי סיגל, שהמציא את דמותו של סופרמן בתחילת שנות ה-30 , יחד עם חברו ג'ו שוסטר, כשעוד היו השניים חנונים מתבגרים, מאשר זאת: "כשהייתי תלמיד בתיכון, חשבתי שאולי פעם אהפוך לעיתונאי. נמשכתי לבחורות יפות, שאפילו לא ידעו שאני קיים, או לא היה איכפת להן אם אני קיים. לכן עלה בי רעיון: מה היה קורה לו הייתי מדהים באמת? מה היה לו יכולתי לעשות דברים מיוחדים כמו לקפוץ מעל בניינים, או להרים מכוניות בלי מאמץ? וככה התקדמתי עם המחשבות ועם הדמיון - והגעתי לסופרמן".

הפנטזיה של ילד מתבגר נגעה בחלומות של גברים רבים בעולם. בכל פעם שאנחנו מרגישים חלשים, חנונים, שבירים, מושפלים, קטנים, או חסרי משמעות, אנחנו יכולים לפנטז שאולי נגלה כוחות-על בתוכנו. כוחות, שיהפכו אותנו לרבי עוצמה, לסוַפרים.

במובן הזה, לא במקרה יש לסופרמן שורשים יהודיים, יהודיים גלותיים. זהו יהודי שמרגיש בן מיעוט, חלש, שצריך להסתיר את זהותו האמיתית, אך למעשה משתייך לעם הנבחר, והזהות שלו מחזקת אותו ונותנת לו כוחות-על. ואכן, כנגד מה שהאגדה מספרת, סופרמן לא נולד בקריפטון, כוכב בגלקסיה רחוקה שנכחד, אלא בקליבלנד, אוהיו, שבארה"ב.

סיגל ושוסטר, הוגי דמותו, הם בנים למהגרים יהודים. הכירו בתיכון ב-1931. ג'רי כתב סיפורים קצרים לעיתון בית הספר, וג'ו צייר בשבילו איורים לכתבות. בהתחלה הם המציאו את סופרמן בהשראת המושג אדם-העל של ניטשה. בקומיקס שפרסמו, שנשא את השם 'ממלכתו של הסופרמן', תואר הגיבור כגבר רשע וקירח, בעל כוחות טלפתיים, שמנסה להשתלט על העולם.

ברור ששני ילדים יהודים ראו תחילה מאחורי השם סופרמן דמות מאיימת. אדם ממוצא ארי, בעל כישורים היפנוטיים, שרוצה לכבוש את העולם. עם זאת, סיגל חשב שהדמות תהיה הרבה יותר מעניינת אם היא תשתמש בכוחות שלה למען הטובים.

המהגר שהפך לנסיך

באותם ימים הפאשיזם השתלט על מדינות שונות בעולם, היטלר נראה איום יותר ויותר רציני, ארה"ב הייתה שקועה במשבר כלכלי, והיה צורך בדמות בעלת כוחות-על, שתביא תקווה וגאולה לעולם. ג'ו וג'רי עבדו על הדמות. הם הפכו את סופרמן לפליט מכוכב רחוק, שניצל רגע לפני שכוכבו התפוצץ.

אפשר לראות דמיון בין הסיפור של סופרמן לבין סיפורם של מהגרים יהודים שעזבו את אירופה האנטישמית והרחוקה, במטרה להציל את עצמם ואת בניהם. עבור בנים של מהגרים, אירופה הייתה כמו כוכב אחר. בכוכב החדש, סופרמן, היהודי, המהגר והניצול, מגלה כוחות-על, שנותנים לו את היכולת להתקדם בחיים.

הוא מאמץ את המנהגים המקומיים, אבל יש לו שתי זהויות. הזהות החדשה, המתבוללת, זו שמתאימה לחיים החדשים, והזהות המקורית, היהודית - סופרמן. בנוסף, הגעתו של סופרמן לכדור הארץ דומה להגעתו של משה רבנו לגדות הנילוס במצרים. הוא הגיע כפליט של עם מדוכא בדרך להכחדה, אומץ על ידי הורים מקומיים והפך לנסיך ומושיע.

ביוני 1938, פרסמה חברת DC את החוברת הראשונה ובה סיפורו של סופרמן. עלותה של החוברת הייתה עשרה סנט בלבד. בשלב זה, סופרמן כבר לא היה איזה אדם-על ניטשיאני מרוחק, שנישא מעל כולם, אלא אדם פשוט, שעובד בעיתון, במשרד, מחובר לבעיות העירוניות היומיומיות.

הכפילות הזו נתנה ביטוי לגדולתו של האדם הממוצע. היא סימנה את נצחונו של רעיון מאוד אמריקני - שמאחורי האיש הממוצע, העובד שעות במשרד, יש גיבור-על, שיכול להציל את האנושות. אם תרצו - 'כוחו של האדם הקטן'.

בנוסף, בחברה המורכבת ממהגרים, סופרמן היה המהגר האולטימטיבי. בני כל הגזעים והמוצאים האתניים יכלו להזדהות עמו ועם השאיפה של המהגר להתאים לחברה החדשה ולהפוך לאזרח לדוגמה, שמאמץ את ערכיה ונותן השראה לאחרים.

אבל אם להיות יהודי, מהגר ואיש ממוצע לא הספיק עבור גיבור-העל, הגיעה מלחמת העולם השנייה, שתרמה לפופולריות הרבה של סופרמן. החיילים האמריקנים דרשו חומר קריאה פשוט וקליל, וסופרמן היה שם כדי לתת להם בידור, תקווה וחיזוק הערכים למענם הם נלחמים.

תסתכלו עליו ותראו את אמריקה

כך השתנתה דמותו של סופרמן והתפתחה עם השנים. בשנות ה-50 השמרניות היה זה השחקן ג'ורג' ריבס, שגילם את סופרמן ונתן לו אופי אבהי, ברוח התקופה. הוא היה דמות חינוכית, חזקה, דומיננטית וחמה, שלא מעט פעמים הציל ילדים שראו בו מודל גברי לשאוף אליו. ב-1959 ריבס מת באופן טראגי וסמלי. כדור בראש, אך ללא טביעות אצבע שלו באקדח. התאבדות? רצח? הכותרות בעיתונים היו ברורות: סופרמן מת, סופרמן התאבד.

שנות ה-60 המרדניות מצאו את סופרמן מיושן, שמרני ולא רלוונטי. הנוער האמריקני היה עסוק בשלום, סקס, סמים ו-וודסטוק, וסופרמן הפך לדמות מגוחכת, כושלת, פרודיה על עצמו ועל אמריקה התמימה של פעם.

בסוף שנות ה-70 ותחילת ה-80 אמריקה חזרה לשמרנותה. הפעם גילם את איש הפלדה כריסטופר ריב. הוא הציג דמות רומנטית, אביר מעופף לבוש כחול. הדגש היה על היכולת שלו לעוף, וכולם היו שמחים לחשוב שבני אדם, ואמריקה, יכולים לעוף, לנצח במלחמה הקרה, ולהחזיר לעצמם את האמונה בערכים האמריקנים לאחר מלחמת וייטנאם והווטרגייט.

באמצע שנות ה-90 החל עידן מתוחכם, מגניב. העידן ההי-טקי. לעומת באטמן, שהתאים לעולם האפל מלא הגדג'טים והאקשן, סופרמן התחיל להשתנות. הוא הפך לדמות רומנטית קלאסית, התחתן עם אהובתו לויס, הוא מת, חזר לחיים, ובלט בו הצד האנושי, הפגיע, הרגשי, 'הקלארק קנטי' שלו, יותר מאשר הצד 'הסופרמני'. סופרמן הפך לדמות מורכבת, שמדממת, נפצעת ושואלת את עצמה הרבה שאלות מוסריות ורגשית, ולא ממהרת לפעול כמו בעבר.

בשנות ה-2000 סופרמן חזר, והוא בודד מתמיד, זר לעולם, לא מצליח להתאים. בהפוך על הפוך, מוצרי סופרמן מצליחים להתחבר לקהל, כשהם מתארים את מבטו מלא הבדידות והעצב של גיבור העל בעולם ציני שמאבד את האמונה בו.

לכן, כל שנה, ההקבלות בינו לבין ישו נעשות חזקות יותר. מה שהחל כמיתוס בעל השפעות יהודיות, והפך לסמל את כוחו של האדם הפשוט, הפך עם השנים לסמל נוצרי. תינוק שנשלח אל כדור הארץ על ידי אב כל יכול, כדי להציל אנושות חוטאת. סופרמן מסמל את המקום האחרון בו שוכנת התקווה. הוא מייצג את הערכים הטובים, ההקרבה העצמית ושלמות הנפש. הוא התקווה שמשהו כזה בכלל קיים.

סופרמן חוזר, כי הוא בלתי מנוצח. אך מה שבלתי מנוצח בו זה לא הצד הפיזי, אלא רוחו. הניסיון לגעת בדברים הטובים שבאנושות, והאמונה שהדברים האלה לעולם לא ייעלמו. הרוח האנושית הזאת היא, בסופו של דבר, מה שהופך את כולנו לסופרמנים.