"גופי התכנון הסמיכו עצמם לפתור בעיות חברתיות"

פרדס שניר היא שכונה ענקית ולא מוכרת בת 3,300 יח"ד (כ-15 אלף נפש). בחורף מתמלאות סמטאות השכונה בבוץ, אין מערכת ביוב, אין גנים ציבוריים, אין מדרכות ותאורה. בקושי יש איסוף אשפה.

בהחלטה קבעה הוועדה, שאישרה את המשך בניית הקיר (שהקמתו החלה ב-2005 והוקפאה בהוראת ביהמ"ש), שהוא נועד אך ורק כדי להגן על תושבי המושב ועל רכושם מפני גנבות, וכי אין בה אקט של קיפוח, אפליה וגטואיזציה. הוועדה גם דחתה את הטענה לפיה הקמת הקיר כמוה כהעדפת האינטרס של המושב, וקבעה שאין מדובר בגידור, שכן הקיר מוקם רק מצדו האחד של המושב.

המתכנן, ד"ר חיים יעקבי, ממקימי עמותת במקום ומרצה באוניברסיטת בן גוריון במחלקה לפוליטיקה וממשל, מודאג מאוד מההחלטה. לדעתו, יש בה אמירה קשה מאוד לגבי האופן שבו אנו תופסים את המושג תכנון והשימוש שעושות בו הוועדות.

"הטיעון שלנו הוא שתכנון מתייחס לבני אדם וקהילות במרחב, ולא רק לעצמים ומבנים", אומר יעקבי. "לצערי במקרה זה, חברי הוועדה העדיפו להפנים את תחושת הפחד של תושבי ניר צבי, שטענו שתושבי פרדס שניר הם עבריינים, מבלי לבקש מסמכים מהמשטרה או מכל גורם אחר שיגבה אמירה זו, ובכך חרצו את גורל השכונה".

גלובס: מדוע לא הבאתם מסמך נגדי?

"בדיעבד אני מבין שטעינו בכך שלא עשינו זאת. אני לא מקל בדברים שאמרו תושבי ניר צבי, אך יש להדגיש, שאם יש בעיה ביטחונית או חברתית מי שצריך לטפל בה היא המשטרה, ולא התכנון. המקרה הזה צריך להטריד ולהדאיג את כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, שכן מדובר בתקדים מסוכן שבו גופי תכנון רואים בעצמם כמי שמוסמכים לפתור בעיות חברתיות וביטחוניות".

- גדר ההפרדה עם הפלשתינים נתנה, לדעתך, גושפנקא לכל העניין?

"בספר שערכתי עם שלי כהן, "הפרדה, הפוליטיקה של המרחב בישראל", טענתי שהשיח על הפרדה ועל חומות מחלחל מגבולות ישראל-פלשתין אל תוך המדינה. הוא מייצר לגיטימציה להפרדה בין קהילות בכסות תכנונית, ללא שאיש מקדיש מחשבה מעמיקה למשמעות הדברים. לדעתנו, לניר צבי ולפרדס שניר צריך להיות אינטרס משותף והוא שמירה על הביטחון, כי הרי ברור לחלוטין שרוב רובה של האוכלוסיה בפרדס שניר היא נורמטיבית, וגם היא לא רוצה פשיעה אצלה בשכונה".

- היו ניסיונות הידברות בין פרדס שניר לניר צבי?

"לפני ארבע שנים ניסינו פעולות גישור, ונתקלנו בסירוב מוחלט מצד תושבי ניר צבי. אני לא רוצה לעשות דמוניזציה של ניר צבי, שכן אני יודע שהיו כמה משפחות שתמכו במהלך, אך לצערי הן היו מיעוט".

- כידוע זו איננה החומה הראשונה שנבנית בארץ.

"ברמלה יש חומה בין שכונת גני דן לבין שכונת ג'ואריש. חומת עפר גבוהה קיימת בין ג'יסר וקיסריה. לצערי, איש אינו מקדיש מחשבה להשלכות שעלולות לנבוע מכך לגבי היחסים בין האוכלוסיות. זו הסיבה בגללה מוטל על מי שבידיו הכוח לתכנן, לקחת החלטות תוך התייחסות לשיקולים רחבים ולא לשיקולים צרים. אני לא מוכן להתנצל על כך שאני חושב שמושא התכנון הם בני אדם וקהילות, ולא טריטוריה".

- שכונות מגודרות ושכונות עם חומה זה לא אותו דבר?

"יש הבדלים, למרות שכולם שייכים לאותה משפחה של תופעות מרחביות פוליטיות. אני חושב שהגיע הזמן שנשאל את עצמנו היכן אנחנו רוצים לחיות. אני מודע לכך שמדובר בעניין של תפיסת עולם, ואני מאמין שכל אחד מחברי הוועדה היה בוחר לחיות בצד של ניר צבי, אך אני חושב שהגיע הזמן שהתכנון יתעסק גם בשאלות ערכיות מסוג זה. ועדת הערר ציירה תמונת עולם האומרת שיש לגיטימציה לבניית חומות, בלי לקחת בחשבון את המשמעויות הרחבות יותר. זו סוגיה שצריכה להטריד את כולנו, כי כמו שהניסיון מלמד, יום אחד אנחנו בצד אחד של הגדר ולמחרת יכולים למצוא את עצמנו בצדה השני".

- מהו הצעד הבא?

"להערכתי, למקרה הזה יש פוטנציאל רחב הרבה יותר מעוד דיון בבית משפט, מכיוון שהוא מכיל שאלות עקרוניות המחייבות דיון מעמיק. בקרוב נכנס התייעצות בשילוב הקליניקה לזכויות אדם, ואז נחליט".