פישר: יש להגביר התחרות במערכת הבנקאית ובינתיים לפקח על עמלות הבנקים

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, דיבר היום בפני ועדת החקירה בנושא עמלות הבנקים שבמסגרת ועדת הכלכלה של הכנסת. פישר אמר כי בחודשים האחרונים, בודק בנק ישראל באופן יסודי את תחום התחרות במערכת הבנקאות.

לדברי פישר, העבודה זו נערכת בשני מישורים עיקריים. צוותים פנימיים של כלכלנים דנים במטרה לגבש המלצות לדרכים להגברת התחרות במערכת הפיננסית בכלל, ובמערכת הבנקאית בפרט. במסגרת זו, נבחנות דרכים להכנסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. במקביל, גיבש בנק ישראל הצעה לחוק שיעניק למפקח על הבנקים סמכויות שאינן היום בידיו לפקח על עמלות הבנקים.

המערכת הפיננסית, לדברי הנגיד, עברה שינויים רבים מסוף שנות ה-80. מדובר בהוצאת הממשלה מהמעורבות המאסיבית שהייתה לה בשוק ההון, בהסרת חסמים וביצוע ליברליזציה, בשינויים במערכת המיסוי, ולאחרונה בהפרדה בין הבנקים לקרנות הנאמנות וקופות הגמל, שהיו תחת ניהולם (רפורמת בכר). השינויים היו רבים וחשובים. אבל בצד הקמעונאי חשוב להגביר את התחרות בין הבנקים.

בבנק ישראל בוחנים דרכים חדשות להגברת התחרות במערכת הבנקאות, עם דגש על מגזר משקי הבית. את הסיבה לרמת התחרות הנמוכה מתאר פישר במספר המצומצם של בנקים הפועל במדינה, כאשר למעשה שני הבנקים הגדולים תופסים את מרבית השוק הבנקאי.

פישר דיבר על נסיונותיו לעניין גורמים פיננסיים בינלאומיים, כולל בנקים זרים, להיכנס לפעילות קמעונאית בארץ. אמנם בנקים זרים פעילים בארץ מזה כמה שנים, אבל רובה ככולה של פעילותם הוא מול המגזר העסקי. אחת הסיבות לכך שהבנקים הזרים עדיין כמעט ולא פועלים במגזר הקמעונאי בארץ, היא שמערכת הסניפים של הבנקים המקומיים פרוסה היטב ובנוסף, הבנקים המקומיים מציעים שירותים פיננסיים המבוססים על מערכות טכנולוגיה מתוחכמת. דבר זה מציב בפני בנקים חדשים מקומיים או זרים מחיר כניסה יחסית גבוה לענף.

הנגיד הדגיש כי חשוב לזכור שהעובדה שהמשק הישראלי קטן משפיעה על ההחלטות של מוסדות פיננסיים זרים ביחס לכניסתם לשוק הישראלי. על רקע זה בוחנים בבנק ישראל אפשרויות לכניסת שחקנים מסוג חדש לענף הבנקאות כגון בנק אינטרנטי או הפיכת בנק הדואר לבנק לכל דבר במסגרת הפרטת הדואר.

הנושא השני שאליו התייחס פישר הוא הצעת החוק לפיקוח על עמלות הבנקים. הנגיד ציין כי פיקוח על מחירים, ובמקרה הזה על עמלות הבנקים, בדרך כלל אינו דבר רצוי, שמוטב להימנע ממנו. עם זאת, משום שהתחרות במערכת הבנקאית - בעיקר מול מגזר משקי הבית נמוכה, ועלול לעבור זמן עד שהמאמצים של בנק ישראל להגברתה יישאו תוצאות, גיבש בנק ישראל הצעת חוק למתן סמכויות למפקח על הבנקים, לפקח על העמלות. פישר אמר כי בבנק ישראל מקווים שכשהתחרות תתגבר וייקבעו מחירים תחרותיים, לא יהיה עוד צורך בפיקוח הזה.

הצעת החוק שגובשה מאפשרת למפקח על הבנקים להטיל פיקוח באותן עמלות שבהן נקבע מחיר שאינו משקף תחרות. כמו כן, יאפשר החוק לצמצם את כמות העמלות וליצור קשר הדוק יותר בין העמלה לשירות הניתן. "היום", אמר פישר, "מתקיים דיון בהצעת החוק בועדת שרים לענייני חקיקה ואני מקווה שההצעה תונח בקרוב על שולחן הכנסת".

פישר התייחס ליוזמות הרבות שעלו מהכנסת בתקופה האחרונה בתחום המערכת הבנקאית, באומרו שחשוב שהטיפול בתחום זה יישאר בידי רשויות הפיקוח. "אפשר לחשוב על שינויים כאלה או אחרים במבנה הפיקוח על המערכות הפיננסיות", אמר הנגיד, "אבל לא כדאי, ממש לא כדאי, להעביר את הפיקוח או חלקים ממנו לכנסת". דבר נוסף שציין פישר כחשוב להתייחס אליו הוא הצורך במערכת בנקאית יציבה כדי שהמשק הישראלי יוכל לפעול באופן יעיל. "עלינו לשמור על בריאות המערכת הבנקאית באמצעות פיקוח ותחרות, וגם תוך הבנה שהבנקים פועלים בכדי להרוויח תשואה על ההון שלהם", אמר.

גם על רווחי הבנקים דיבר פישר, בציינו כי טבעי להתייחס אליהם במונחים מוחלטים, של מיליארדי שקלים, אבל כדאי לבחון אותה במונחים יחסיים להון שלהם, כלומר, לתשואה להון. בהקשר זה, התשואה להון של המערכת הבנקאות הישראלית לא גבוהה במיוחד ואפילו מעט נמוכה בהשוואה בינלאומית. התשואה להון של המערכת הבנקאית בשנת 2005, לדוגמה, הייתה 14.5 אחוזים, לעומת 15.4 אחוזים בממוצע, בעולם.

לסיום ביקש פישר מהכנסת לקדם את הצעת החוק בעניין פיקוח על העמלות על-ידי המפקח על הבנקים, מיד כאשר תונח על שולחנה.