דו"ח מבקר המדינה על היערכות העורף במלחמת לבנון השנייה: "הכישלון של אולמרט, פרץ, חלוץ ואלוף פיקוד העורף - חמור עד כדי ליקוי מאורות"

ראש הממשלה, אהוד אולמרט; שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ; שרי ממשלה; הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ; ומפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון - כל אחד על-פי חלקו - כשלו באורח חמור בתהליכי קבלת ההחלטות, ההערכה והביצוע, בהתייחסותם ובטיפולם בעורף במלחמת לבנון השנייה עד כדי 'ליקוי מאורות'". כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח חמור בנושא היערכות העורף ותיפקודו במלחמה. המבקר הגיש היום (ד') את הדו"ח ליו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק.

המבקר רומז בדו"ח כי על הכנסת להביא להתפטרותם של רה"מ והשרים הרלבנטיים: "רה"מ והממשלה אחראים בפני הכנסת לכל הפעולות שבתחום סמכויותיהם. לא מצאנו כי תפקידנו להביע דעה על מה שעשוי להשתמע מאחריותם כלפי הכנסת. זו במהותה שאלה פוליטית מובהקת. כל זאת לאחר שקבענו כי הליקויים החמורים מגיעים, לדיאבון הלב, עד כדי 'ליקוי מאורות'".

המבקר מגדיר את התנהלות גורמי הממשלה בנוגע לטיפול בעורף כ"פער עמוק בין חובתם של מקבלי ההחלטות כלפי תושבי המדינה לבין תיפקודם בפועל". לדבריו, "לא זו בלבד שחלק משרי הממשלה, יחידות צה"ל והגורמים האחראיים האחרים לא הפעילו את מלוא הכוח והסמכויות שניתנו להם, אלא שלא היתה היערכות כוללת לפתרון הבעיות ברמה המערכתית והממלכתית, ומשרדי הממשלה הרלבנטיים לא התארגנו כראוי לפתור את הבעיות שבתחומי אחריותם".

המבקר מציין כי "על הממשלה ועל כל הגופים העוסקים בעורף בעת חירום לטפל בדחיפות בממצאים, תוך בחינה מערכתית וכוללת של היערכות המדינה למצבי חירום, ותוך שימת דגש מיוחד על שיפור יכולת העמידה של העורף, עקב החשש לפגיעה בו בעימות נוסף, ויפה שעה אחת קודם".

מחדל וחידלון חמור

לינדנשטראוס קובע כי ערב פתיחת המלחמה הציגו גורמי המודיעין הבכירים הערכות מצב על סבירות גבוהה לפגיעה בצפון הארץ, על היקף הרקטות שבידי החיזבאללה ועל יכולותיו לפגוע בעורף.

המבקר קובע כי חרף מודעותם של רה"מ והשרים כי בידי האויב נשק מרחיק טווח בכמות גדולה מבעבר, העלול לפגוע קשות בעורף, לא היווה נתון זה שיקול בעל משקל ראוי כשקיבלו את ההחלטה בנוגע ליציאה למלחמה.

בנוסף, קובע המבקר, משהתקבלה ההחלטה לצאת למלחמה ומימדי הפגיעה בעורף התבררו, לא עשו אולמרט והשרים די לפיקוח על גופי הביצוע האחראיים על הטיפול בעורף בחירום.

כך למשל, מציין המבקר, במשך 18 יום לאחר תחילת המלחמה לא מצאה הממשלה לנכון לקיים דיון מקיף בנוגע לעורף ולגיוס מענה כולל ומיידי למצוקות תושבי הצפון. "קברניטי המדינה", קובע לינדנשטראוס, "השקיעו את מירב המאמצים בלחימה בלבנון ולא בטיפול בעורף, שהיה נתון לפגיעה רחבת היקף כבר מימיה הראשונים של המלחמה".

בדו"ח נקבע כי למרות שאולמרט הינחה את שרי הממשלה וראשי מערכת הביטחון להיערך ל"מציאות חדשה" בעורף, הדבר לא תורגם באופן מעשי, וכלל לא היווה פקטור בתהליך קבלת ההחלטות.

"ראוי היה", כותב המבקר, "כי הממשלה ושריה יעמדו על מימדי הפגיעה בעורף ו'ייטלו לידיהם פיקוד' לאחריות על העורף כחזית מרכזית...אלא שהממשלה ושריה, ובראשם רה"מ, נקטו גישה מצמצמת ופורמליסטית בנוגע לסמכויותיהם ולתחומי אחריותם.

המבקר מציין כי ראוי היה שרשויות המדינה, ובעיקר רה"מ והשרים, ינקטו גישה מרחיבה של נטילת אחריות ויינקטו צעדים אופרטיביים מיידיים לתיקון הכשלים בזמן אמת. זה לא נעשה, ולכן, קובע המבקר, "המחדל והחידלון שהתגלו לגבי היערכות העורף ותיפקודו חמורים ומשמעותיים כל כך".

בהתייחסו לפיקוד העורף, המבקר מציין כי מדיניותו היתה מגומגמת ולא אחידה. הוא מציין כי דווקא המשטרה עמדה במשימותיה. באשר לאלוף פיקוד העורף, גרשון, קובע המבקר, כי פרץ הינחה אותו לבצע פעולות שונות, כמו גיוס מילואים, אך הפעולות שביצע לא עלו בקנה אחד עם הנחיות השר. פרץ מצידו, נקבע, לא עמד על ביצוע ההנחיות שנתן.

באשר לרשויות המקומיות קובע המבקר כי בעלי תפקידים רבים לא עשו שימוש בסמכויות שבידיהם, או עשו בהן שימוש חלקי או שגוי.

פקודות סותרות

התושבים שנשארו בצפון, אומר המבקר, נתקלו בקשיים רבים בקבלת שירותים בסיסיים וחיוניים ביותר, דוגמת רכישת מזון או אספקתו למקלטים. נקבע כי הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל - בעיקר פיקוד העורף - לא הפעילו כבר בשלבים הראשונים תוכניות מגירה, שהיו מוכנות לטיפול בעורף בעיתות חירום ושיכלו לסייע.

כך למשל, המענה לאוכלוסיות מיוחדות, כמו קשישים ונכים, ניתן באורח חלקי בלבד ובאיחור. כמו כן, הטיפול במצבורי חומרים מסוכנים שבקרבת אוכלוסייה אזרחית היה לקוי באופן משמעותי ביותר. יותר מכך, קובע המבקר, חלוקת האחריות בין פיקוד העורף לבין המשרד להגנת הסביבה היתה עמומה ולעיתים נתנו שני הגופים פקודות סותרות, מה שגרם לעיכובים ולסיכון האוכלוסייה האזרחית.

המבקר קובע כי המקלטים הקיימים בכל המיגזרים בעורף נועדו לשהות קצרה בלבד ואינם מתאימים לשהות ממושכת, דבר ש"חשף תושבים רבים לאיום ממשי על חייהם בעת התקפת טילים ופגע ביכולת עמידת העורף בתרחישים שונים". עוד נקבע כי במגזר הערבי לא התקבלו כלים ותקציבים להקמת מערכי חירום.

מציאות עגומה

המבקר מתייחס גם לוואקום שנוצר כתוצאה מחידלון הממשלה, שאליו נכנסו גופים וולנטריים שונים. "מציאות שבה גופים תורמים והתנדבותיים הם גורם מרכזי ומוביל באספקת צרכי האוכלוסייה בעת חירום ופועלים גם בתחומים שבאחריות רשויות השלטון, היא מציאות עגומה המשקפת כשל יסודי של המימשל", נקבע.

המבקר מציין כי יש לראות בחומרה את כך שפרץ לא העלה בפני הממשלה את הצורך בפינוי אוכלוסייה, כמי שמוסמך לכך. עקב כך, נקבע, עזבו מאות אנשים מאת בתיהם עצמאית ובעזרת ארגוני מתנדבים, וחלקם נקלעו למצוקה עקב התארכות המלחמה. הממשלה, לדברי המבקר, כלל לא דנה בעניין "רענון" האוכלוסייה. מנכ"ל משרד רה"מ, צוין, נקט יוזמה עצמאית בעניין.

המבקר אינו חוסך ביקורת גם מממשלות קודמות: לדבריו, ממשלות ישראל לא עשו במשך שנים את המוטל עליהן בעניין היערכות העורף, ואף ביצעו קיצוצי תקציב רחבים שהשפיעו על מוכנות זו. מחדלים אלו, נקבע, תרמו לשחיקת יכולות הטיפול באוכלוסייה האזרחית בעת המלחמה.

"על אולמרט להסיק מסקנות אישיות"

דו"ח המבקר עורר מחדש את הקריאות להתפטרות רה"מ, אהוד אולמרט. השר לשעבר, איתן כבל (עבודה), אמר כי "אין צורך להמתין יותר לדו"ח וינוגרד. מהדו"ח ניכר בוודאות כי הצלע השלישית במשולש שצריכה ללכת היא אולמרט".

יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, אמר כי "שום ניסיון להכפיש את המבקר לא יפטור את אולמרט מהאחריות הנוראה המוטלת על כתפיו באשר להפקרת העורף. מי שחשף את אזרחי הצפון לקטיושות, ביודעו שאין הם יכולים למצוא מקלט, חייב לתת את הדין ולשחרר את הפוליטיקה הישראלית מנוכחותו".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "ראש ממשלה מופקר הימר לא רק על חיי חיילי צה"ל אלא גם על חייהם של תושבי הצפון. במקום לתקוף את המבקר, רצוי שיסיק את המסקנות עוד היום ויתפטר".

לדברי ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד) "הפרק החמור ביותר בדו"ח הוא אוזלת ידה של הממשלה ומערכת הביטחון בנוגע לחומרים המסוכנים במפרץ חיפה. מזעזע לראות כיצד חייהם של מאות אלפי התושבים עמדו בסכנה ממשית". יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל), קרא גם הוא להתפטרות אולמרט והבהיר כי הוועדה תעניק גיבוי למבקר. בתגובה לדו"ח הגישו סיעת הליכוד והאיחוד הלאומי-מפד"ל הצעת אי אמון בממשלה.

עם זאת, יו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק, פנתה למבקר בבקשה "להוריד את הנושא האישי מעל סדר היום, בכדי שהדו"ח הזה יביא לתיקון הליקויים". לדבריה, "כולם שותפים לליקויים, כולל אני. הייתי שרה בממשלה, וגם אני אשמה". איציק ציינה כי "אין מי שחושב שממשלה שיושבת חודשיים יכולה לטפל בכל הסוגיות שהדו"ח מעלה".

בתוך כך נפלה היום בכנסת הצעת החוק שהגיש ח"כ סילבן שלום (ליכוד) למיגון מבני ציבור ביישובי הצפון ועוטף עזה, לאחר שהממשלה התנגדה לה.

צה"ל: מטרות הדו"ח הושגו טרם פירסומו

אלוף פיקוד העורף, יצחק גרשון, מסר בתגובה לדו"ח, באמצעות עו"ד אלדד יניב, כי "חלק מההמלצות המוזכרות בדו"ח יושמו והוטמעו, שכן חלק לא מבוטל מהן נכלל עוד בתחקירי הפיקוד שנעשו לאחר המלחמה. עם זאת, האלוף גרשון הבהיר כי "הורה ליישם את המלצות המבקר כבר עם הגשת טיוטת הדו"ח לפני מספר חודשים".

דובר צה"ל מסר: "בתום המלחמה, ערך פיקוד העורף תחקיר מקיף וחסר תקדים, ממנו הופקו לקחים שהוטמעו בתוכנית העבודה ל-07', ונמצאים בשלבי יישום. ההמלצות בדו"ח חופפות כמעט במלואן את ממצאי התחקירים. לאור זאת ניתן לקבוע שמטרת הדו"ח הושגה עוד טרם פירסומו".

דובר צה"ל מבהיר כי במלחמה פעל פיקוד עורף בתחומים רבים הנוגעים לסיוע לאוכלוסייה האזרחית, שאינם נמצאים בתחום אחריותו המובהקת. עם זאת, צה"ל ציין כי הוא "מקבל את אבחנתו של המבקר ביחס למצב החוקי והמבני הבלתי רצוי המאפיין את העורף כיום: היעדר גוף לאומי אחד המוביל את העשייה בעורף, תשתית חוקית שאינה הולמת את המציאות, היעדר סמכויות לפיקוד העורף באופן המקשה עליו לממש את אחריותו. במהלך המלחמה התחדד חוסר הבהירות לגבי חלוקת האחריות בין הגופים השונים בכל הנוגע לטיפול האזרחי".

צה"ל מציין כי פיקוד העורף ביצע שורת מהלכים: הוכנה תוכנית חדשה לסיוע בתחום האזרחי בשעת חירום, עודכנה תוכנית המיגון והמקלוט, הודק התיאום וחודדו תחומי האחריות מול משרד הבריאות, בוצע מיגון והוכנו כללים לטיפול בחומרים מסוכנים ועודכנו נוהלי וחומרי ההדרכה לאוכלוסייה.

לדברי צה"ל, "עם השלמת יישום לקחי המלחמה והשלמת חלוקת האחריות בין הגופים השונים , יהיה צה"ל ערוך באופן מיטבי למתן מענה לעורף האזרחי בתחומי אחריותו".