"למכוניות החשמליות פוטנציאל למחוק מהמפה את הרכבים המונעים בבנזין"

פחות משנה וחצי חלפו מאז החלה החברה לישראל לגלגל את הרעיון של "פרויקט המכונית החשמלית", וכיום הוא צובר תאוצה בקצב הולך וגובר. שילוב של מחירי דלק גבוהים ויציבים, התחממות גלובלית ועלייה חדה במודעות "הירוקה" ברחבי העולם, דוחפים ממשלות וגופים עסקיים רבים לחפש פתרונות בזק - דוגמת מכוניות חשמליות - שאולי יניבו שינוי בטווח הארוך ולבטח ייצרו יחסי ציבור טובים בטווח הקצר.

זו אינה ציניות אלא מציאות עסקית. הלך הרוח הציבורי כיום בקרב האוכלוסיות המבוססות במערב, גורם לכך שתדמית ירוקה שווה כיום הרבה כסף לענפים רבים של צרכנות, מסחר וייצור. "הערך המוסף הירוק" אף צפוי לגדול משמעותית לקראת הגיבוש של אמנה סביבתית גלובלית חדשה, שתמשיך את אמנת-קיוטו המפורסמת. האמנה החדשה תידון בכנס של המדינות החברות באו"ם שיערך בקופנהגן בשנה הבאה, והיא לא צפויה להיות הצהרתית וחסרת שיניים כמו הנוכחית, כי אם להכתיב לממשלות ולעולם התאגידי צעדים ממשיים להקטנת פליטת גזי החממה, בליווי סמכויות לאכיפה והטלת סנקציות כלכליות או תגמול.

יחסי ציבור שווים כסף

החברה לישראל בעצמה כבר גזרה עד כה לא מעט קופונים של תדמית מהפרויקט. גורם בכיר בענף יחסי הציבור בארץ, שקשור לחברת מדיה בינלאומית, העריך בפנינו כי במונחים של "דולר ליצירת חשיפה תקשורתית", החשיפה העולמית לה זכה פרויקט "בטר פלייס" ב-12 החודשים האחרונים בלבד, שווה לחברה לישראל פי 3-5 מהסכום שהשקיעה בו בפועל עד כה.

שיא החשיפה היה בסוף החודש שעבר, כאשר הוכרז "אימוץ" הפרויקט החשמלי בדנמרק במסגרת אירוע של מועצת האקלים של קופנהגן.

האירוע זכה לכיסוי תקשורתי גלובלי בפריים-טיים, ושי אגסי - קרוב לוודאי אחד מכישרונות יחסי הציבור הגדולים שהצמיחה ישראל אי פעם - הצליח להציב את המכונית החשמלית במרכזו, כשהוא כובש את הקהל עם מצגת מתוזמנת להפליא בה לקחו חלק, בצייתנות יתרה, פוליטיקאים ומנהלי תאגידים בכירים.

יחסי ציבור מצוינים בצד - המטרה העיקרית של החברה לישראל כיום היא להשיג לפרויקט "בטר פלייס" לגיטימציה עסקית בינלאומית, שתמשוך כסף הרבה יותר גדול מזה לו זוכות חברות סטארט-אפ, ירקרקות ושאפתניות ככל שיהיו. אמנם עד כה שריינה החברה, לפי דיווחיה, הבטחה למימון בהיקף של כ-200 מיליון דולר לפרויקט מכמה תורמים מכובדים מאוד, אולם אפילו בלי שחיקת הדולר זהו 'כסף כיס' בהתחשב במהירות שבה מתרחב כיום הפרויקט לשאר העולם, ובהתחשב בעלויות החזויות.

כדי להבטיח מקורות מימון בהיקף הנדרש - בסדרי גודל מוערכים של מיליארדים - צריך פרויקט בטר-פלייס גם לכבוש את ליבם (או דמיונם) של קרנות הגידור הגלובליות והמשקיעים הפרטיים. זו לא משימה פשוטה, בהתחשב בשיוך הישראלי של החברה ובגישת האנטי-נפט של הפרויקט, שמורידים מהפרק את כספי ההשקעות האדירים של נסיכויות המפרץ (שנמנות באופן מפתיע על המשקיעות הגדולות בעולם כיום בטכנולוגיות ירוקות).

המשימה קשה גם לנוכח העובדה שהפרויקט שיווק עד כה בעיקר "רעיון", מבלי להציג בפומבי מודל עסקי מפורט ואמין, או הוכחות שהטכנולוגיה המורכבת הנדרשת למימושו אכן תהיה זמינה באופן סדיר בלוח הזמנים הקצר עליו הצהירה. המפתח הראשון להשגת כספי מימון ארוכי-טווח בהיקף כזה הוא קבלת 'חותמת כשרות' מאנליסטים וגופי הערכה פיננסית גדולים. בחזית הזאת רשם לאחרונה הפרויקט הישג לא מבוטל כאשר זכה להערכה נלהבת, בלשון המעטה, מדויטשה בנק.

האנליסטים זוכים להארה

שלושה אנליסטים רציניים ומכובדים של הבנק עלו לרגל אל המטה של BETTER PLC בפאלו-אלטו, שוחחו עם עידן עופר ושי אגסי, וחזרו כאילו פגשו את הבודהה בכבודו ובעצמו וזכו להארה. הדו"ח של דויטשה בנק, שמתפרסם כאן בלעדית, פותח בסקירת העתיד העגום של יצרני הרכב העולמיים הגדולים לאור הירידה העולמית בביקוש לכלי רכב גדולים ורווחיים, וחוזה שחורות בנוגע למחירי הנפט. האנליסטים מציינים כי יופתעו אם המחיר הממוצע של חבית נפט ירד מ-110 דולר בשנה הקרובה, וקובעים גם כי בחמש השנים הקרובות צפויה טכנולוגיית הרכב לעבור שינוי מהיר יותר מאשר ב-100 השנים האחרונות. לפיכך, מי שיהמר על הטכנולוגיה הנכונה ישיג נתחי שוק, ומי שלא - יישאר מאחור.

על פגישתם עם עופר ואגסי בפאלו אלטו ועל המצגת העסקית שהוצגה בפניהם, כותבים האנליסטים של דויטשה בנק במונחים כמעט מלודרמטיים: "פגשנו יזמים שטוענים כי אפשר לייצר כלי רכב שיעמדו בתקנות הזיהום העתידיות ולא יעלו יותר מרכב בנזין", נכתב. "מבדיקת המודל של בטר-פלייס אנחנו מסיקים שרכב חשמלי 'טהור' לא צריך להיות יקר יותר מרכב דיזל/בנזין, וברוב המדינות עלות התפעול שלו צפויה להיות נמוכה יותר... יש כאן סיכוי לשינוי פרדיגמה מהותי... הקונספט של החברה עשוי לשבש מאסיבית את מהלך העניינים בתעשיית הרכב כפי שהיא כיום... לחברות שמקימות תשתית למכוניות חשמליות, דוגמת בטר פלייס, יש פוטנציאל למחוק מהמפה כליל את כלי הרכב המונעים בבנזין", מעריכים האנליסטים.

לצד הכרזות חובקות עולם, מציגים האנליסטים של דויטשה בנק נתונים מקיפים ומפורטים יותר ממה שפורסם עד כה אודות המודל העסקי של בטר פלייס. נציין שהנתונים מבוססים כנראה במידה רבה על אלה שהציגה בפניהם החברה, וצריך להתייחס אליהם בהתאם. המודל העסקי אותו מפרט דויטשה בנק, דומה באופן כללי למודל הסלולרי ובמידה מסוימת לזה של חברות השכרה/ליסינג, והוא מבוסס על סוללות שנמצאות בבעלות בטר פלייס, כאשר הלקוח משלם על מיילים של נסיעה בפועל, רכישת חבילות של מיילים או רכישה של חבילות מיילים מורחבות, שכוללות בתוכן גם את מחיר הרכב החשמלי עצמו.

חבילה טיפוסית שמוזכרת בדו"ח כוללת רכישת חבילה של 18,000 מיילים בעלות של כ-550 דולר לחודש, כאשר במחיר הזה מקבלים גם מכונית חדשה ללא תוספת מחיר. האנליסטים ביצעו הערכת עלויות מפורטת שכוללת את עלות הסוללה, פחת עלות החשמל וכן הלאה, ובסופה הם מעריכים כי העלות של מייל נסיעה ברכב חשמלי לא תהיה גבוהה מ-0.07 דולר (שבעה סנטים). זאת, בהשוואה ל-0.24 דולר למייל ברכב בנזין באירופה ו-0.15-0.2 דולר למייל בארצות הברית, שבה הדלק זול יותר.

על בסיס זה מגיעים אנשי דויטשה בנק למסקנה שהמודל של בטר פלייס בר-יישום, לא רק במדינות שבהן המיסוי על רכב גבוה ו/או מחירי הדלק גבוהים אלא גם בשוק האמריקני הענק. האנליסטים מעריכים, כנראה על סמך שיחה עם עופר ואגסי, שגופים בחמש עד עשר מדינות שונות צפויים להכריז על עסקאות עם בטר פלייס עוד במהלך 2008, וכי יצרני רכב נוספים, מלבד רנו וניסן, ירצו לספק כלי רכב לפרויקט.

אנשי דויטשה בנק מסייגים את התלהבותם בכך שחייבת להיות, כתנאי, הפצה סדירה של סוללות ליתיום-איון שדרושות להנעת הרכב, ואספקת פאנלים לטעינה שיאפשרו לבעלי המכוניות להטעין את המכוניות שלהן בבית. האנליסטים לא מייחסים חשיבות יתרה ל"תחנות הטענה", וטוענים כי הסוללות הקיימות מספקות טווח נסיעה של 100 מייל שמספיק ל-95% מהנסיעות היומיומית, ולפיכך יאפשרו לבצע 95% מהטעינות בבית או במשרד.

אז מה הלאה? אין ספק שההערכות של דויטשה בנק יקלו על גיוסים עתידיים של משאבים לפרויקט המתרחב במהירות. אבל עם עלות מינימלית של כ-10,000 דולר לסוללה בודדת לחברת התשתית, ללא קשר לשאר העלויות, התרחבות לשוקי יעד חדשים כמו יפן וארצות הברית תחייב לגייס במהירות יחסית השקעות ענק, שידרשו החזר ובטחונות בהתאם. האם המשקיעים המוסדיים ישתכנעו להמר ולהשקיע את הסכומים הנדרשים? נצטרך לחכות ולראות. *