יו"ר אי.בי.אי, צבי לובצקי, לאחר ששרביט הניהול בחברה הועבר לדור ההמשך: "אנחנו נכנסים לסייקל של דשדוש"

אי.בי.אי

אולם למרות שעזב את תפקיד המנכ"ל, לובצקי עדיין לא ממהר לפרוש לפנסיה. בגיל 69 הוא התמנה לתפקיד יו"ר אי.בי.אי המנהל יותר מ-13 מיליארד שקל.

מרומי 40 שנות ניסיון בשוק ההון, מסרב יו"ר בית ההשקעות אי.בי.אי צבי לובצקי, להתרגש יותר מדי מהמשבר האחרון בשווקים. "קורים דברים אמיתיים וקשים בעולם, אבל צורת הדיווח על מצב השווקים הייתה מאוד קיצונית. צוירו תסריטי חורבן של שנת 1929 והיה להם אפקט על השווקים. התוצאה היא שהשווקים הם באובר שוטינג מסוים", אומר לובצקי בראיון מיוחד ל"גלובס".

"מצד שני, עכשיו יש 10 ימים טובים בשוק, אז הנה אומרים שהכל חוזר למה שהיה, וגם זה לא נכון. קשה להאמין שאחרי חמש שנות גאות, השווקים יסתפקו בירידה של ארבעה חודשים ואז יחזרו למסלול של עליות", הוא מוסיף.

*אז מה תהיה האווירה בשווקים?

"היתרון בלהיות הרבה שנים בשוק הוא בכך שמקבלים פרופורציה רב-שנתית. הנושא היחיד שתמיד נשאר קבוע הוא המחזוריות של גאות ושפל. ההיסטוריה בנויה מעלייה רב-שנתית, כשבדרך יש גאות ושפל.

"לכן, הירידות האחרונות בשווקים הן דבר בלתי נמנע - הן היו קורות עם או בלי הסאב-פריים. אנחנו נכנסים עכשיו לסייקל מדשדש. לא צריך להיות היסטרי או פסימי, כי שליש מההיסטוריה של השווקים בנויה על תקופות של דשדוש, והחיים נמשכים".

*אנחנו לא נכנסים למיתון?

"המשבר אמנם עדיין לא הגיע לשיאו, אבל הסבירות של קטסטרופה דוגמת שנות ה-30 מאוד ירדה. המערכת הפיננסית והרגולציה בעולם מאוד השתנתה מאז, והמערכות יודעות היום הרבה יותר טוב להתמודד עם משברים".

*המערכת הפיננסית בארצות-הברית לא מרשימה ביכולת הניהול שלה, לאור ההשקעות הכושלות שלה במכשירים מתוחכמים.

"המקור למשבר התחיל מענף הנדל"ן ואחר-כך זה גלש לתחום ההנדסה הפיננסית. המערכת הפיננסית המציאה דברים מתוחכמים קשים להבנה וקלים לשיווק. גם מי שהמציא את המכשירים איבד את כללי הזהירות - התחרות והחמדנות עשו מה שעשו. יהיו לקחים, והמשבר הבא יהיה כבר בסקטור אחר".

* מה לגבי השווקים המתעוררים, אתה מאמין שהם יצילו את הצמיחה העולמית?

"צריך להבדיל בין מצב הכלכלה למצב הבורסה. הבורסה היא לא תצלום של הכלכלה ובטח שלא במזרח הרחוק. הדוגמה הכי טובה היא סין. העובדה שיש מיליארדי אנשים שרוצים להתקדם מבטיחה צמיחה גבוה.

"אין ספק שגם אם יהיו משברונים, אז בשנה רעה תהיה צמיחה של 7% במקום 11%. יחד עם זאת, יש מערכת סיכונים בשוק הסיני ובעיות רגולטוריות, והנטייה לבועה שם היא מאוד חזקה.

"אני לא בטוח שיש בארץ מומחיות לבדוק את הדברים האלה - חשובה מאוד הזהירות ולא הליכה עיוורת. צריך צניעות להבין את המגבלות בשוק הזה. למי שאין את הכלים עדיף שייזהר".

"אין בועה בשוק המניות"

בכל הקשור לשווקים הבינלאומיים מעריך לובצקי כי המשבר עדיין לא הסתיים, אולם לגבי שוק המקומי הוא יותר אופטימי. "אין בועה בשוק המניות. להבדיל ממשברים שתפסו את השוק ברמות לא סבירות שבהם גם ירידה של 50% לא הייתה מספיק חזקה, הרי שכיום הדאונסייד במרבית המניות מאוד מוגבל, שכן רמות המחירים מלכתחילה לא היו מופרזות".

*המיתון בארצות-הברית לא יגרור אחריו גם את השוק המקומי?

"ההאטה בארצות-הברית אמנם תתורגם לשוק המקומי, אבל היא לא תיצור כאן משבר יותר מדי גדול. הכלכלה הישראלית מפוזרת על פני סקטורים רבים, כך שהמשבר לא יהיה קטלני.

"אין בארץ סיבות כלכליות להיחלשות מלבד מחיר הגלובליזציה. ההשפעה העיקרית של המשבר תהיה דרך המערכת הפיננסית, שהיא מאוד גלובלית. המשקיעים הזרים מאוד מעורבים בנעשה בארץ - הם מהווים אחוז דו-ספרתי באחזקות בשוק ההון, ופעילותם במחזורי המסחר מגיעה לעיתים מגיע ל-30%".

*איך המעורבות של המשקיעים הזרים פוגעת בשוק המקומי?

"ניקח לדוגמה את מניות הבנקים. המניות האלה מהוות היום מציאה לא רגילה. לא היה יחס כזה בין המחיר לתשואה על ההון ורמות מכפילים כבר הרבה זמן.

"גם אם מתחבאים עוד הפסדים של הבנקים זה במימדים קטנים, וגם אם התשואה על ההון תרד ל-10%, אלו עדיין מחירים אטרקטיביים. אולם הזרים משווים את מניות הבנקים הישראלים לסיטי ובנקים אחרים, שבצדק נפלו בחריפות. ההשוואה הזו הביאה לירידות החדות במניות הבנקים".

*גם מניות הנדל"ן נפגעו במידה מוגזמת?

"הנדל"ן בעולם הוא מקור המשבר, ומשבר הנדל"ן לא ייגמר בשלושה חודשים. המחירים עלו באופן דמיוני במקומות כמו לונדון, ניו-יורק וטוקיו.

"בישראל אין משבר, למעט חברות שמעורבות בעסקי נדל"ן בעולם. כנראה שבחברות הישראליות היה עודף נועזות שבחלק מהמקרים עלול להיות בעייתי.

"הנפילה במניות מעידה על ההתנפחות שלהן בשנים האחרונות. יש מניות שעדיין נסחרות במחירים גבוהים, וכלל לא בטוח שפוטנציאל הבעיות בשוק הנדל"ן מיצה את עצמו בירידות".

בשנים האחרונות השקל רק הלך והתחזק, והגיע לרמות שלא האמינו שיגיע אליהן. לובצקי מעריך כי למרות שהשקל ממשיך כרגע לשמור על עוצמה מול הדולר, הוא ישנה בזמן הקרוב כיוון ויגרור אחריו את האינפלציה. "אנחנו נמצאים במסלול שונה מהשנים האחרונות, שבהן שער החליפין היה העוגן של האינפלציה, ששמרה בזכותו על יציבות. שער הדולר צפוי להיות בתקופה הקרובה מאיץ של אינפלציה ולא בלם", אומר לובצקי.

"כתוצאה מכך השוק יחפש מכשירים לא שקליים, שוק האג"ח הצמודות שכרגע נמצאות בבונקר יתעורר לחיים, וחלק מהכספים גם יחזרו לשוק המניות בחיפוש אחר תשואות טובות יותר מאשר המכשירים השקליים", הוא מוסיף.

*אבל היחלשות השקל עלולה להביא לעליית ריבית שדווקא תרחיק משקיעים משוק המניות.

"נכון שתהליך ירידת הריבית מיצה את עצמו, והריבית ככל הנראה תעלה במהלך השנה. יחד עם זאת, יש הגזמה באמונה ששער הריבית הוא חזות הכל. ניקח לדוגמה את השוק היפני שלא מצליח לפרוח למרות הריבית הנמוכה, ומנגד את ברזיל - שם הריבית הדו-ספרתית לא מפריעה לשווקים. אני לא נבהל מעליית הריבית, שכן גם אם הריבית תעלה זה לא יהיה במימדים שיפריעו לשווקים לתפקד".

כללי המשחק השתנו

לובצקי הקים את אי.בי.אי לפני 35 שנים עם שותפיו דוד ויסברג ועמנואל קוק. אי.בי.אי הוא אחד מהברוקרים הפרטיים הראשונים בשוק, שמונה היום עשרות בתי השקעות.

*באיזה אופן השתנה ענף בתי ההשקעות בשנים בהן אתה פעיל?

"הענף מאוד השתנה, במיוחד ב-10 השנים האחרונות, וכללי המשחק מאוד השתנו כתוצאה מהרפורמות השונות והרגולציה. יש היום מקום לגופים גדולים או לקטנים שיתמחו בנישות כמו קרנות גידור. קשה מאוד לגופים בינוניים לקיים מערכות של מיחשוב, אנליזה ורגולציה.

"עולה השאלה מהו גוף גדול. גודל של גוף לא נמדד לטעמי רק במיליארדי השקלים שהוא מנהל, אלא בגורמים נוספים כמו היקפי הפעילויות שהוא מנהל. מה קורה למשל בענף הברוקראז' של הגוף, שהוא ענף עתיר טכנולוגיות ושירות. צפוי תהליך שבו הגופים הבינוניים ייבלעו בתוך הגדולים, ואז תעלה השאלה אם לא נוצרים גופים גדולים מדי".

*מה יכול להיות בעייתי בגוף גדול מאוד?

"יכולות להתעורר בעיות או קושי להשתלט כשמנהלים סכומים של עשרות מיליארדים או כשמנהלים מאות אנשים".

*איפה אתם רואים את עצמכם במפה הזאת שאתה מתאר?

"אנחנו בהחלט מעבר לגודל של גוף קטן, ויכולים להתמודד עם ההוצאות הכרוכות בניהול בית השקעות. אנחנו בין הגופים העצמאיים, ונהיה שמחים לשתף פעולה עם הברוקרים הזרים. יש בכך הרבה פוטנציאל".

*בעקבות פרשת קופות-הגמל של פריזמה התעוררה ביקורת על רמת הבקרה בענף. האם הביקורת מוצדקת והאם אירוע כמו זה שהיה בפריזמה יכול לקרות גם אצלכם?

"אירוע כזה וגם כמו המעילה בהראל בוודאי מגבירים את החשש. אי אפשר להגיד ששום דבר כזה לא יכול לקרות, אבל אנחנו מפיקים מכל נושא מסקנות.

"מניסיון העבר ניתן להבין שהתקלה הבאה שתתגלה, תהיה בתחום שלא חשבו עליו. מצד שני, ברגולציה חל שינוי גדול מאוד ויש כיום בבתי ההשקעות קצין ציות ובקר אשראי כמשרות מלאות".

לובצקי מאוד רוצה לראות התגברות במעורבותם של גופים זרים בפעילות הפיננסית בארץ. הוא מאמין כי עדיין לא מאוחר שגופים זרים יתפסו מקום מרכזי בשוק. "צריך לזכור שפסגות ופריזמה נמצאות בבעלות לא סופית. הבעלים שלהם הן קרנות השקעה, שיש להן תאריכים ויעד להשביח נכס ולמצוא קונה. המסלול הרצוי של ועדת בכר היה להביא את בתי ההשקעות הגדולים הזרים ואני מקווה שזה יצליח בסיבוב הבא".

ערוכים לרכישות

בתקופה האחרונה פיתחה אי.בי.אי בעיקר פעילויות הקשורות לתחום המסחר. בית ההשקעות פיתח פעילות של עשיית שוק במניות ני"ע לא סחירים ובאגרות חוב. החברה גם הקימה מחלקה של שירותי אופציות לעובדים וכן מחלקת שירותי מט"ח. "אולי בעתיד המסחר במט"ח יעבור מהמערכת הבנקאית לבורסה, ואנחנו רוצים להיות ערוכים למצב שכזה", אומר לובצקי.

"פתיחת הפעילויות החדשות מאפשרת לנו להרחיב את מגוון הפעילויות, כך שגם בשנים רעות תהיה לנו פריסה שתהווה מקור להכנסות".

*דווקא דו"חות שני הרבעונים האחרונים שלכם היו חלשים. בסיכום שנתי הרווח הנקי שלכם ירד ב-25%. אתם אכן מוכנים לתקופה רעה בשווקים?

"אין ספק שאנחנו בנויים שונה משאר בתי ההשקעות. תוצאות השנה שעברה הן תוצאות סבירות. ההשוואה ל-2006 עיוותה את התמונה, כי היו בה שורה של דברים חד פעמיים שיצרו הכנסות חד פעמיות. הנפקת האג"ח גם פגעה בנו, כי רכשנו במקביל להנפקה אג"ח ממשלתיות כדי להתכסות, וירידות השערים בשווקים גרמו לנו להפסדים חשבונאיים".

*אתם מתכננים לצמוח באמצעות רכישות?

"היום אפשר לעשות סיכומי ביניים על גל הרכישות האחרון בשוק. רכישות קרנות הנאמנות הבנקאיות היו כישלון די גדול. קנו חולות נודדים; רוב העסקאות לא היו מוצלחות. בגמל היו הצלחות כי נעשו העלאות של דמי הניהול ועד היום תזוזת הלקוחות הייתה מאוד מתונה.

"לגבי העתיד אנחנו ערוכים לרכישה מבחינת נזילות. יש לנו 200 מיליון שקל במזומן ועוד 200 מיליון שגייסנו בתנאים טובים, אבל כרגע אני לא רואה יותר מדי אובייקטים לרכישה. אם נבצע רכישות, אלה יהיו בעיקר פעילויות חדשות - אולי בוטיקים שיעמדו למכירה.

"בתחום הגמל מה שיכול להיות מעניין הוא הקופות המפעליות. האוצר מאוד מעוניין שהן יפסיקו להתקיים ואנחנו בקשר עם כמה אובייקטים לגבי רכישתן".