על החשיבות של שמו של אדם כבר נכתבו אלפי ספרי פסיכולוגיה. בשנים האחרונות מסתבר שגם שמו של אתר הוא אחד הכלים המרכזיים שישפיעו על הצלחתו ועל היכולת שלו למשוך תנועה לאתר - טראפיק.
האם כדאי לבחור בשם קליט אך חסר משמעות, כדוגמת גוגל או יאהו, או אולי דווקא בדומיין המכיל את תחום העיסוק הספציפי של האתר? האם כדאי לבחור בסיומת מקומית או דווקא בסיומת בינלאומית? אלו הן חלק מהשאלות המיידיות שעולות בראשו של היזם, המחליט להקים אתר ברשת. אולם, בשוק העולמי קיימים כ-150 מיליון דומיינים רשומים ולעיתים קרובות דווקא הדומיין שבו אנו חפצים כבר תפוס, או לחילופין מוצע בסכום אסטרונומי ולא מוצדק.
בדומה למניה, אגרת חוב או נכס נדל"ן, גם דומיין יכול לייצר כסף לזה שמחזיק בבעלות עליו. מספיק רק להיזכר בסיפור המפורסם בינואר 2006, שבו נמכר הדומיין sex.com ל-Escom LLC, תמורת סכום הנאמד בכ-12.5 מיליון דולר, על מנת להפנים את פוטנציאל הרווח העצום הטמון בשוק הדומיינים.
אולם, בשוק המגלגל כ-2.5 מיליארד דולר בשנה, סביר כי ייווצרו פרצות וסיכונים חדשים, שלא נכללים דווקא במסגרת הקונבנציונלית של מערכות הגנה ואבטחת מידע. הסיכונים הללו מאפשרים לגולשים המתוחכמים להרוויח על חשבון אתרים אחרים, ולייצר טראפיק על גבם של דומיינים שבבעלות גורמים אחרים, והכי חשוב - לתרגם את זה לכסף של ממש.
כחלק מחיפוש אחר מקורות הכנסה, אחד הערוצים הרווחיים ביותר באינטרנט הינו הזרמת תנועת גולשים לאתרים, כאשר אחד הכלים המשמעותיים לעשות מכך כסף הוא שמות הדומיין. איך עובדת השיטה? שיטה מרכזית אחת לייצר כסף באינטרנט היא תשלום בשיטת הפיי פר קליק (PPC), כשמודל הפרסום של גוגל, המייצר עבורה את עיקר ההכנסות שלה, הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. שיטה זו יוצרת מוטיבציה גבוהה אצל גורמים שונים להשתמש גם בשיטות לא לגיטימיות או שנויות במחלוקת, על מנת למשוך תנועת גולשים על חשבון דומיינים של שמות מותגים מוכרים, שמות חברות מפורסמות או סימנים מוכרים.
גונבים את הגולשים
יואב קרן, מנכ"ל דומיין דה.נט, המתמחה ברישום שמות דומיין בעולם ובאבטחת המוצר הדיגיטלי (Digital Brand Security), מסביר כיצד פועלים ערוצי הדומיינים (Domain Channel). "יש הרבה מאוד דומיינים בעולם שנרשמים לצורך העמדה של דפים, הכוללים רשימה טקסטואלית של פרסומות. לחיצה על כל פרסומות כזו תוביל לאתר אחר, כאשר כל הפרסומות הללו קשורות לאותו תחום".
קרן יודע לספר על מקרה אחד שבו בנק מסחרי גדול בישראל, שאת שמו הוא לא יכול לחשוף, סבל מניצול הדומיין שלו לרעה. בהקלדת כתובת שם הבנק בדפדפן, בצירוף המילה "בנק" שאינה מופיעה בכתובת האתר האמיתית של הבנק ועם סיומת של חו"ל, נחת הגולש, שעשה שגיאה תמימה, בדף המשמש כערוץ דומיינים. בדף הזה הופיעו פרסומות טקסטואליות רבות, שכולן היו קשורות לגופים פיננסיים כלשהם והכילו את שמו של הבנק המסחרי המבוקש, אך אף אחד מהם לא כלל הפנייה לכתובת הבנק הרצוי.
כאשר הגולש התמים שחיפש את הבנק לחץ על אחד הלינקים הוא לא הצליח להגיע ליעד המבוקש, בעוד שבעלי הדומיינים, הן של אתר הנחיתה והן של כתובת הלינק עליו לחץ הגולש, הצליחו להכניס כסף לכיסם. בין הלינקים השונים הופיעו גם פרסומות של בנקים מקומיים מתחרים, כך שהגוף המסחרי לא רק שאיבד לקוחות פוטנציאליים או טראפיק, אלא גם גרם לעלייה בתנועה באתר של המתחרים שלו. "זו רק דוגמה אחת אבל זה קורה בכל תחום שניגע בו, ובתדירות גבוהה", אומר קרן.
כביכול, הסיפור נשמע כמקרה חד-פעמי או לא שכיח במיוחד, אך קרן טוען כי הרבה מאוד כסף מתגלגל בשוק הזה, "הזרמת טראפיק לאתרים זה שם המשחק באינטרנט. תמיד היה ותמיד יהיה". לדבריו, פרסום דרך ערוצי דומיין הסתכם ב-2006 בסכום של 400 מיליון דולר. זאת בהשוואה לשוק המסחר בדומיינים (הנוצר על רקע פקיעת תוקף הבעלות על הדומיין או מכירת דומיינים), המגלגל בשנה כ-300 מיליון דולר.
הנתון הבא מעניין אף יותר: 10% עד 15% מההכנסות של מנועי החיפוש השונים, הנשענות על המודל של פיי פר קליק, מתבססות על טראפיק המגיע מערוצי הדומיינים השונים. אם נוסיף לכך נתון אחר, המצביע על כך ש-28.1% מההקלקות במנועי חיפוש הן הקלקות הונאה, מצטיירת תמונה מעט עגומה לגבי שוק הפרסום צמוד החיפוש אותו מובילה גוגל.
דומיין פג תוקף
תופעה מוכרת אחרת היא פקיעת תוקף הבעלות של הדומיינים, שבהרבה מקרים מתרחשת מבלי שבעל הדומיין שם לב לכך, ולכך יכולות להיות השלכות עסקיות, כספיות ותדמיתיות. מקרה מפורסם אחד הוא שגרירות ישראל באיטליה, שב-2005 שכחה לחדש את תוקף הדומיין, וגילתה שאתר השגרירות הפך להיות אתר סקס לכל דבר. מקרה מפורסם אחר הוא ויזה כאל, ששכחה ב-2007 לחדש את תוקף הדומיין שלה והעיתון "וושינגטון פוסט" שלקה אף הוא באמנזיה ב-2004.
אפילו גוגל, השולטת ברזי האינטרנט, סבלה מבעיה דומה, כאשר האתר של גוגל בגרמניה נרכש על-ידי גורם זר, לאחר שגוגל שכחה לחדש את הבעלות על הדומיין. וכך, למשך 24 שעות, הבעלות על מנוע החיפוש הגדול בעולם, בגרמניה, הייתה שייכת לגורם פרטי אחר. מקרים כאלה רק מחכים לאלו האורבים בפינות הנסתרות של הרשת, אלו שיודעים לזהות אתר פעיל, עם תנועת גולשים ערה, שעומד להימחק בשל פקיעת הדומיין שלו, ומשכילים לנצל זאת לטובתם. חשוב לציין, כי מדובר במעשה חוקי לכל דבר הגורר אחריו נזקים כבדים לבעל הדומיין המקורי.
מספר הדומיינים שמוחזקים על-ידי ישראלים, ומסתיימים בסיומת il, מסתכם בכ-125 אלף, ויש סכום דומה המוחזק על-ידי גופים או אנשים ישראליים אשר מסתיימים בסיומות אחרות. בעולם יש כ-150 מיליון דומיינים, כאשר הדומיינים עם הסיומות com ו-net עומדים על 80 מיליון. על פי Verisign, בעלת הזיכיון לרישום שמות המתחם com ו-net 89% מהדומיינים שמסתיימים בסיומות הללו הם בעלי אתר של ממש, בעוד של-11% אין כלל אתר ברשת. 15% מהדומיינים שיש להם אתר משמשים כערוצי דומיינים, דהיינו מיועדים לשם פרסומות ויצירת רווחים על בסיס ה-PPC.
תופעה נוספת שמתחילה לצבור תאוצה בעולם, היא האפשרות לרשום דומיינים בשפה המקומית, לדוגמה משלוחים.קום. בשפות רבות יש בעיה ממשית לאיית נכון אתרים באנגלית, כאשר הדבר בולט במיוחד במדינות האסייתיות, שהרבה מהתושבים כלל לא יודעים את השפה. הדפדפנים השונים (למעט אקספלורר 6) תומכים כבר באפשרות כזו, ויש היגיון רב, עבור חברות הפונות לשוק המקומי בלבד, לאמץ שם מתחם בשפה המקומית. בישראל התופעה עוד בחיתוליה, ונטוויז'ן כבר תומכת באפשרות הזו, אך במידה והמגמה הזו תזלוג לשווקים נוספים, אין ספק כי גם בישראל זה יהיה פופולרי. כיום, בנק הפועלים וסופרפארם הן דוגמאות לחברות שכבר רשמו את הדומיין שלהן בעברית.
* בשוק שבו סיומות שמות המתחם כה רבות, האם הכל תפס או שיש סיומות פחות פופולריות?
"יש סיומות שלא כל כך הצליחו בשוק העולמי. לדוגמה, pro, שכוון בעיקר לרופאים ועורכי דין, museum, jobs ו-travel, אבל לעומתם הסיומת biz, לדוגמה, כן תפסה, ויש כ-5 מיליון שמות מתחם שמסתיימים כך", סבור קרן.
בישראל, בכל אופן, לא ידוע על עסקת מכירת דומיין שהרעישה את השוק, והסכומים המרביים עומדים על אלפי שקלים בודדים. הסיבה לכך היא מאוד פשוטה: הערך של הדומיין נגזר ישירות מהטראפיק שבו, ובאתרים הישראליים פשוט אין תנועת גולשים גדולה מדי, בהשוואה לאתרים בחו"ל.
החל מגוגל, דרך יאהו וכלה באמזון, שמות הדומיינים חסרי המשמעות, או בעגה מקצועית השמות הלא גנריים, זוכים לפופולריות רבה ברשת. עם זאת, רובם המכריע של שמות המתחם, המתבססים על מילים גנריות, כבר תפוס.
קרן טוען כי זו באמת אחת הסיבות המרכזיות שבגינן הוא ממליץ לחברות חדשות לרכוש דומיין של מילה לא גנרית, קרי מילה חסרת משמעות. "קשה מאוד למצוא שמות טובים היום שאינם תפוסים בכל הדומיינים המרכזיים, כגון גרמניה (de), בריטניה (uk), ארה"ב (us), אסיה (asia), ו-mobi, ואני סבור כי חברה שרוכשת דומיין צריכה לרכוש אותו בכל הסיומות המקובלות במקביל. מצב כזה יותר אפשרי כאשר מדובר בשמות לא גנריים. פעולה כזו מבטיחה כי בעיות של אבטחת מידע יהיו פחות שכיחות", מסביר קרן.
* מהו טווח המחירים לרישום דומיין חדש?
"המחירים נעים סביב ה-20 דולר לשנה, כאשר חשוב לזכור שיש לחדש את הבעלות על הדומיין, אבל בעיקרון זה תלוי בסיומת של שם המתחם", אומר קרן. יש גם את האפשרות לרכוש שם מתחם בשוק המשני, המוחזק על-ידי גורם אחר, כאשר במקרים אלה מדובר במשא ומתן לכל דבר. "לרוב זה מסתיים באלפי דולרים, והאדם הממוצע מוכן לשלם עבור דומיין נחשק בין 2,000 דולר ל-5,000 דולר".
* אז מאיפה מגיעים הסכומים האסטרונומיים עליהם אנו שומעים לפעמים בתקשורת?
"דומיינים שנמכרים בסכומים כה גבוהים מתבססים כבר על אתר פעיל, שיש לו טראפיק, ושיש בו פרסומות ומפרסמים. למעשה, המחיר הגבוה נגזר לא רק משם המתחם עצמו אלא מהפעילות שמתרחשת באתר שזו כתובתו", מסביר קרן.
אולי המספרים הבאים, שפרסמה קומסקור, יכולים להסביר את המחיר הגבוה ששולם בעבור שם המתחם Sex.com או Porno.com. 12% מהאתרים ברשת הם פורנוגרפיים. 25% מהשאילתות במנועי החיפוש קשורות לפורנוגרפיה. 35% מההורדות באינטרנט הן של חומר פורנוגרפי. 266 אתרי פורנו חדשים נפתחים בכל יום. 372 מיליון עמודים, המכילים חומר פורנוגרפי, קיימים ברשת. אתרי הפורנו המובילים מושכים אליהם 7.2 מיליון גולשים ביום. ההכנסות מפורנו באינטרנט הסתכמו בארה"ב ב-2006 ב-2.84 מיליארד דולר. עכשיו כבר הכול יותר מובן.
כתבות
ני"ע
