סקר "גלובס" ו"מאגר מוחות": אוסקר אבו-ראזק ונדב הכהן - רוה"ח הטובים ביותר בתחום המיסוי

31 השנים של אוסקר אבו-ראזק ברשות המסים, כהונתו כסגן נציב מס הכנסה לעניינים מקצועיים וכמשנה למנהל הרשות, והקונצנזוס לפיו הוא אחד ממומחי המיסים המובילים בישראל, הביאו את רוב בעלי הדעה (16%) להכתירו כרו"ח הטוב ביותר בתחום המיסוי. אלא שאבו-ראזק הוא "רק" יועץ מס, אך אינו רו"ח למרות שהוא עובד במחלקת המסים במשרד קסלמן וקסלמן.

לפיכך, כתר הבכורה עובר לנדב הכהן (9%) ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי, שלדברי גורמים בענף הבחירה בו מוצדקת בהחלט. "הוא בהחלט אחד המומחים בתחום. הוא מסוגל לפתור בעיות שגם משרד עם מחלקת מסים המעסיקה 200 עובדים לא תצליח לפתור".

57% מהמשיבים לא ידעו לומר או לקבוע מיהו הרו"ח הטוב ביותר בתחום המיסוי. מעניין לציין, אגב, שבעוד רוה"ח הגברים בחרו באבו-ראזק לטוב ביותר, הרי שרוב רואות החשבון שנסקרו בחרו דווקא ברמי אריה.

במקומות 3-5 עם 7% חולקים צבי פרידמן, שותף וראש חטיבת המסים במשרד בריטמן-אלמגור, הנחשב אף הוא לאחד הטובים בתחום; רמי אריה, שהוא גם עו"ד בהכשרתו ואחד הבולטים בתחום; והפתעת הרשימה - ג'ורג'ינא אבו-רזק מארגון ידידי כדור הארץ. במקומות 6-9 חולקים רן ארצי ממשרד ארצי את חיבה; ג'ק בלנגה, שהוא גם עו"ד בהכשרתו; דורון כוכבי, שותף ומנהל מחלקת המסים בקוסט-פורר; ודורון שגיב, שהיה שותפו של יאיר רבינוביץ למשרד ראיית החשבון בבלי וכעת הוא שותפו לעסקי הנדל"ן. בולטים בהיעדרם: נשיא הלשכה, ראובן שיף, וכן אלכס הילמן.

כשנשאלו רואי החשבון מיהו המשרד הטוב ביותר בתחום המיסוי, התשובות היו צפויות ביותר וכאן לא נפלו הפתעות. הראיה לכך היא שאחוז הלא משיבים כאן היה הנמוך ביותר מכלל השאלות (33%). את המקום הראשון בקרב בעלי הדעה תפס המשרד הגדול בארץ, קוסט-פורר (36%), שכמעט אין מחלוקת שהוא מחזיק במחלקת המסים הטובה ביותר, בראשות דורון כוכבי.

את המקום השני תפס משרד סומך-חייקין (13%), כשאחריו משרד קסלמן וקסלמן (12%), בריטמן-אלמגור (10.5%) וזיו-האפט (9%). כאמור, בחמשת המקומות הראשונים ניצבים משרדי ה"ביג פייב".

לא חייבים להיות במשרד גדול

רו"ח נדב הכהן ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי, מאושר מהבחירה בו כרו"ח הטוב ביותר בתחום המיסוי, ובכל זאת הוא בוחר להצטנע. "אין רו"ח אחד שהוא מומחה המס הכי טוב", הוא אומר, ומוסיף: "אין ספק, שהשמות האחרים ברשימה, ואולי גם כאלה שלא נכנסו לדירוג, הם מומחי מס לא פחות טובים ממני. אבל בכל זאת זה מראה, שהשליטה בתחומי המס, במס-הכנסה, במס-ערך-מוסף ומס שבח, היא נכס בלתי מוחשי שמביא להכרה. החשיפה שקיבלתי, בזכות המאמרים שאני כותב, היחס שלי, הנכונות לעזור ולתת שירות ולעזור לחברים גם בטלפון, בלי לקבל תמורה, כנראה זה מביא לתוצאות".

מה שהופך את ההכרה והבחירה בהכהן למתוקה יותר עבורו, היא העובדה שהוא אינו עובד בפירמה הנמנית עם ה"ביג-5", אלא במשרד בוטיק קטן המעסיק כ-30 עובדים מתוכם 15 רואי-חשבון. לדבריו, תוצאות הסקר מלמדות, שלא חייבים להיות במשרד גדול בשביל לזכות להערכה. "משמח אותי, שאדם שלא משתמש ביחצנים ולא צמח באיזה משרד גדול, יכול להגיע לתודעה של הקולגות או של הציבור. זה מסר שצריך לעודד אנשים צעירים".

על אף שהכהן יכול היה להשתלב כשותף באחד המשרדים הגדולים, הוא מרוצה מבחירתו להישאר במשרד בוטיק. הניסיון של אחד מעמיתיו, שעזב את המשרד ועבר לפירמה גדולה, רק חיזק את בחירתו. "עמיתי עבר למשרד גדול יותר, ובכל פעם שאנחנו נפגשים, הוא אומר שהוא מקנא בי, מכיוון שאין לו לא יום ולא לילה. ברגע שאתה במחלקת מיסים במשרד גדול, ועובדים תחתיך 20 איש, אתה לא יכול בלי להיות זמין מהבוקר ועד הלילה, אתה רץ מדירקטוריון לדירקטוריון, ואתה בקושי מוצא זמן לעסוק בדברים שמעניינים אותך".

ה-IFRS: לא ממש יודעים לדבר את השפה

במשרדי רואי החשבון הגדולים לפחות, מצהירים כולם על מוכנות העובדים לעידן ה-IFRS (התקינה החשבונאית הבינלאומית). רוב העובדים, מספרים שם, עברו הכשרות מקצועיות ו"יודעים כבר לדבר את השפה". בענף הזהירו, שמשרדים קטנים ובינוניים שלא יכשירו עצמם בזמן, יצטרכו לשנות את אופי העיסוק שלהם.

לפי הסקר, לפחות, נראה שצריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל. ביקשנו לראות האם רואי החשבון בכלל יודעים מהו IFRS. כמחצית מהמשיבים (51%) הצהירו שהם יודעים "במידה רבה" ו"במידה רבה מאוד" מהו IFRS. כ-27% מהמשיבים הצהירו שהם יודעים "במידה בינונית" במה עסקינן, ואילו כחמישית מהמשיבים (21%) מצהירים שהם אינם יודעים כלל או יודעים במידה מועטה מהו IFRS. "הציון הממוצע לרמת הידיעה מהו IFRS, 3.45 מתוך 5, משקף רמת ידיעה בינונית", קובעים עורכי הסקר.

כששאלנו את רואי החשבון באיזו מידה, לדעתם, משרדם הכשיר אותם לעידן החדש של ה-IFRS, התוצאות היו מדאיגות עוד יותר מבחינתם. 33% סבורים שמשרדם הכשיר אותם במידה "רבה" או "רבה מאוד" לדבר בשפה החדשה. 23% מהמשיבים אומרים שהם הוכשרו במידה "בינונית", אך רוב המשיבים (44%) טוען שהוא לא הוכשר כלל או שהוכשר במידה מועטה. לדברי עורכי הסקר, "ציון ההכשרה הממוצע 2.68 משקף רמת הכשרה בינונית-מועטה".