הפסקות הקפה בסכנה: טכנולוגיות חדשות למעקב אישי מבטיחות לייעל בצורה חסרת תקדים את פריון העבודה

אבל, בניגוד לגורמי הביון הממשלתיים, שלרוב כפופים למערכת הדוקה מאוד של פיקוח וקודים משפטיים, נרתמת כיום הטכנולוגיה העדכנית כדי לסייע למעסיקים לפרוס במקומות העבודה רשת מעקב נטולת פיקוח, שמעט מאוד יכול לחמוק ממנה. הנימוקים הם עסקיים ונושאים שמות תמימים כמו "חקר ביצועים", "ניהול כוח אדם דינמי" ו"התייעלות ארגונית", אבל לטכנולוגיות שמאחוריהם יש פוטנציאל פולשני ממוקד אפילו יותר משל מערכות הביון הממשלתיות.

היפנים מהדקים את הרשת

דוגמה מרתקת לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה החדשה מומחשת בימים אלה בניסוי משותף, שנערך ביפן על-ידי חברת האלקטרוניקה היטאצ'י וחברת הגז של אוסאקה תחת הכותרת "שיפור הפרודוקטיביות של עובדי הצווארון הלבן".

ליפנים יש אובססיה רבת שנים בכל הנוגע לפריון ולייעול שעות העבודה של העובדים, אבל רוב המאמצים שלהם התמקדו עד כה בשיפור הפריון של עובדי הצווארון הכחול, בעיקר עובדי ייצור, שליעילות שלהם יש מדדים ברורים ומובהקים.

לעומת זאת אנשי הצווארון הלבן נחשבו לאגוז קשה לפיצוח. כדי להעריך את יעילותו של פקיד או מנהל, שאחראי על תחום לא-יצרני, צריך לעקוב אחרי הדו"חות הרבעוניים או השנתיים של המחלקות ולהשתמש באמצי היזון חוזר לא לגמרי מדויקים כמו חוות דעת של הממונה או חברים לעבודה. הרזולוציה של המידע הזה אינה גבוהה במיוחד, ולא מספקת סיבה ממוקדת לפריון נמוך.

לעומת זאת, שיטת המעקב שמנסים כיום היפנים בחברת הגז של אוסאקה, מאפשרת להשיג מידע אקטיבי ומדויק. בבסיסה ניצב רעיון דומה לזה של מערכות טלמטיקה לניהול ציי רכב, אלא שבמקום מערך חיישנים שמותקן בכלי רכב ויכול לעקוב ולדווח למחשב מרכזי על תנועת הרכב ומאפייני הנסיעה, בגרסה של היטאצ'י העובד עצמו הוא זה שנושא על גופו את החיישנים בעבודה.

מדובר במערך שכולל בין השאר חיישן תנועה, חיישן תאוצה וחיישן אינפרה אדום. אלה עוקבים ברצף אחרי תנועת העובד בתחום העבודה ויכולים גם להגיב ולזהות חיישנים של עובדים אחרים.

לא מדובר בקופסה שחורה או באלקטרודות, שמחוברות חלילה לגופו של העובד. רמת המזעור האלקטרונית הנוכחית מאפשרת לדחוס את כל מערך החיישנים ותשדורת הנתונים האלחוטית לתוך מארז שאינו גדול משמעותית משל תג זיהוי או כרטיס חכם אלקטרוני אותו נושא העובד על דש בגדו.

למעשה, טכנולוגיה כזו כבר עומדת כיום לרשות גופים ממשלתיים ואחד היתרונות של השיטה לעומת שיטות קיימות - כמו זיהוי מיקום הטלפון הסלולרי של העובד - הוא דיוק גבוה, שיעיל למעקב בתוך משרדים צרים ואינו מופרע ממיסוך או משיבושים כאלה ואחרים.

מנהל כוח-אדם אלקטרוני

היפנים טוענים שהחלק החשוב ביותר במערכת הוא לאו דווקא החיישנים עצמם אלא התוכנה, שיכולה לזהות ולנתח את הנתונים מחיישני העובדים ולהפיק מהם תובנות עסקיות רבות ערך. היטאצ'י מכנה את המערכת שפיתחה בשם "מיקרוסקופ עסקי" וכשמה כן היא: היא מסוגלת להפיק אוטומטית דו"חות וגרפים, שיראו לא רק את רצף התנועה הפיזית של כל עובד בתוך הארגון במשך יום העבודה, אלא גם לזהות ולמפות את המפגש של אותו עובד עם עובדים אחרים או עם הממונה עליו ואת המיקום ומשך הזמן שבו נמשכה האינטראקציה.

נציין בהערת אגב שביפן, שבה להיררכיה ולעבודת צוות יש חשיבות קריטית בארגונים, מפגש ודיווח תכוף של עובדים עם הממונה עליהם נחשב למדד חיובי ליעילות ופריון בתחום הצווארון הלבן.

מערכת ניתוח נתוני המעקב מתוכנתת בידע ובאלגוריתמים, שמאפשרים להפיק תובנות בתחומים חיוניים כמו הנדסת אנוש ופסיכולוגיה סביבתית. במהלך הניסוי, שנערך עם כ-30 עובדים במחלקה אחת, זיהתה המערכת, למשל, כמה זמן ברציפות העובדים היו מרוכזים במשימה שלהם, כמה פעמים הופרע רצף העבודה של כל עובד ומאיזה סיבות. המערכת גם הפיקה תובנות לגבי תכנון המשרדים עצמם: מרחקי הליכה, יעילות של משרדים סגורים לעומת חללים פתוחים וכדומה, וגילתה כי עצם הידיעה על המעקב הפרטני הביאה לעלייה בפריון, שהתבטא בין השאר בזינוק במספר האינטראקציות עם הממונים.

העין רואה הכול

עוד שיטת מעקב, שעושה כיום את דרכה במרץ מעולם הביון והביטחון הלאומי אל כתלי הארגונים, היא שימוש במצלמות וידיאו חכמות בעלות יכולת ניתוח, זיהוי והפקת דו"חות אוטומטיים. מאז הפיגוע במגדלי התאומים והקמת המשרד להגנת המולדת של ארצות הברית, זכה תחום המעקב בווידיאו לתאוצה אדירה ולתקציבי פיתוח מאסיביים של חברות רבות - כולל לא מעט חברות ישראליות.

עד כה, עיקר הלקוחות של הטכנולוגיה הזו היו ארגוני ביון, שיטור ואבטחה ומוסדות, שנזקקו למעקב וידיאו במקומות רגישים כמו שדות תעופה וכדומה. הדורות הראשונים של מערכות זיהוי הווידיאו האוטומטיים התמקדו בזיהוי אוטומטי של תווי פנים ובפעילויות אולם מאז התקדמו היכולות בקפיצות וכיום מסוגלות תוכנות ניתוח הווידיאו מהדור האחרון לנתח אוטומטית גם מחוות ופעילויות, לזהות אינטראקציות בין אנשים ולשלב אותם עם נתונים כמו מיקום או פרקי זמן - והכול בהיקפים נרחבים וללא צורך בבקרה.

היכולות האלה מאפשרות כיום לטכנולוגיית הווידיאו החכמה לזלוג בהדרגה גם לתחום חקר הביצועים וניתוח הפריון והיעילות. בחברות רבות ממילא מותקנות כיום מצלמות וידיאו במעגל סגור לצרכי אבטחה, ומחשב עם תוכנת מעקב אוטומטית חכמה יכולה להעניק להן ערך מוסף עסקי לא מבוטל.

ומה עם העובדים? אלה גילו עד כה פסיביות מפתיעה כלפי רשת המעקב האלקטרונית המתהדקת סביבם. כבר היום יש חברות שמנהלות מעקב רצוף אחרי תכתובות הדואר האלקטרוני של עובדיהן ואחרי הרגלי הגלישה שלהם, מתקינות במחשביהם תוכנות לחסימה או למעקב מרחוק אחרי תוכן קבצים מאוחסנים, עוקבות אחרי תנועה בין משרדים, אחרי התנועה באמצעות כרטיסי גישה מגנטיים, מקליטות שיחות טלפון ועוקבות אחרי מיקום הטלפון הסלולרי של העבודה ואופי השימוש. אמנם, כמעט תמיד העובדים מיודעים על ביצוע המעקב - גם כאמצעי הרתעה - אולם רובם מדחיקים זאת ביום-יום ולא עולים על בריקדות. קשה להאמין שדווקא טכנולוגיות המעקב החדשות יהיו הקש שישבור את גב הגמל.