במקום להזריק חיסון, אפשר פשוט לאכול אותו

נכון שהיה נחמד אם במקום להזריק חיסון, היינו יכולים פשוט לאכול בננה, שהחיסון כבר נמצא בתוכה בזכות הנדסה גנטית? לשיטה כזו יתרונות רבים מלבד הנוחות לצרכן. הרבה יותר קל לגדל בננה מאשר לייצר חיסון, הרבה יותר קל לשנע זרעי בננה למדינות רחוקות מאשר שקיות של חיסון שיצאו ממפעלים ודורשות העברה בתנאי סטריליות וקירור. הבננה גם סטרילית מטבעה - הטבע ברא אותה בתוך עטיפה. כבונוס, מקבלים גם אשלגן וסיבים תזונתיים.

אלו היו המחשבות של ד"ר צ'ארלס ארטזן בתחילת שנות ה-90, כשהחל לחקור ולפתח את תחום החיסונים האכילים. לאחרונה, קיבל ארטזן תואר ד"ר של כבוד מן האוניברסיטה העברית, בין היתר על מחקריו בתחום הזה.

כבר ב-1995 הצליח לחסן עכברים נגד כולרה ו-E.coli על-ידי האכלתם בתפוחי אדמה שביטאו את הנוגדן למחלה. עם זאת, תואר הכבוד ניתן לד"ר ארטזן דווקא בתקופה שבה הולך ומתברר כי חזון החיסונים האכילים על-פי המתכונת שהגה, לא יוגשם בעתיד הקרוב. ולמרות זאת, המחקר שלו פתח דלת לתחום חדש של פיתוח חיסונים בתוך צמחים, אשר יכול להגשים לפחות חלק מן המטרות שהציב הפרויקט המקורי, השאפתני יותר שלו.

בעיני ארטזן, היתרון הענק של החיסונים האכילים הוא מחירם לתושבי מדינות המתפתחות. כיום, תמותה של מיליוני בני אדם בשנה ממחלות באסיה ואפריקה נובעת מן העובדה הפשוטה והעצובה שהחיסונים למחלות זיהומיות כמו דלקת נגיפית של הכבד (הפטיטיס או צהבת מסוג A, B ו-C), מלריה או טיפוס - יקרים מידי עבור פלחים רבים באוכלוסייה. יותר משני שלישים מעלות החיסון היא עלות השינוע שלו למדינה המתפתחת.

חיסונים מופקים כיום על בסיס ביולוגי בתאים של חיה או בתאי שמרים. בשתי השיטות דרוש תהליך ארוך ומבוקר במפעל יקר. הצעד הראשון בדרך לחלום של ד"ר ארטזן כבר נעשה: ישנן חברות המפיקות תרופות ביולוגיות וחיסונים בתוך תאי צמח.

עם זאת, הרגולציה היום מחייבת כי מתוך תאי הצמח יופק החיסון ברמתו הטהורה ואז יבוקבק או ייארז שוב בשקיות סטריליות ובקירור - כך שאין חוסכים כלל את עלויות השינוע. בנוסף, חלק מן החיסונים (אם כי לא כולם) לא עמידים מבחינה ביולוגית בתהליך הבליעה והם מתפרקים במערכת העיכול.

"הרגולציה חמורה מכפי שהיא הייתה כשהתחלנו את המחקר בתחום", אומר ד"ר ארטזן. "כאשר מייצרים חיסון או תרופה בצמח ואוכלים את הצמח כולו, מקבלים בכל פעם מוצר קצת אחר, עם ריכוז קצת אחר. הרשויות אינן מאשרות זאת ולכן כרגע הברירה היחידה שלנו היא להפיק את החיסון מן הצמח לחומר טהור ולוודא כי כל מנה של החומר מכילה בדיוק את אותם מרכיבים. כיוון שתהליך הפקת החיסון והשינוע נותרו יקרים, אין כאן עדיין פתרון לחיסונים זולים לעולם המתפתח".

ובכל זאת, לחיסון מן הצמח יש יתרונות. הפקתו בכל זאת זולה מחיסונים קיימים וגם ההשקעה בפועל קטנה יותר. "אם יש לך מוצר חדש שאתה לא בטוח איך יקבלו אותו, אתה יכול לבנות בהתחלה מפעל קטן - מאוד קל לבצע זאת ואחר-כך להגדיל את המפעל. לעומת זאת, כשמפיקים היום את החיסונים בתאי חיה או תא שמר, צריך להתחיל מראש בהשקעה גבוהה במפעל". לכך יש השלכות מבחינת עלויות הפיתוח והסיכון בפיתוח של חיסון חדש.

מוצר חדשני עוד יותר נמצא היום לקראת כניסה לניסויים קליניים על-ידי חברת Bayer הגרמנית. מדובר בחיסון לסרטן מסוג לימפומה Non-Hodgkin, המבוסס על נטילת דגימה מתוך גידול סרטני של אדם והפקת נוגדנים ייחודיים המותאמים להילחם באותו גידול. השאלה היא - איך ניתן להפיק את הנוגדן במהירות, לפני שהסרטן מתפשט? ייתכן שהפקת החיסון בצמח היא התשובה.

גם חיסון אכיל של ממש כבר קרוב אלינו והוא יעשה מהפיכה קטנה. בשוק הווטרינרי, כבר מתחילים למשל, להשתמש בו כחיסון זול ונוח של ציפורים מפני שפעת העופות.

יכול להיות שמדינות באסיה או באפריקה יהיו מוכנות לקבל את הבננות המחוסנות גם ללא אישור FDA, אם ישתכנעו שכך ניתן לחסן ולמנוע מיליוני מקרי מוות בשנה?

ד"ר ארטזן: "כרגע זו אינה המגמה. הם נוטים לקבל רק מוצרים מאושרי FDA. אולי זה ישתנה בעתיד. אם אכן זו תהיה המגמה, יהיה הרבה יותר מקום לחיסונים מבוססי צמח. צריך כמה סיפורי הצלחה ואז זה יקרה".

מעבדה על גלגלים

כשד"ר ארטזן אינו עושה לובי לתחום החיסונים האכילים, הוא אחד המייסדים והמרצים במכון המחקר Biodesign Institute שהוקם ב-2001 באוניברסיטת אריזונה במטרה "ללמוד מהביולוגיה כיצד לתת פתרונות הנדסיים לבעיות החיים", כפי שהגדיר זאת נשיא המכון, ד"ר ג'ורג' פוסט. המוסד הוקם כדי לאפשר מחקר בין תחומי בנושאים כמו ננו-ביולוגיה, ביו-אלקטרוניקה, ביו-אנרגיה, אקו-גנומיקה, ביוטכנולוגיה סביבתית וביו-הנדסה.

תכנון ועיצוב המכון כולל רעיונות אדריכליים חדשים שנועדו לאפשר מטרה זו. "בנינו את המעבדות כאזורים פתוחים, ללא קירות", אומר ד"ר ארטזן. "זה מאוד לא רגיל. כל תחנות העבודה במעבדות הן על גלגלים ללא חיבור קווי לחשמל, כך שאנשים יכולים להקים צוותי עבודה אד הוק עם אנשים שונים במעבדה שלהם או במעבדות שכנות וניתן בקלות להוסיף ציוד חדיש במקום המתאים לו". בנוסף לכך במעבר בין המעבדות לבין המשרדים, עוברים העובדים דרך חצר המזמינה לשבת ולשוחח עם קולגות מתחומים שונים.

"המטרה הייתה לעורר ולטלטל את אוניברסיטת אריזונה המסורתית והשמרנית יחסית, בהתאם למענקים של ה-NIH (המכון הלאומי למחקר בארה"ב) אשר דורשים עבודה בין-תחומית", לא מתבייש ד"ר ארטזן להודות. יחסית למכון צעיר, ל-Biodesign כבר יש הישגים נאים, כמו שיתוף פעולה עם קרן הפילנתרופיה של ביל גייטס וצוות של חוקרים בתחום הביוטכנולוגיה שעבד בעבר במוטורולה ועבר בשלמותו למכון כשהתוכנית של מוטורולה בתחום הזה נסגרה.

לא שלישראלים יש מה להתבייש. "'יישום' של האוניברסיטה העברית היא בין המובילות בעולם במסחור טכנולוגיות. אנחנו מקווים יום אחד להיות כמוהם", הוא אומר. *