סטרשנוב: "אפשר לסגור את בתיהמ"ש ולחסוך למדינה כסף; המשפטים ממילא מתנהלים בתקשורת"

העיסוק בהדלפות ב"פרשת מעטפות הכסף" של ראש הממשלה אהוד אולמרט, קפץ השבוע מדרגה: אתמול (ד') החל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לערוך רשימה של כל הגורמים שנחשפו לחומר החקירה בפרשה, וביקש את הסכמתם להיבדק בפוליגרף, כדי לגלות את זהות הגורם שהדליף את חומרי החקירה לעיתונות.

לביקורת על ההדלפות מצטרף היום (ה') השופט לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אמנון סטרשנוב, שכיהן 8 שנים כשופט פלילי ועסק בתיקים מתוקשרים, בהם פרשת הדיסקונטאים ופרשת נחום מנבר. "אפשר לסגור את בתי המשפט ולחסוך הרבה כסף למדינה, כי המשפטים והדיונים ממילא מתנהלים בתקשורת. זה מצב בלתי תקין, שבמקום לדווח על הנעשה בבתי המשפט דיווח אינפורמטיבי ומדויק, התקשורת - בסיוע נמרץ של הצדדים, עורכי הדין ויחצנים - נוקטת עמדה לכאן ולכאן. הפרסומים של קטעי עדויות וראיונות נרחבים של בעלי עניין גורמים לתוהו-ובוהו מוחלט, עד כדי שיבוש עשיית משפט".

לדברי סטרשנוב, יש בכך התערבות גסה בהליך המשפטי, עד כדי עבירה על כללי הסוביודיצה. "וחבל שאיש לא נקט צעדים בעניין, לא היועץ המשפטי לממשלה, לא נשיאת מועצת העיתונות, ולא שום גורם אחר".

בשבוע האחרון פורסמו בעיתונים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" תמלילי חקירתם של אולמרט ושל עו"ד אורי מסר. פרקליטו של אולמרט, עו"ד אלי זהר, הגיש תלונה רשמית למזוז, שבה ביקש לחקור את ההדלפות, אך במשטרה ובפרקליטות טוענים שההדלפות באות מסביבתו של אולמרט. זהר כבר העביר למזוז רשימה של אנשים מטעמו של ראש הממשלה, שנחשפו לחומר החקירה, והודיע שכולם, לרבות אולמרט, מוכנים להיבדק בפוליגרף.

סטרשנוב מברך על כך ש"סוף-סוף היועץ המשפטי החליט לנקוט צעדים ולנסות לשים סכר למבול האינפורמציה והדיסאינפורמציה שמנסה לשטוף את מוחו של הציבור, על לא עוול בכפו". את האצבע המאשימה הוא מפנה בעיקר אל התקשורת: "אם התקשורת הייתה נוקטת יותר איפוק, ולא מחזרת אחרי כל אותם גורמים אינטרסנטים, זה היה הרבה יותר בריא ותקין".

בראיון המתפרסם עמו היום במדור "במעמד צד אחד" ב"דין וחשבון" ("גלובס חמישי בערב"), מותח סטרשנוב ביקורת קשה גם על מערכת בתי המשפט. "הבעיה של מערכת בתי המשפט היא הסחבת והתמשכות ההליכים. אנשים צריכים לחכות שנה ויותר לפסק-דין? יש שופטים שמחזיקים תיק שנתיים, ולא מתחילים לשמוע אותו, ואז בית המשפט נאלץ, למשל, לשחרר חשוד ממעצר. זה כישלון של המערכת".

לדבריו, למרות שלפי חוק צריך לתת פסק-דין תוך 30 יום, אין שופט אחד, חוץ מהשופטים הצבאיים שנתמנו למחוזי ולשלום, שנותנים פסקי-דין בפרק הזמן הזה. "כמעט אין כאלה. אדם מחכה לצדק חודשים ולפעמים שנים. אם אדם רוצה לחם, הוא מקבל אותו באותו יום, אם הוא רוצה אוטו, הוא יחכה חודש, ואם הוא רוצה בית, הוא יכול לקנות תוך חצי שנה. ודווקא לדבר אלמנטרי ולשירות שהוא אמור לקבל במהירות, הוא מחכה ומחכה ולא רואה את הסוף".

הנאשמים בכתב האישום של סטרשנוב על מצב מערכת המשפט הם: הממשלה, שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון, מערכת בתי המשפט והעומדים בראשה, השופטים, הפרקליטות, המשטרה וגם - עורכי הדין.

על השר דניאל פרידמן הוא אומר: "מינו שר משפטים, שעם כל הכבוד לזה שהוא פרופסור דגול ואיש חכם מאוד, הוא בא כנראה מספירה אחרת, ובמקום לספק לאזרחים את הסעד האלמנטרי שהם מבקשים - מערכת משפטית ראויה - הוא מתנצח עם בית המשפט העליון, ומתעסק בשטויות.

"אם שר המשפטים מטיח כל יום ביקורת חדשה על המערכת שלו, מה יגיד הציבור. שר משפטים שאומר על השופטים שהם לא בסדר והמערכת לא תקינה, זה כמו ששר הביטחון יגיד, שהרמטכ"ל לא ראוי לתפקידו ושהצבא לא מתפקד. לא נשמע כדבר הזה.

ועל הממשלה: "הם ירדו מהפסים. הממשלה צריכה להקדיש שש שעות לדיון על כבודו האבוד של חיים רמון, שהורשע כדין ואפילו לא עירער? אני חושב שבכלל לא היה צריך להעמיד את חיים רמון לדין, אלא לנסות לגמור את זה בדרך אחרת, אבל זה לא העניין. עדיף שהממשלה תקדיש חצי מהזמן לעניין הסחבת בבתי המשפט ולתקנים לשופטים, ואולי הבעיות האמיתיות ייפתרו".

לדבריו, מערכת בתי המשפט לא מתפקדת ולא ממלאת את ייעודה. "מערכת המשפט נמצאת בבוץ עמוק מכל הבחינות. אני מאשים בכך את השופטים, שר המשפטים, נשיאת בית המשפט העליון והממשלה ביחד. המערכת הזו צריכה לתת שירותים משפטיים לאזרחים ולא להתברבר ולהתעסק במלחמות יוקרה. הפרקליטות לפעמים מגזימה בהגשת כתבי אישום, המשטרה מגזימה בחקירות, ובתי המשפט לא זריזים מספיק.

למצב העגום הזה, מוסיף סטרשנוב, תורמים גם עורכי הדין הצעירים. "אחד הדברים שמאוד הפריעו לי בסוף כהונתי בבית המשפט היתה תרבות ההופעה של עורכי הדין הצעירים, שהייתי מגדיר אותה כ'תת-תרבות ההופעה'. עורכי דין צעירים מופיעים בדרך מאוד לא מכובדת. לא מכינים את התיק, לא באים בהופעה חיצונית נאותה, לא מסייעים לבית המשפט בתיק, ומדברים בצעקות כדי להרשים כנראה את הלקוח, כי בית המשפט לא מתרשם".

לדבריו, ב-6 השנים שחלפו מאז פרישתו מהשפיטה המצב הלך והידרדר. "אין תרבות של הופעה. השוק נשטף בעורכי דין, הרמה יורדת, הדרישות כבר לא מחמירות כפי שהיו פעם, והתוצאה היא פגיעה באחד המקצועות החשובים במדינה".

[הראיון המלא מתפרסם במדור "דין וחשבון" במוסף "הערב" של "גלובס"]