"הישראלים לא מסוגלים להסתדר ללא סלולרי, והזיכרון שלהם קצר"

האנליסטים שולחים מסרונים מרגיעים לחברות הסלולר: לדעתם, לאזהרת משרד הבריאות מפני השימוש בטלפון הסלולרי לא תהיה השפעה כלכלית ; לכל היותר נראה בטווח הקצר שהורים ממעטים לרכוש לילדיהם טלפונים סלולריים ; אבל בטווח הארוך, אם לא יהיה קמפיין המשך - נמשיך להשתמש בסלולרי בלי לחשוב על המילה "קרינה"

לפני שבועות ספורים, פרסם ד"ר ראובן מידן מאמר מקצועי בנושא הקרינה מאנטנות סלולריות, תוך שהוא מטיח ביקורת קשה ביותר ב"אבירי" הגנת הציבור, על מסע ההפחדה שהם מנהלים נגד הקרינה הסלולרית. מידן היה בעברו המדען הראשי של מוטורולה, והוא מרצה מבוקש לנושאי ספקטרום ולתקשורת סלולרית, כך שלדבריו יש משקל רב. על רקע הפניקה שהניבה אזהרת משרד הבריאות בקרב הציבור - יש כאלה שיקראו לזה אחריות ציבורית ויש כאלו שיקראו לזה כסת"ח - נשמעים דבריו של מידן צלולים וברורים בתוך ים המלל וההיסטריה שנוצרה בעקבותיו.

וכך כותב מידן: "'אבירי' הגנת הציבור הם האשמים בכך כי בפועל הציבור נחשף לעוצמות שדות אלקטרומגנטיים בלתי מייננים ברמות הגבוהות מן ההכרחי לקיום התקשורת הסלולרית. ומי הם אותם אבירים בהם מדובר? זו אינה אלא קואליציה של אנשים שבחרו את עצמם להיות ל'מגיני' הציבור בפני הסכנה הבריאותית הנגרמת כביכול מן 'הסכנה הסלולרית', כלומר החשיפה לשדות האלקטרומגנטיים הנוצרים לצורך התקשורת הסלולרית. הם בחרו במתקני האנטנה הנייחים ("אנטנות סלולריות", בלשון העם), לשמש עבורם כאותן טחנות הרוח הנדרשות לאביר להפגין את אבירותו, כדי שיהיה לו משהו לדרוש מן הציבור מבחינת 'הבו תמורה לתרומה'. שותפים לאשמה ראשי ערים רבים השמים כל מכשול אפשרי בפני מתקיני האנטנות בתחום שיפוטם. הצרה שכל זה יוצר לציבור נזק רב.

"אסור לשכוח שהמדובר באנטנות אשר ניתן להן רישוי המשרד להגנת איכות הסביבה, המעיד כי אין בהן סכנה לבריאות הציבור. בעצם הם עומדים בדרישות החמורות פי 10 מן הנדרש ממתקנים אלו על-פי ההנחיות של ועדת המומחים הבינלאומית (ICNIRP) הפועלת תחת ארגון הבריאות העולמי (WHO). אלה הן ההנחיות אשר אומצו על-ידי רוב מדינות העולם השפוי, כדוגמת ארצות-הברית, האיחוד האירופי, קנדה, יפן וכו'. ניתן היה לצפות כי החמרת ערכי הסף פי 10 כפי שנעשה אצלנו בישראל, תמצה את הבורות, ההיסטריה ואי השפיות שנוצרה כאן".

המשך המאמר של מידן מתמצת את מה שמשרד הבריאות בעצם אישרר בהודעתו ואת מה שהחברות הסלולריות טוענות במשך שנים, ואשר כבר הפך לקלישאה - ריבוי אנטנות מקטין את הקרינה. וכך הוא כותב בסוף מאמרו: "ונסיים במשהו אישי. כותב שורות אלו גר במרחק של כ-50 מטרים מאנטנה סלולרית גדולה. אשרי וטוב לי. התקשורת איכותית ויעילה, והמכשיר הנייד משדר במינימום עצמה, זמן הסוללה ארוך וכמובן החשיפה מינימלית. כמובן שניתן לגלוש באינטרנט סלולרי במהירויות מצוינות. לא ברורות על כן חששות הציבור ומדוע טוענים לירידת ערך דירות בסמיכות לאנטנות, כאשר מבחינה פיזיקלית אמיתית, ערכן צריך היה לעלות".

אחרי דבריו של מידן, כדאי לשמוע מה יש לאנליסטים של שוק התקשורת לומר בעניין ההשלכות הכלכליות על החברות הסלולריות בעקבות אזהרת משרד הבריאות.

אמיר אדר, הראל פיננסים: "הורים יחשבו פעמיים לפני שהם קונים סלולרי לילד"

"אני לא חושב שיהיו השלכות כלכליות על החברות הסלולריות. איפה כן יכולות להיות השלכות? יכול להיות שנראה שלא קונים לילדים קטנים טלפון סלולרי כמתנת יום הולדת. כלומר, הורים יחשבו עכשיו פעמיים לפני שהם עושים את זה ואולי יתנו מתנה מקורית אחרת. אז כן, בטווח הארוך זה יכול להשפיע על שיעור צמיחת המנויים, מכיוון שהצמיחה אצל אנשים מבוגרים תימשך כרגיל, אבל אצל ילדים קטנים יכול להיות שתהיה ירידה. היום זקנים משתמשים יותר בטלפון הסלולרי, אבל גיל הילדים יורד ולכן יכול להיות שינוי כאן. מבחינת דקות שימוש, אני לא חושב שיהיה שינוי. איפה כן יכול להיות? זה יכול לעורר מחדש משהו שכבר לא שמענו עליו די הרבה זמן - את נושא האנטנות.

"יהיה גל חדש של התנגדות להקמת אנטנות סלולריות. אם מדברים על קרינה של מכשירים, יכול להיות שעכשיו ידברו על קרינה מהאנטנות - ואנחנו עכשיו לקראת בחירות ברשויות המוניציפליות, אז יכול להיות מצב שלחברות הסלולריות יהיו קשיים בחידוש שכירויות.

"אני חושב שדווקא הקטע הזה דווקא יעבור מהר. אני לא חושב שאנשים ישתמשו יותר בשיחות וידיאו, זה לא משהו שתופס. יכול להיות שכן ירצו להשתמש בדיבוריות רגילות, אבל אני לא רואה מצב שהדקות יורדות. בהקשר של הדור השלישי - מכיוון שהחברות מנסות להעביר כמה שיותר מנויים לדור השלישי בגלל צריכת התוכן - יכולה להיות השפעה דווקא מצד החברות, שיגידו 'אנחנו מציעות מכשירים עם הכי פחות קרינה'. אגב, שאלה מעניינת היא מה קורה עם המכשירים מדור שלישי, האם הם פולטים יותר קרינה או לא. אם יתחילו לשאול שאלות, אז זה ישפיע, אבל לדעתי יפסיקו לשאול את השאלות בעוד חודש או חודשיים".

ערן יעקובי, לידר שוקי הון: "תהיה פגיעה בטווח הקצר בדקות השיחה"

"עוצמת ההשלכות או ההשפעה של קמפיין משרד הבריאות, תלויה באורך שלו. אם זה חדשות של אתמול, אז אנחנו כישראלים בעוד שבועיים-שלושה נשכח מזה. הרי כולנו נורא אוהבים להיות מחוברים ולדבר, ואף אחד מאיתנו לא מסוגל להסתדר ללא סלולרי והזיכרון שלנו קצר, ולכן לא יקרה הרבה. אם זה יהיה קמפיין מתמשך של כל מיני גורמים אינטרסנטיים, כולל הירוקים וכל מיני כאלה, הפגיעה יכולה להיות יותר ארוכת טווח.

"מבחינת דקות שיחה אין לי ספק שתהיה פגיעה ואנשים פחות ידברו במעליות ובחניונים. הורים כנראה יגבילו את השימוש של הילדים בסלולרי. כלומר, זה ייכנס למודעות ואנשים יעשו חשבון, ולכן אנו עלולים לראות פגיעה בטווח הקצר בדקות השיחה. בטווח היותר ארוך ולאור מה שאמרתי על התמשכות הקמפיין, אני מניח שאם ראינו בשנים האחרונות את הגיל הממוצע של הילדים המשתמשים הולך ויורד, וזה היה מנוע צמיחה לחברות - אם הקמפיין יימשך יכול להיות שנראה עלייה בגיל הממוצע. אנחנו יודעים שילדים הם אלה שמנצלים יותר את שירותי הדור השלישי, אז זה יכול להשפיע. אבל אני מזכיר שוב שהזיכרון שלנו קצר ושאנחנו מאוד אוהבים את המכשיר.

"אפשר להגיד גם שהמשקעים מבינים שענף הטלקום בתקופה הזאת הוא ענף מאוד מומלץ להשקעה, בגלל היציבות והדיבידנדים שמחולקים. עם זאת, יותר משקיעים מביעים חששות שלאורך זמן צריך לתת עליהם את הדעת. לדעתי, החברות ינצלו את המצב כדי להקל על עצמן לבניית אנטנות, כי פתאום מתברר שמה שהם אמרו זה נכון, ויתנו להם להקים אנטנות בתנאים יותר נוחים וזה עשוי דווקא לעזור להן".

צחי אברהם, כלל פיננסים: "המחקר של משרד הבריאות יישאר דהוי"

"ברור שיהיו השפעות בטווח הקצר. ברגע שאנחנו רואים כל היום את הכותרות וזה מופיע במהדורת החדשות של ערוץ 2 ובכותרות העיתונים, אין ספק שבטווח הקצר של שבועות תהיה ירידה בהיקף השימוש ובהכנסה הממוצעת למנוי. אני חושב שהרבה יותר רציונלי ונכון להסתכל על זה שבועיים מהיום. יש לי הערכה ותחושה מאוד חזקה שכמו שהסיפורים עולים בתקשורת הישראלית, הסיפור הזה ייראה הרבה יותר חיוור - וזה בהנחה שלא נראה פולו-אפ לסיפור הזה. כל עוד למחקר לא יתווספו חיזוקים, אני חושב שאנחנו נחזור בתוך חודשיים למצב רגיל. אני חושב שמשרד הבריאות יחזור לממדים הרגילים שלו, וכל עוד לא נראה מחקר מצפון-הולנד שבו יש ממצאים שמחזקים את מה שהתפרסם, אני חושב שהמחקר של משרד הבריאות יישאר דהוי במיוחד בציבור הישראלי.

"אנשים יזהרו יותר לגבי הילדים. המקרה של הסלולר מזכיר את החשש מהאזבסט - כשמזהירים מפני זה אנשים מודאגים קצת, אבל אחר-כך הם חוזרים להרגלים הישנים. הערכתי היא שתהיה השפעה בזמן הקרוב, אבל כל עוד לא נראה סיפור המשך לעניין, ולא יהיו מחקרים חדשים - אנשים יחזרו להרגלים הישנים. אגב, מעניין שכל מי שאני מדבר איתו אומר: 'אנחנו לא שינינו את ההתנהגות שלנו אבל בטוח שאחרים ישנו'".

אורי ליכט, IBI השקעות: "לא נראה השפעות מהותיות"

"מן הסתם לא מדובר בחדשות טובות עבור חברות הסלולר. עם זאת, הישראלים אוהבים לדבר בטלפון וקיימים אמצעים כמו אוזנייה שיכולה להקטין את רמות הקרינה, ולכן בסך הכל אני לא צופה השפעה מהותית על ביצועי החברות.

"אני לא חושב שנראה השפעה מהותית על תוצאות הרבעון השלישי של החברות הסלולריות. כנראה שנראה יותר רמקולים, יותר דיבוריות רגילות.

"מעניין לראות שבעולם מניות התקשורת הושפעו כתוצאה מהפרסומים, בניגוד למה שקרה בארץ. אצלנו פרטנר באותו יום ירדה קצת, בגלל שהיא ירדה בארצות-הברית, אבל הצפי לדוחות טובים שלה מיתן את הירידות בהקשר הזה. הדו"חות של פרטנר משפיעים גם על סלקום, ולכן היא התנהגה אותו דבר. בעולם המניות חזרו לעליות כרגיל אחרי יום או יומיים".

התביעות נגד חברות הסלולר כבר בדרך / נועם שרביט

אם הקשר בין השימוש בטלפון סלולרי לבין נזקים בריאותיים יוכח מדעית, מצבן של חברות הסלולר יהיה גרוע. אבל כרגע, זה לא המצב.

סביר להניח שאזהרת משרד הבריאות תניב כמה תביעות ייצוגיות מצד עורכי דין שידם קלה על ההדק, אולם לפי שעה אין להן ביסוס. גם באזהרת המשרד נאמר במפורש ש"עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה הסלולרית קשור בעלייה בסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים".

הסיבה העיקרית לכך היא שלהתפתחות סרטן נדרש פרק זמן של לפחות 10-20 שנה, בעוד שטכנולוגיית הסלולר היא חדשה יחסית והשימוש הרווח בה החל רק באמצע שנות ה-90. לכן, ניתן לצפות שכעת יחל הגל הראשוני של תביעות נגד חברות הסלולר, כפי שהיה נגד חברות הסיגריות.

תביעות בגין נזקי עישון החלו בארצות-הברית בשנות ה-50, אז נדחו תביעות של אנשים שסבלו ממחלות ריאות, לאחר שלא הוכח קשר סיבתי בין העישון לנזקים הבריאותיים. לאחר שהממשל הפדרלי הכריז בשנות ה-60 שהעישון פוגע בבריאות, החל גל תביעות חדש, שנכשל אף הוא, משום שהתקבלה טענת החברות שהאזהרה על קופסת הסיגריות לגבי השפעות העישון הופכת את המעשן למסתכן מרצון.

בשנות ה-90 החל גל התביעות השלישי, הפעם תביעות ייצוגיות של מדינות נגד חברות הטבק, בגין הוצאות הטיפול שלהן בנזקי העישון. באחת התביעות נחשפו חברות הסיגריות במערומיהן, כשהתברר שהן הסתירו מידע על נזקי העישון ועל התכונות הממכרות של הניקוטין, המחקר המדעי הפנימי שלהן הוטה על-ידי שיקולים משפטיים, והן הפסיקו מחקרים שהעידו על נזקי עישון. התביעה הסתיימה בפשרה של 280 מיליארד דולר. כיום כבר יש בספרות הרפואית העולמית מאמרים הקושרים בין העישון לבין מחלות ריאות.

אם וכאשר יוכח מדעית הקשר בין השימוש בסלולר לבין נזקים בריאותיים, מצבן של חברות הסלולר יהיה גרוע יותר: כ-90% מהאוכלוסייה משתמשים בטלפונים סלולריים, בעוד ששיעור המעשנים בארץ הוא כ-23% בלבד. מצד שני, הניקוטין שבסיגריות הוא ממכר, לעומת הסלולר שהוא ממכר התנהגותית/חברתית בלבד. חברות הסלולר אף יטענו (ובצדק), שמי שמשתמש בסלולר לאחר פרסום אזהרת משרד הבריאות, הוא בגדר "מסתכן מרצון".

טענת הגנה נוספת שלהן תהיה שהן ביקשו להציב יותר אנטנות, אך מי שהתנגד לכך היו דווקא צרכני הסלולר עצמם. בכל מקרה, כולם ייצאו מפסידים: ההוצאה על תביעות משפטיות גורמת מידי שנה לירידה ניכרת ברווחי חברות הסיגריות. נראה שבקרוב גם חברות הסלולר יסבלו מכך.