משרד המשפטים: נמחק מאגרי מידע של פילת בשל פגיעה בפרטיות מועמדים

רשם מאגרי המידע, עו"ד יורם הכהן, מתכוון להורות על ביטול רישום שני מאגרי מידע רגישים של חברת פילת ישראל, העוסקת באבחון, מיון והשמה של עובדים, כיוון שהם מנוהלים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות - כך נודע ל"גלובס".

עוד נודע, כי אף שהחברה קיבלה הודעה על כך וידעה שמשמעותה לעסקיה היא דרמטית - נמנעה החברה האם, פילת טכנולוג'יס, מלהודיע על כך לרשות ניירות ערך ולבורסה, עד שהרשות פנתה אליה.

בפעילות פיקוח שביצעו בחודשים האחרונים עובדי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, נמצא כי פילת מפירה מספר הוראות מהותיות של חוק הגנת הפרטיות, המהוות גם עבירה פלילית.

כך, למשל, אף שהחוק מאפשר לכל אדם לעיין במידע אודותיו המצוי במאגר - פילת אינה מאפשרת זאת. העובד יוכל לקבל רק שיחת משוב עם פסיכולוג החברה אודות התוצאות - וזאת תמורת 400 שקל.

יתר ההפרות נגעו לשניים ממאגרי המידע של החברה: מאגר הכולל אבחונים שעברו מועמדים למשרות שונות לבקשת המעביד הפוטנציאלי; ומאגר קורות-חיים של מועמדים להשמה במשרה מסוימת.

מאגר האבחונים כולל מידע רגיש של ניתוח אישיותו ואופיו של אדם. לפי בדיקת הרשם, אף שהחוק מחייב את בעל המאגר ליידע את המוסר שהמידע ייכנס למאגר, וכן ליידעו למי יימסר המידע ולאילו מטרות - פילת אינה עושה כן. במקום זאת, היא מחתימה את המאובחנים על "טופס ויתור על סודיות", שבו הם מוותרים על זכותם לעיין במידע - ויתור שלדעת הרשם, חוקיותו מוטלת בספק.

האבחונים נשמרים כנראה כדי לחסוך עלויות כשיבקש מעביד אחר, לקוח פילת, אבחון לאותו מועמד. לגישת הרשם, זכות השימוש במידע נתונה למאובחן עצמו ולכל היותר למזמין העבודה, אך לא לפילת, ושימוש חוזר בו אינו חוקי לכאורה.

במאגר קורות-החיים מופעלת תוכנת איתור מידע, וכך יכולה החברה לאתר בעלי תכונה מסוימת (למשל בעלי תואר רואה חשבון) ששלחו קורות-חיים למשרה אחת, ולהפנותם לאחרת. אף שהדבר עשוי להועיל לדורשי עבודה מסוימים, הוא עשוי לפגוע בפרטיותם של אחרים שהעבירו את קורות-חייהם למשרה מסוימת בלבד.

גם כאן, נקבע, פילת לא הודיעה למועמדים כי קורות-חייהם יישמרו במאגר מידע ולא ביקשה את הסכמתם להעברת המידע למעסיק פוטנציאלי אחר - וכך ביצעה שימוש במאגר ל"מטרות השונות ממטרת מסירת המידע הראשוני על-ידי הפונה".

הרשם הודיע על כוונתו למחוק את מאגרי המידע מרישומיו ב-15 באוגוסט, כך שממועד זה החברה לא תוכל להמשיך ולהשתמש בהם. זו הפעם הראשונה בה עושה הרשם שימוש בסמכותו זו. חוק הגנת הפרטיות מאפשר לחברה להגיש השגה לרשם בטרם המחיקה.

על אף המשמעות החמורה של ההחלטה לעסקי פילת, כוונתו לא דווחה כנדרש בחוק ניירות ערך על-ידי החברה האם, וזאת אף שבדיווחים קודמים לבורסה ציינה פילת כי להיבטים שונים של ניהול מאגרי המידע תהיה השפעה על עסקיה. בעקבות פניית הרשם פנתה רשות ניירות ערך לפילת, וזו מסרה דיווח מיידי לרשות ולבורסה.

בהודעת החברה נאמר כי פילת "אינה מקבלת את הפרשנות המשפטית", ודוחה ממצאים של צוות הרשם. לדעתה, היא פועלת בהתאם לחוק ולמקובל אצל כל החברות העוסקות באבחון תעסוקתי. כן נמסר כי תגיש השגה כדי לפעול לביטול קביעותיו וכוונותיו של הרשם.

הכהן אישר את הידיעה ומסר בתגובה: זהו "צעד נוסף בתהליך של הגברת האכיפה בתחום הגנת הפרטיות במאגרי מידע, שתופס תאוצה עם הקמת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. שוק האבחון התעסוקתי הוא בעייתי בעינינו. לגבי פילת, הטענה כי גביית תשלום עבור עיון במידע היא פרקטיקה לא הופכת אותה לחוקית".

לדבריו, "המסר לשוק ההון הוא שחברות המחזיקות במידע אודות אנשים נדרשות לתת את המשקל הראוי להגנה על הפרטיות, אחרת יהיו חשופות לפעילויות אכיפה שלנו, לרבות מחיקת המאגרים מהרישום. זאת, מעבר לחובתן לתת דיווח למשקיעים על פעילותינו והשפעה אפשרית על עסקיהן".

ההחלטה שולחת מסר לחברות השמה וכוח-אדם רבות בשוק, המחזיקות מאגרי מידע הכוללים רבבות קורות-חיים של מועמדים לעבודה, בחלקם גם כאלה שעברו ראיון קצר בחברות, וההתרשמות מהם תועדה במאגר. היא מחדדת לחברות את החובה לבקש את רשות המועמד לפני שליחת מידע למעסיק - במיוחד אם מדובר במשרה שונה מזו שלשמה נשלחו קורות-החיים.

החברות הללו מחזיקות בקורות-חיים ובפרטים נוספים של מועמדים לעבודה, לעתים במשך 10 שנים ויותר. הן מתקשרות מדי פעם למועמדים, מבקשות לעדכן את הפרטים שבמאגר, ומעניינות אותם במשרות חדשות.

פילת מסרה בתגובה: "החברה עומדת בהוראות החוק ולמיטב ידיעתה היא מתנהלת בנושא השמירה והשימוש במידע של נבדקים ומועמדים לפי הנוהג המקובל אצל כלל החברות לאבחון תעסוקתי. פילת בוחנת את מכתב הרשם ופועלת לדחיית החלטותיו וקביעותיו, הניתנות לפרשנות. בעת קבלת הפנייה הנושא לא נראה לנו כדבר מהותי הדורש דיווח. עם בקשת רשות ניירות ערך להעביר דיווח לבורסה, עשינו זאת מיד".