משרד שידוכים בין הקלינטק הישראלי לגופים העולמיים

אנחנו מורגלים לראות מנכ"לים אמריקנים או אירופים של חברות היי-טק שמגיעים לישראל לביקור בזק. הם מבקרים במרכז הפיתוח, ומחפשים כאן השקעות חדשות. בחודשים האחרונים אנחנו עדים ליותר ויותר נציגים של חברות וגופי השקעה שמגיעים לישראל עם אג'נדה דומה אבל שונה: טכנולוגיות קלינטק ישראליות.

מנהל הזרוע האירופית של קבוצת המחקר והשירותים קלינטק גרופ, ריצ'רד יונגמן, נמצא בימים אלה בישראל עם רצון ברור: "לגשר בין טכנולוגיות וגופי השקעה ישראליים לתעשיית הקלינטק העולמית", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס".

יונגמן היה היום המרצה הראשי במפגש של נטוורק הקלינטק הישראלי שהתקיים בת"א. במסגרת ביקור בן יומיים הוא נפגש עם שורה של גופי השקעות ישראליים שמתמקדים בקלינטק או שמגששים בכיוון וצועדים צעדים ראשונים.

בין הגופים שפגש היו איזראל קלינטק (שנציגיה גם עומדים מאחורי ייזום הנטוורק ומפגשיו); גריילוק; טרה; הקרן הירוקה של אלטשולר שחם; גרין פאנד; הגוף תואם החממה הטכנולוגית של מקורות - ווטק; מיזם המים של שרי אריסון; פרסיד וגיזה.

"נפגשתי עם משקיעים בקלינטק כדי לבצע בדיקה עם מי מהם אפשר לשתף פעולה וללמוד את תעשיית הקלינטק המקומית. בנובמבר אני חוזר לכנס הג'רני שמקיים ארנסט אנד יאנג, שאיתו יש לנו כבר שיתוף פעולה, ואז אחשף יותר לטכנולוגיות", אומר יונגמן. כנס הג'רני השנתי ייערך בשיתוף "גלובס".

"אני רוצה לחשוף את תעשיית הקלינטק הישראלית לגופים הרלבנטיים בארה"ב, אירופה, הודו וסין", הוא אומר. ברמה הפרקטית, הוא כבר רוצה להביא איתו טכנולוגיות וגופי השקעה ישראלים מתחום הקלינטק לתערוכה גדולה בסן-פרנסיסקו שתתקיים בפברואר ותערוכה דומה שתתקיים באביב בדנמרק.

התחום השני בהון סיכון

כמי שמייצג את קבוצת המחקר והשירותים הגדולה בעולם בתחום הקלינטק, מספק יונגמן נתונים מעניינים על התחום שנחשב לשני בריכוז השקעות ההון סיכון ברחבי העולם.

בין השנים 2003-2008 הושקעו בקלינטק כספי הון סיכון בסך 17 מיליארד דולר, מתוך זאת 6 מיליארד דולר רק ב-2007. השיא הזה עומד ככל הנראה להישבר השנה, כשרק ברבעון הראשון הושקעו בקלינטק כספי הון סיכון בסך 1.3 מיליארד דולר וברבעון השני הושקעו 2.2 מיליארד דולר - וזאת למרות האי-ודאות הכלכלית שמעיבה על השווקים הגלובליים.

ומה הוא חושב בסוגיית הבועה המפורסמת? האם יש בועה בקלינטק או לא? "למרות שתחום הקלינטק מרכז סכומים מרשימים של השקעות מכל הסוגים אני סבור שהוא נמצא עדיין בשלב מוקדם של המשחק", הוא אומר. "מרבית ההשקעות הולכות היום לתחומים שונים של אנרגיה, אבל קלינטק הוא לא רק ייצור אנרגיה נקייה אלא גם שימור אנרגיה, יעילות אנרגטית, חומרים מרוכבים, מיחזור, תחבורה חכמה וטכנולוגיות מים".

בישראל הוא רואה חלק בלתי נפרד מאירופה ומציין ש"חלקה של אירופה בהשקעות מאז 2004 הולך ויורד מ-35% ל-22%, כך שתחום הקלינטק מונע במידה רבה על-ידי המתרחש בארה"ב. עם זאת, אין זה ניכר במספר העסקאות, והשנה אירופה ריכזה 40% ממספר עסקאות ההשקעה בקלינטק".

יונגמן מסנגר על היבשת שהוא מייצג, באומרו שארה"ב מנצחת את אירופה בהיקף הכספי, אבל לא בהיקף היוזמות. ברבעון השני של 2008 היקף ההשקעות בקלינטק באירופה היווה לדבריו 25% מסך השקעות ההון סיכון ביבשת, הן בסכום והן במספר העסקאות. "ספרנו 400 גופי השקעה שהשקיעו לפחות בחברת קלינטק אחת ב-18 החודשים האחרונים, כשאני מדבר לא רק על השקעות הון סיכון אלא גם על סוגים נוספים של השקעות", הוא אומר.

ומה לגבי ישראל? "החוזק של ישראל הוא בתחום טכנולוגיות המים ובמיוחד במניעת בזבוז מים", הוא אומר. הקמפיין "ישראל מתייבשת" מעיד על זה שאולי בטכנולוגיות מניעת בזבוז מים ישראל מצטיינת, אבל קצת פחות בתחום המדיניות המכוונת וחינוך הציבור.

לדברי יונגמן, 44% מההשקעות בתחום באירופה נעשו בחברות מישראל, שממוקמת במקום מוביל בשוק. "אני מאמין שבעיית המים העולמית היא חמורה מכפי שתופסים, ושאנשים יבינו את זה בנסיבות רעות. אז, לישראל יהיה הרבה מה לתרום כדי לפתור את הבעיה".

מדיניות מכוונת

בתחום ייצור האנרגיה ממקורות נקיים יש לישראל נתח של 11% מההשקעות האירופיות ב-2007-2008. "יש, עם זאת, תחומים שבקושי הייתה בהם בעבר פעילות, כמו מיחזור מוצרים וחומרים, והם יוכלו להתעורר רק עם דחיפה של מדיניות ממשלתית מכוונת", מדגיש יונגמן.

בתוך התחום הרחב שנקרא קלינטק בוחר יונגמן להבליט את קטגוריית היעילות האנרגטית, שמרכזת עניין ער בקרב גופי הכסף האירופיים. לדבריו, ברבעון השני, ולראשונה באירופה, גברו ההשקעות ביעילות אנרגטית על ההשקעות בייצור אנרגיה ממקורות נקיים כש-83 מיליון דולר הושקעו בתחום ביבשת במסגרת 12 עסקאות. בשלושת הרבעונים שקדמו לו, הושקעו באירופה במצטבר 70 מיליון דולר בתחום במסגרת 10 עסקאות.

קלינטק גרופ צופה שתחום היעילות האנרגטית יילך ויחזק את כוחו. "יעילות אנרגטית ואופטימיזיציה של צריכת החשמל הם ביטויים שאני מרבה לשמוע באחרונה ולטכנולוגיית המידע יש חלק גדול בפתרונות. כך, משקיעי היי-טק מוצאים את עצמם נמשכים להשקיע בפתרונות קלינטק", הוא אומר.

למשל, הגוף Balderton Capital, שאינו ממוקד קלינטק, השקיע בחברת IT ירוקה אנגלית בשם GDCM - חברת תוכנה שפיתחה פתרון לחיסכון אנרגיה במרכזי נתונים. "יש גם היגיון בכך שייצור אנרגיה הופך לפחות אטרקטיבי מאשר יעילות אנרגטית, שמאפשרת בעצם לחסוך בהקמת תחנות כוח חדשות", אומר יונגמן.

כך שלטכנולוגיות ישראליות בתחומי האנרגיה השונים - כולל יעילות אנרגטית, בתחומי המים, המיחזור, החומרים ובתחומי קלינטק שונים - יש קהל עסקי ופיננסי במרחק מספר שעות טיסה.