ביהמ"ש: אדם שראה שמצלמים אותו ולא מחה - ייחשב כמסכים לפרסום תמונתו ברבים

בית משפט השלום בפתח-תקווה דחה תביעה של מדריכת ספינינג במכון כושר "מרום" בעיר, שצילומה בלבוש חושפני הופיע בפרסומת של המכון בעיתון. נקבע כי מאחר שהמדריכה ראתה שמצלמים במכון, היה עליה להניח שמצלמים גם אותה ושהצילומים יפורסמו, ומאחר שלא מחתה על כך בזמן אמת, היא נחשבת כמי שהסכימה לצילומים.

המדריכה טענה, באמצעות עו"ד אסף לפלר, כי היא צולמה בלבוש חושפני שהיא לובשת רק במכון ולא ברחוב, וכי התמונה צולמה ללא ידיעתה ותוך פגיעה בפרטיותה. המכון טען, באמצעות עו"ד אהוד שטיין, כי היא ידעה על הצילום והשימוש שייעשה בו.

השופט נחום שטרנליכט קבע כי פרסום תמונת המדריכה בלבוש חושפני מהווה פגיעה בפרטיותה. לדבריו, "אישה שהולכת לאימון במכון כושר ועוטה לגופה באותה עת לבוש חושפני, אינה צריכה להעלות בדעתה כי תצולם בעת האימון ותמונתה בבגדי האימון החושפניים תפורסם במסגרת מודעות פרסומת". זאת, למעט במצב בו האישה הסכימה לצילום ולפרסום.

במקרה זה, המדריכה הודתה כי הבחינה בצילומים הנעשים בחדר במהלך שיעור הספינינג, אך טענה כי לא ידעה שמצלמים אותה. "יש בהתנהגות זו משום עצימת עיניים לכך שמצלמים אותה והבעת הסכמה מכללא לצילום", קבע השופט.

שטרנליכט הוסיף כי מהתנהגותה ניתן ללמוד גם על הסכמה מכללא (משתמעת) לפרסום התמונות. "התובעת הודתה כי למרות שהבחינה בביצוע הצילומים, לא פנתה לאיש לאחר מכן על מנת להביע את התנגדותה לפרסום הצילומים. וכי מה חשבה לעצמה, שהצילומים מבוצעים סתם כך ללא מטרה כלשהי? הרי לא היה מדובר במישהו מאנשי מכון הכושר שנכנס וצילם, אלא בצלם חיצוני. תמוה כיצד לא חששה שאותו אדם זר עלול לפרסם את התמונות", קבע.

גם לאחר פרסום המודעה התמהמה המדריכה בפנייתה לבעלי המכון, מה שמעיד כי הסכימה במפורש לצילום ולפרסום או לפחות שהסכימה לכך במשתמע. "משהסכימה לפרסום התמונה ללא דרישה מוקדמת לתשלום, אין התובעת זכאית לפיצוי כלשהו", נקבע. (ת.א. 1591/07).