פסיקה מסעירה של העליון: חייב את רשות המסים לפרסם מעתה את שמות הנישומים בהסדרי כופר

בית המשפט העליון חייב את רשות המסים לפרסם את שמות הנישומים עימם ערכה הסדרי כופר. פסק הדין יחול על בקשות לתשלום כופר שיוגשו מעתה ואילך. "דווקא פרסום שמות הנהנים מהסדרי כופר עשוי להוות תמריץ לדיווח מס אמת", נפסק, "מאחר שכל אזרח יידע מעתה כי גם אם יזכה ליהנות מהאפשרות שלא לעמוד לדין פלילי בגין עבירות מס שביצע, 'מחיר' העובדה שהפר את דיני המס ולא דיווח אמת לרשויות לא יוכל להסתכם בעלות כספית בלבד, ויהיה כרוך מטבעו גם בפרסום העניין בציבור".

העליון קיבל את ערעורם של התנועה לחופש המידע והעיתונאי רביב דרוקר על פסק דינה של השופטת ד"ר דרורה פלפל, שדחתה עתירה מינהלית שהגישו מכוח חוק חופש המידע. התנועה ביקשה לפרסם את זהות האנשים שהגיעו להסדר כופר וכן את העבירות אותן ביצעו, הסיבות שבגינן נערכו עם אותם אנשים הסדרי כופר והסכומים ששילמו ככופר.

השופט פלפל סברה כי החוק כיום יוצר "חסימה כפולה" למסירת המידע: ראשית, גילוי שמות הפונים בבקשה לכופר מהווה פגיעה בפרטיותם ובציפייתם לחיסיון. שנית, גם אם נאמר שחוק הגנת הפרטיות אינו בא לסייע לעברייני מס, הרי שבפקודת מס הכנסה נקבע חיסיון על מידע הנוגע להכנסתו של אדם ולפרט שבהכנסתו, שלדעת פלפל חל גם על מידע בנוגע להעלמת הכנסות.

שקיפות מירבית

בינתיים החלה רשות המסים לפרסם פעמיים בשנה את החלטות ועדות הכופר, אך בלא שמות הנישומים. לכן התנועה ודרוקר עירערו לעליון ומצאו אוזן קשבת אצל השופטת עדנה ארבל, אליה הצטרפו מרים נאור ואליקים רובינשטיין. "החסיונות הקבועים בדיני המס אינם משנים את העובדה כי הנחת המוצא הינה כי על מידע המצוי בידי רשויות המס, בהיותן רשויות מינהליות, חל כלל הגילוי", ציינה ארבל.

לדבריה, "פרסום שמות הנישומים ייצור רמה גבוהה יותר של שקיפות, ובכך יהיה כדי לתרום לשיפור פעולת הרשות, הן לאור הביקורת הציבורית הרחבה יותר שהדבר יאפשר והן לאור התמריץ שיהיה בכך עבור הרשות לנקוט בביקורת עצמית ולשפר את תפקודה".

היא הוסיפה כי במוסד הכופר נדרשת שקיפות מירבית משום ש"החלטות הכופר הן החלטות מעין-שיפוטיות ועל אף שהסנקציה המוטלת במסגרתן היא בעיקרה סנקציה עונשית, הסמכות בנושא נתונה בידיה של הרשות המינהלית, ולא בידיו של גוף שיפוטי".

השפעה שולית

באשר לפגיעה בפרטיות הנישומים קבעה, כי "אין מדובר במי שבאים אל רשויות המס כשידיהם צחות כשלג. מדובר בנישומים שלכל הפחות קיים חשד שהפרו את חוקי המס, ושמטעמיהם העדיפו שלא לפעול להפרכת החשדות בדרך המקובלת - הליך פלילי. מסופקני אם נישומים אלו זכאים ליהנות מאותה הגנה רחבה של פרטיות ממנה נהנים יתר אזרחי המדינה הפועלים על-פי חוק".

השופט רובינשטיין דחה את טענת המדינה, כאילו חשיפת השמות תהא קריטית לעצם השגתם של הסדרי כופר. "אין כל יסוד של ממש לטענה זו, ואם בכלל, ישפיע הדבר בשוליים". מעבר לכך, "גם עם פרסום השם, יעדיף מי שברי לו כי עבר עבירת מס חמורה (ובאלה בלבד עסקינן כיום) שלא לעמוד למשפט, שאז ממילא יתפרסם שמו - אך גם יימשכו הליכים, ויהיו הוצאות משפטיות; ואם הערכתו בדבר סיכוייו נמוכה, פשיטא איפוא כי יבחר בכופר". (עע"ם 398/07).