השופטת ורדה אלשיך: "אני אומרת לעו"ד שאין עילת פירוק לחברה המשותפת - וזה כאילו דיברתי ללמפה"

פעמים רבות מוזכרת במדיה שופטת הפירוקים התל-אביבית ורדה אלשיך (דורגה שלישית בסקר "השופטים המתוקשרים", שנערך ב-2007). ככה זה כשמדובר בשופטת הבולטת בתחום הפירוקים בישראל, תחום שהופך ליותר רלוונטי בהדרגה על רקע המשבר הפיננסי. מנגד, מעט פעמים שומעים את קולה. לשכת עורכי הדין ארגנה סדרת מפגשים כדי שעורכי הדין יוכלו לשמוע מהשופטים באופן ישיר מה מצופה מעורכי-הדין. אלשיך נבחרה להיות הדוברת במפגש הראשון. מדובר בנושא שקרוב לליבה, ויותר מפעם אחת ניתן היה לחוש זאת גם בין כותלי בית המשפט. מהבחינה הזו, המפגש התאים לאלשיך כמו כפפה.

מעבר לערך ההומוריסטי של דבריה, שבא לידי ביטוי בהתפרצויות צחוק של קהל השומעים, מומלץ לעורכי דין שבאים להידיין אצלה לשמוע את הדברים. אלו עשויים לחסוך להם וללקוחותיהם הרבה אי-הבנות, עוגמות נפש ותוצאות פחות טובות. ולא רק אצלה. אלשיך: "כמו שאתם מדברים ביניכם על שופטים שאחד הוא כזה והאחר הוא כזה, גם בין השופטים עובר מידע על עורכי דין".

אלשיך היא יותר משופטת. היא נוזפת במידיינים כשצריך, אינה חוששת להתעמת עם עורכי דין סוררים, ולא חסה אפילו על קולגות לשעבר. לא פעם נדמה שאלשיך התאהבה בתפקיד הפדגוגית. האם היא קשוחה ונוקשה או נוהגת במידה אל מול התנהלות בלתי נסבלת, והגיע הזמן שגם עורכי הדין יתחילו ללמוד איך להתנהג? אתם תחליטו. אלשיך מתחילה מההתחלה - תחילת היום. "הייתי רוצה שדיון שאמור להתחיל ב-8:30, אכן יתחיל ב-8:30. אבל עורכי הדין הצליחו לאלף אותי ואני כבר מגיעה לאולם רק ברבע לתשע", פותחת אלשיך, וממשיכה: ואז מתחילים הסיפורים (מצד עורכי הדין, י' מ') על האיחורים: 'היה פקק', 'המכונית לא נדלקה לי', והפליא אחד שאמר: 'הייתי צריך להביא את אשתי למוסך'. כאילו מה? אני יושבת ויושבים כל האנשים באולם ומחכים לו, כי הוא היה צריך להביא את אשתו למוסך?

"הגעתי למצב שאני כבר יודעת מה יהיה התירוץ של כל עו"ד. פעם איחר לדיון אחד מעורכי הדין והשני רוצה כבר להתחיל. אז אמרתי לו ולנוכחים חכו עוד רגע. ב-9:00 ייכנס המאחר ויגיד ש'היה פקק'. עוד לא סיימתי לדבר, והוא נכנס. כל האולם התפוצץ מצחוק. קצת הרגשתי לא נעים.

הגלימה עושה את העו"ד

אלשיך ממשיכה: "דבר נוסף שיכול לשגע אותי זה שנכנס עו"ד לבוש גלימה על הכתפיים כאילו הרכבת עומדת לנסוע. הוא לועס מסטיק, עם משקפי-שמש על קדמת הראש, ופאוץ' שחוק מלק. אני מסתכלת מסביב לבדוק אם אני באולם בית המשפט או בפאב. אין לי בעיה עם עגילים וקוקו, אבל מסטיק? אבי המנוח היה אומר לי: "אם זה טוב, תבלעי את זה, אם זה רע, תירקי, אבל תיפטרי מזה כבר'.

"על משקפי השמש סיגלתי לעצמי בדיחה. אני שואלת את העו"ד אם קולטי השמש הללו הכרחיים. האופנה 'הקולית' הזו לא מתאימה לבית משפט. ועוד לא דיברתי על פלאפונים, שלא מכבים אותם. אתם לא יודעים איך זה נראה מה-Bench. אני לא חושבת ששופט צריך להיכנס ולהגיד כמו בתיאטרון (מנמיכה קול): 'תכבו את הטלפונים בבקשה'".

שיעור בעברית

אם לאלשיך יש נטייה לפדגוגיה, בשלב זה היא הופכת למורה לעברית: "דבר נוסף שחשוב הוא לבוא מוכנים ולדבר עברית כמו שצריך. זה פנטסטי לשמוע עו"ד אומר 'שתי מיליון'. פעם הערתי לאחד שאמר את זה, אז הוא ענה לי 'גבירתי כבר התרגלה לזה'. "זה עצוב, כי אני חושבת שזו הרי שפת האם שלו. אנגלית כמובן הוא לא מדבר נכון, אז איזו שפה הוא כן מדבר נכון? זה עושה כאב אוזן להתעסק בזוטות האלה. אתה לא מכבד את עצמך כשאתה מדבר עברית כזו".

אם יש דבר שהוא באמת לא זוטות בעיני אלשיך, זה להגיע מוכן ובקיא בחומר: "31 שנה לא העזתי להיכנס לאולם בלי לדעת על מה אתם מתדיינים מולי. אם אני מכבדת אתכם, אז יכול עו"ד לבוא ולא לדעת למה הגיע לבית המשפט? כזה עו"ד גומר לי את המצב-רוח ואחרי זה נופלים חללים שלא קשורים לעניין...

"ואני עוד לא מדברת על עורכי דין שמופיעים בתיקי פירוק בלי להכיר את החומר ובלי להבין על מה העניין. כאלה אני שואלת 'איפה תעודת ההשלמה?' הוא לא מבין על מה מדובר ושואל אותי 'מה זה?' הקלדנית שלי כבר מכירה את זה כל-כך טוב, את הפרצוף הזה. כשהיא רואה את הפרצוף הזה, היא אומרת לי 'זה פרצוף של מה זה?'

"איך הם לא יודעים שבלי תעודת השלמה אין צו פירוק, גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו ירד מהשמיים? זה א'-ב'. זו אחריות שלכם להיות מעודכנים, אחרת אתם מתגלחים על הלקוח. מה הלקוח חושב עליך? תחשבו על זה. אתה שואל עו"ד עובדה בסיסית. הוא מסתכל עליך, מפשפש בניירות, ואז הוא צועק ללקוח דרך כל האולם שייתן לו את הפרטים. אפשר לחשוב ששאלתי על צבע הנעליים של הלקוח. הרי שאלתי פרט בסיסי".

כבודה לא מבינה

אם יש דבר אחד שיותר מרגיז את אלשיך מעו"ד שלא בקיא בחומר, זה עו"ד שלא בקיא בחומר, אבל טוען שדווקא היא זו שלא מבינה. "אחר-כך, ואת זה אני הכי אוהבת, נותנים לשופט את ההרגשה שהוא לא מבין כלום. אני לא אומרת שאני יודעת הכול, להיפך, בכל יום אני לומדת. אבל בא עו"ד שלא למד את התיק ואומר 'את לא מבינה'. לפחות שיגיד 'את לא מבינה אותי'. אני מרגישה שאני מכירה את התיק טוב ממנו, והוא אומר את זה. כהורים אנחנו חשים שאנו חכמים, ואז הילד בא ביציאה שממנה משתמע 'אתה מטומטם'. כמה מכם עוברים על כך לסדר היום?

"איך אני יודעת שהעו"ד לא מבין בחומר? כשהוא מתחיל להגיד 'לפנינו בקשה'. הרי הדיון הוא המשך לכתבי הטענות, לא חזרה עליהן. אם הוא היה מבין את זה, כל הטענות של עורכי דין שאני לא נותנת להם לדבר היו נחסכות".

2 עמודים זה 2 עמודים

אם אלשיך דוחה את הטענות שהיא לא מקשיבה לעורכי דין, הרי שהיא עמוסת טענות אליהם. למשל, בנוגע לדרישתה לכך שסיכומים לא יהיו ארוכים יותר משני עמודים. "כשאני אומרת 'סיכומים בשני עמודים', מה הכוונה? פשוט שיכתבו שני עמודים", היא שוטחת את עמדתה. "ואז בא משרד מכובד, ונתן לי שני עמודי סיכומים עם עוד 202 עמודי נספחים. לכאורה, הוא עמד בכלל. אבל נוסף לכך שחלק מהנספחים לא קשורים לתיק, אתה מרגיש שמישהו עולב בך. כל שני העמודים של הסיכומים היו בעצם הפניות לנספחים.

"ביקשתי מהעו"ד של המשרד המכובד שיחזיר לי את הסיכום בשני עמודים, אז הוא כעס עליי, ובטח עוד יצא החוצה והזכיר את אבא ואמא שלי, אבל מה לעשות. אני מבקשת לא להתחכם. הלקוח אמנם לא יסבול אצלי בגלל עו"ד כזה, אבל האחרון לא צובר אצלי נקודות זכות אלא נקודות אחרות".

עוד דחייה ועוד דחייה

באפריל השנה אמרה אלשיך כי היא סבורה שיש צורך בבדק בית יסודי בלשכת כונס הנכסים הרשמי בת"א בשל שורה ארוכה של מחדלים, הגורמים לתקלות ול"סחבת" בדיונים ובמתן החלטות. הפעם היא כיוונה לחלקם של עורכי הדין בסוגיה: "הדבר הבא שאני אוהבת זה שמבקשים ברגע האחרון דחייה לדיון שנקבע לפני שלושה חודשים, בטיעון 'כי התחלנו מו"מ'. בוא, שיהיה לך אומץ להגיד שלא בא לך להופיע, או שיש לך משהו אחר באותו הזמן. הרי אם אני מסכימה לבקשה הזו, אני נעתרת לסחבת בבית המשפט.

"ראיתי במחלקה תיק שמתגלגל מ-1998. העו"ד מהתיק בא עוד פעם עם בקשת דחייה, אז אמרתי לו: 'היום התיק הזה נגמר. תרצו לעשות מו"מ בחוץ, תרצה לרוץ איתו מסביב לבניין, לא משנה, היום התיק נגמר'. גם השופט צריך לתת למישהו דו"ח. רק פעם אחת מילאתי דו"ח על תיק שמחכה 30 יום להחלטה".

עד מתי אותה שאלה?

מה שמפריע לאלשיך עם האינפלציה בדחיות מפריע לה כשמדובר באינפלציה של חזרות על אותה שאלה: "הייתה עדה אחת שנשאלה אותה שאלה הרבה פעמים. אמרתי לעצמי: 'אם היא שחקנית, התיאטרון איבד שחקנית גדולה, אם היא שקרנית, היא גדולה מהחיים'.

"כמה פעמים אפשר לשאול אותו דבר? פעם בסוודר צהוב ופעם בסוודר חום. אמרתי לעו"ד: 'אני את השאלה הזו לא שומעת שוב'. אז מה הוא עושה? שואל שתי שאלות אחרות, וחוזר לשאלה הזו. אמרו עליי שהפתיל שלי קצר. בדיוק ככה הפתיל שלי מתקצר".

העד השלושה עשר

ויש גם אינפלציות בעדים. "פעם הגיע אליי עו"ד עם 13 עדים, לא פחות. שאלתי אותו מה הם הולכים להגיד, ופתאום נשארו 9 עדים. בסוף היו רק 4. בגלל שהוא מביא הרבה עדים, אנחנו סתם מתכתבים בינינו והוא מבזבז את זמנו של בית המשפט".

הוצאות הן לא נקמה

אלשיך עוברת לסוגיית ההוצאות שהיא פוסקת: "יש כאלה שחבל שאדבר איתם, כי הם לא מקשיבים. עכשיו הם גידלו דור המשך שמתנהג באותו אופן. העניין הוא, שההוצאות הן לא נקמה. הן הולכות לכנ"ר או לצד השני שבזבזו לו את הזמן. מה, אני צריכה לפגוע בצד השני? הרי הלקוח שילם לו שכ"ט והוא בזבז זמן. פעם אמרתי לעו"ד כזה שפסקתי נגדו הוצאות, 'בוא תשב במקומי', אז שופט אחד הזהיר אותי: 'אל תגידי את זה. הוא עוד יבוא ויתפוס לך את המקום'.

"כמה שאתם מתייעצים במשרד ביניכם, אין לכם מושג כמה אנחנו השופטים בודדים בצריח בנושא הזה. אנחנו רוצים להתייעץ, אבל בחומר שלי הכי רחוק שאני יכולה להתייעץ זה עם עו"ד דליה קרת".

על מה לפרק?

גם על נושא הפירוקים דיברה אלשיך. למשל, כשרוצים לפרק חברה מוצלחת שאין סיבה הגיונית לפרקה: "התיקים הכי נוראיים הם אלו עם אחים בתוך משפחה שרבים. אני אומרת לעו"ד, שאין עילת פירוק לחברה המשותפת וזה כאילו לא דיברתי ללמפה, אלא לכל הניאונים בכל הקומה. הוא ממשיך בשלו והלקוח שלו הרגיש כל-כך בטוח בדרך הזו. אני לא אפרק חברה שמרוויחה הרבה כסף כי בחברה-הבת בישראל הם רבים. אם האחים הללו רוצים להרוס אחד את השני, לא יהיה להם מה לחלק. בתיקים שדנים בין בני משפחה צריך שלא יהיו מנצחים ולא יהיו מנוצחים, אלא פשרות. אסור לעו"ד לעזור ליצור מצב כזה".

ואהבת לפרקליטך כמוך

אם מפריע לאלשיך האופן שבו פונים אליה עורכי הדין, אז גם עימותים ביניהם לא משאירים אותה אדישה: "השלב הבא זה האופן שבו עורכי דין מדברים זה לזה, וגוררים את בית המשפט לזירה הזו וזו זירת בוץ. אני אומרת לעצמי: 'אתן להם ללכת מהלומות וזה ייגמר', אבל אז העימות רק מסלים. לפני כמה שנים היה מקרה שעו"ד נשך לעו"ד שני את תנוך האוזן, וזה נלקח לבית-חולים איכילוב.

"עו"ד אחד אומר על השני: 'הוא זורה חול בעיני בית המשפט'. אחר-כך הוא יגיד 'הוא מטעה את בית המשפט', ובסוף הוא יגיע לומר על העו"ד השני 'חתיכת רמאי'. אני מקבלת את זה שמשתמשים בביטויים מהצבא ומהגששים, אבל אתם הרי רוצים שיכבדו אתכם. אלו דברים שיכולים להרגיז. מה אנחנו בגן ילדים? צריך שיחזרו ללמד באוניברסיטה אתיקה.

"לשכת עורכי הדין לא הייתה צריכה לקבל את זה שוויתרו על כל מיני מקצועות באוניברסיטה. חבל למשל שדיני חברות הפך למקצוע בחירה. למדתי את זה אצל פרוקצ'יה האב. זה נשמע לי אז כמו איטלקית, וכשקיבלתי 6, הייתי מבסוטה לאללה. אבל צריך ללמד את התחום הזה".

שוברים את הכלים

חופש הביטוי הוא אחד הדברים שאלשיך כנראה לא תתנגד להם, אבל יש מקומות שדרכי הביטוי של עורכי דין נראות לה מוגזמות: "יש כאלה שלא מוצא חן בעיניהם מה שאמרתי, אז הם ברוגז איתי. עו"ד כזה אומר: 'אני לא רוצה יותר לחקור' ומתיישב. אני אומרת לו 'חבל, אתה פוגע בתיק'. אז הוא הולך לסוף האולם, מקפל את התיק לגליל כזה, ומתחיל לטעון נגדי משם 'ככה וככה'.

"אתה חושב שאני לא בסדר? תגיש תלונה. יותר מפעם אחת אמרתי לעו"ד 'סליחה, לא התכוונתי לפגוע', אבל מה זה לטרוק את הדלת, שאם הנורות היו מבדולח, כל האולם היה מצלצל".

לא חברה של אף אחד

לפתיל הקצר של אלשיך יש עוד כמה "חברים", בעיקר כשטוענים שעורך דין כלשהו הוא חבר שלה, רק כדי לערער על יושר החלטותיה. אלשיך התייחסה ספציפית לטענות הנוגעות לעו"ד שלמה נס. אלשיך ונס, שהיה נאמן קלאבמרקט יחד עם גבי טרבלסי, אלשיך: "יש כאלה שאומרים על אחד מעורכי הדין, 'אה, הוא חבר של השופט'. הצמידו לי את שלמה נס כמה פעמים. למה? כי צילמו את שנינו יחד, כמו שעכשיו אנחנו באולם הזה ביחד. אבל אני לא מכירה אותו ולא יודעת איפה הוא גר. כשמשחררים את חרצובות הלשון על שופטים, תחשבו מה זה עושה. שופט צריך להיות על-אנושי כדי להתעלות מעל זה".

החלטה זו לא דואט

בשנת 2005, פרסמה אלשיך ביחד עם גדעון אורבך את הספר "הקפאת הליכים הלכה למעשה", שלא במפתיע מוצא את מקומו גם בדיונים אצלה: "לפעמים, עו"ד מצטט מתוך הספר שלי ומפרשן למה התכוונתי. אז אני אומרת: 'לא עושים פה ערב לזכר המשורר. אני עוד פה', ובמילים אחרות, אני יודעת מה כתבתי".

וגם על הסוגיה הטכנית של הכתבת החלטה יש לאלשיך על מה להתלונן: "אני מתחילה להכתיב את ההחלטה, ועורכי הדין חושבים שזו הזמנה לטנגו. הם נכנסים לדבריי כדי לתקן אותי. אפשר במצב כזה להישאר בשלווה פעם, פעמיים, להעיר. ואז, כשזה נמשך, קורה אחד משניים: או שאני סוגרת ודוחה את ההחלטה, או שאני מאבדת את השלווה ועונה פחות בנחמדות.

"מה הבעיה? שיחכה לסוף דבריי ויגיד את דבריו. אני לא בורחת. אז מה הוא אומר? 'אני אערער'. אני שואלת אותו: 'זו הבטחה או איום?' שיערער, אחרת מה יעשה בית המשפט העליון?"

תגובה: "ומה עם השופטים שמגיעים לא מוכנים?"

אם לשופטת אלשיך יש תלונות על עורכי הדין המופיעים מולה, יש מי שבצד השני לא נשאר חייב. עו"ד אילן בומבך, לשעבר יו"ר ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין, אמנם מסכים עם חלק מדבריה של אלשיך, אבל מתקומם ממה שנתפס בעיניו כהכללה כנגד עורכי הדין ומזכיר שאיחורים וחוסר בקיאות בחומר אינם מנת של חלקם של אלו לבדם.

לדבריו, "צריך מאוד להיזהר עם הכללות. קשה לדבר על עורכי דין כעל ציבור הומוגני בהתנהלות מול בית המשפט. אכן ישנם עורכי דין שמתנהגים לא כראוי והשופטת אלשיך היטיבה לתאר חלק מהבעיות איתן נתקלים שופטים. אבל רוב עורכי הדין הם מקצועיים, משנתם סדורה, הם שולטים בנבכי התיקים ובהיבטים המקצועיים. צריך להיזהר שלא יובן בתקשורת שעורכי הדין הם עם לא מקצועי שראוי לגנאי. אני בטוח שגם אלשיך נתקלה בעורכי דין חיוביים. אני לא הייתי באותה פגישה ביום חמישי, אז אוכל להתייחס רק למה שמפורסם באמצעי התקשורת ולפי זה חבל שמוצגת תמונה חד-מימדית. חשוב שהציבור יידע שרוב עורכי הדין מתנהגים באופן שונה".

כאמור, בומבך לא מסתפק באזהרה מפני הכללות אלא גם מפנה אותה אצבע מאשימה כלפי כמה מהשופטים: "אם כבר השופטת אלשיך מאירה את הזרקור כלפי עורכי הדין, הייתי שמח אם גם בכובעה כיושבת ראש נציגות השופטים, היא תדאג לתופעות הלא פחות חמורות המתרחשות אצל שופטים מסוימים שמגיעים לא מוכנים, אינם מכירים את התיק, נותנים לצדדים לחכות שעות ארוכות וגורמים לחיסרון כיס מיותר, ובנוסף גם נטולי מזג שיפוטי, חסרי סבלנות באופן מוחלט, רוצים לסיים את התיק יותר מאשר לפתור את הסכסוך ועוד הרבה מאוד פגמים בהתנהלות שיקצר המצע מלהכיל.

"נכון כמובן שלא כל עורכי הדין עשויים עור אחד ויש דברים שצריך לשקוד ולתקן, אבל חשוב שבהזדמנות הזו גם נתקן את הטעון תיקון בקרב השופטים. כיוון שהיא לא פחות מיו"ר נציגות השופטים, חשוב שהיא תדע לטפל גם בעניין זה במהירות".