לינדנשטראוס: "מינויים פוליטיים בנוסח חבר מביא חבר הורסים את המרקם החברתי בארץ"

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אמר היום (ג') בישיבה מיוחדת בכנסת שדנה במאבק בשחיתות: "התופעה של מינויים פוליטיים בנוסח חבר מביא חבר ובעיקר סיוע לחבר באמצעיים השלטוניים הקיימים בידך, תוך ביטול כללי השוויון בחברה, הורסים את המרקם החברתי בארצנו. אינני מתייחס כאן לעבירות הפליליות המובהקות כמו שוחד ומרמה אלא לאילו הנמצאות בתחום האפור".

"עבירות הכרוכות בהתנהגות הפוגעת בטוהר המידות של עובדי הציבור ונבחריו. "ניגוד העניינים", במיוחד בתקופה זו הוא נגע משמעותי בשחיתות הציבורית ומשחית את המינהל הציבורי. הוא פוגע באמון הציבור בעובדי הציבור".

עוד אמר המבקר: "ביקורת המדינה היא ההבטחה הגדולה לשמירה על הדמוקרטיה בישראל. כאשר קיים, לצערי משבר אמון בין האזרח לבין המדינה, בשאלה אם גופי אכיפת החוק, מסוגלים להביא ליותר ניקיון בשירות הציבורי, נוטה הציבור לתת אמונו במוסד הביקורת, שהוא מוסד עצמאי, בלתי תלוי לחלוטין בגופים הממשלתיים, חסר פניות, א-פוליטי לגמרי ומשקף גם בו עצמו וגם בדרכי פעולתו את נושא טוהר המידות, נושא הנמצא באופן קבוע על סדר יומה החברתי של המדינה".

"לצערי הרב ליבנו נעשה גס מיום ליום בנושא המאבק בשחיתות. איש לא הזדעזע במדינה כאשר רק לפני כמה שבועות התפרסם מדד השחיתות הבינלאומי, וישראל התדרדרה בו למקום ה-33. במקום הראשון, השני והשלישי אנו מוצאים את דנמרק, ניו-זילנד ושבדיה שקיבלו 9.3 נקודות מתוך 10 נקודות, כשהסולם הוא בין ציון אפס המראה על שחיתות גבוהה, לעומת ציון 10 המשקף מדינה נקייה משחיתות. ישראל קיבלה השנה את הציון 6, אותו ציון שקיבלה גם הרפובליקה הדומיניקנית והיא יכולה להתנחם שמתחת לישראל ובסמוך אליה נמצאות איחוד האמירויות, בוט'סואנה, מלטה ופורטו ריקו. אכן מיקום מרשים", הוסיף.

"מישהו בתוכנו, אולי בכוונה תחילה, יוצר זילות ואולי ניטיב לומר גיחוך למושג "טוהר המידות" שהוא ניגודו של המושג "שחיתות". הציבור מתחיל לגלות חוסר סבלנות למושג זה ולאחרונה אתה שומע, וליבך דואב, ביטויים בנוסח "נמאס לי לשמוע משחיתות" ו"יפי נפש" מוסיפים נדבך בהגדירם את הנאבקים בשחיתות "טהרנים" ולעיתים "מוזרים", "בעיתיים" ויש המרחיקים, אפילו, לתחום הפסיכולוגיה כמשקף את בעיותיו האישיות של הנאבק בשחיתות. המושג "המאבק בשחיתות" הופך איפוא לקלישאה חסרת משמעות, מילה ריקה, חסרת תוכן ממשי היוצרת גלי הסתייגות וגימוד בין המשתמשים בו".

"הציבור חייב להתעורר מ"התרדמה החלקית" שנפלה עליו, או שהפילו עליו. "דעת הקהל" היא הערובה הראויה לתיקונם של דברים. אם הציבור ייפנה אל נבחרי העם, נציגיו במוסדות הלגיטימיים של המדינה, ולמועמדי הבחירות לכנסת הקרובה ויתבע עלבונו של המושג "מאבק בשחיתות", שנתרוקן מתוכנו", אמר.

"אם הציבור ואמצעי התקשורת יעמדו לימינם של גופי אכיפת החוק כחומה בצורה וייתנו לגופים אילו גיבוי ציבורי ותמיכה מלאים. אם הציבור יוקיע את התופעות של בזבזנות ואי הקפדה על הקופה הציבורית. אם הציבור יבין שבסיס השחיתות הציבורית נעוץ בחלקו הנכבד, במערכת של "הון-שלטון", או אז, ניתן יהיה להציל, מבעוד מועד, את החברה הישראלית מהתדרדרות מסוכנת ונוכל למנוע, כולנו יחד, את ה"מקום הרע באמצע" שיקבלנו במדד השחיתות הבינלאומי. רק כאשר החברה תדון את עובדי הציבור באמות מידה של "טוהר המידות" ואתיקה, נוכל להביא לישראל טובה יותר, נקייה, טהורה וערכית יותר".

לינדנשטראוס הוסיף: "ענישה מרתיעה מחויבת כיום, יותר מתמיד, בעבירות ה"צווארון הלבן". ענישה מרתיעה מחייבת כיום במיוחד בעבירות שעניינן "הפרות אמונים" של עובדי ציבור בכירים ככל שיהיו. הפנייה בנושאי טוהר המידות והפגיעה בהם, צריכה להיות מופנית אל עבר אילו הנמצאים בראש הפירמידה או קרובים לשם. לא הש"ג אשם ולא איתו יש למצות את הדין. יש למצות עם אילו שמובלים את העם, עם אילו שבמעשיהם משמשים דוגמא שלילית לעם כולו".

בסיום דבריו אמר המבקר: "הפרקליטות והמשטרה צריכות לעשות כל מאמץ, בעבירות של טוהר המידות לסיים חקירתם בצורה המהירה ביותר ולא להמתין תקופה ארוכה מדי המתישה את הציבור ונותנת לעיתים זירה לנאשמים או לחשודים לנסות ליצור ספק בליבו של הציבור לגבי עומק ביסוס האשמות או החשדות המיוחסים להם. גם אם ספק זה הוא ערטילאי ולעיתים אינו סביר. על בתי המשפט לתת עדיפות בשמיעת תיקים הנוגעים לעבירות של שחיתות ציבורית אם בתהליכי קביעת מועדי המשפטים ואם בתהליכי הכרעת הדין והענישה. נוכל לעשות זאת כולנו יחד ומוטב שעה אחת קודם. ביקורת המדינה הייתה ותהייה נידבך חשוב ומרכזי בעשייה זו".