מיכאל בלדב מחדרה - שספג השנה פיטורים וגם פנסיה שהצטמקה - הוא איש השנה של "גלובס" ל-2008

לא טייקון, לא איל נדל"ן, לא אחד שעשה אקזיט ענק - איש השנה שלנו הוא מיכאל בלדב, שפוטר ממשרתו כסבל במפעל "אליאנס" אחרי שעבד בו 39 שנים - "איש לא שאל אותי אם להעביר את הכסף מקופת הגמל לבורסה" הוא אומר ל"גלובס", אבל נשאר אופטימי ; מפישר ועד גאידמק - הדירוג השלם של כל "אנשי 2008" ; לאתר "איש השנה"

2008 לא היתה טובה ונדמה ש-2009 לא תהיה טובה יותר. המשבר הכלכלי-פיננסי העכיר את האווירה כשבאנו לדרג את "איש השנה של גלובס 2008". בדרך כלל אנחנו מחפשים דמות שעשתה צעד משמעותי בעולם העסקים הישראלי, צעד של יוזמה, צמיחה וחזון. בדרך כלל אנחנו מחפשים מישהו שבלט מבחינה תקשורתית, שמעגל ההשפעה שלו התרחב, אבל 2008 הייתה שונה.

בדרך כלל בדירוגים מסוג זה, ככל שאתה ממוקם יותר גבוה, כך טוב יותר. השנה לא בטוח שהכלל הזה תקף, השנה עדיף אולי לטוס מתחת לרדאר, שלא ישימו לב לקשיים.

על כן החלטנו לוותר הפעם על ה"טייקונים", "אשפי השקעות" ו"מלכי דיבידנדים", התעלמנו גם מהאג"ח הקונצרניות, וממדדי הבורסה ודומיהם. והחלטנו להתמקד ב-OPM (Other People's Money) . ולבעלים של הכסף יש פנים. ה"אחרים" בביטוי "כסף של אנשים אחרים" הם אמיתיים. והם אלה שמשלמים את המחיר.

לאיש השנה שלנו קוראים מיכאל בלדב, הוא בן 64, מחדרה. שתי מכות ניתחו עליו השנה - פיטורים ופגיעה בקופת הגמל. כמעט ארבעים שנה עבד באותה חברה וכבר עהא זמנים קשים, והיה עד לפיטורים. הפעם זה הגיע אליו, זמן קצר לפני שאמור היה לצאת לפנסיה, בה ייאלץ להתפרנס, בין היתר, מקופת גמל שהצטמקה.

"אתה חושב שעם שכר כמו שלי אפשר לחסוך בשביל להשקיע בבורסה?", מספר בלדב, "אתה חושב שאפשר לעשות את זה כשיש לך ילדים? אני לא העברתי כסף לשום מקום. אף אחד לא שאל אותי אם אפשר להשקיע את הכסף של קופת הגמל בבורסה. אבל בסוף, גם עושים מה שרוצים וגם לוקחים דמי ניהול".

זו היא 2008 בכלכלה ובעסקים דרך סיפורו של איש אחד. זהו איש השנה של "גלובס". בשנה שהכרישים הגדולים שלנו נסחפים בצונאמי הכלכלי העולמי, הדגים הקטנים נמצאים עמוק במערבולת.

במקום השני נמצא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שתפס את עמדת "המבוגר האחראי", הכלכלה הישראלית עיני כולם נשואות אליו, שיגלה טיפה מנהיגות כלכלית, בימים של ואקום. מנהיגות פוליטית? מנהיגות עסקית? אנחנו עדיין מחפשים אחריהן. ומה שיש לנו הוא פישר, שניסה בכלים מוגבלים למנוע את קריסת הדולר כנגד השקל ולעודד את הכלכלה על ידי הורדת ריבית. לפחות ידענו שבחזית אחת, אנחנו יכולים לישון בשקט.

במקומות 3 ו-4 הרחקנו מעבר לים, שם התחילו הצרות שלנו וכנראה שמשםתגיע הישועה. למקום השלישי הגיע שר האוצר האמריקני, הנרי פולסון, האיש עם האצבע בסכר. הרבה ביקורת נמתחה עליו, על התזמון, על הזיגזוג, על החוסר יעילות, אבל בשורה התחתונה, הוא האיש שהרים את נס הדגל וסימן את הדרך לכול מהלכי ההתערבות המאסיביים שאנחנו עדים להם כיום בכול משקי מדינות העולם.