גיבורים על עיתונאים ערבים

השבוע הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד שני עתונאים ערבים ממזרח ירושלים. השניים שימשו כאן ככתבים של רשת הטלוויזיה האיראנית. בכתב האישום נאמר כי השניים "דיווחו על תנועת כוחות צה"ל לעבר הרצועה ועל הרכב הכוחות" - כל זה לפני שהצנזורה אישרה את הפרסום. בהחלט מעשה חמור שיכול לסכן לא רק את הצלחת המבצע, אלא גם את חיי הלוחמים התוקפים.

למרות זאת אני מרגיש לא נוח עם האישום הזה. משום מה נדמה לי שאת אותם המעשים עצמם עשו גם עיתונאים ישראלים יהודים במלחמת לבנון, לא?

אני רואה לנגד עיני את הדיווחים המפורטים בטלוויזיה על תנועות כוחותינו - שלא פסקו במהלך כל המלחמה. אני שומע עדיין את הדיווחים על המקומות המדויקים בהם נפלו קטיושות של החיזבאללה, מה שעזר מאד לאויב לטווח את פגזיו בדיקנות. מה שאני לא זוכר זה שמישהו הגיש איזה כתב אישום נגד עיתונאי או עיתון. האם אני טועה?

אולי ההבדל הוא לגבי ידיעת הנזק הצפוי? בפרקליטות טוענים נגד שני העיתונאים הערבים כי ידעו "שיש אפשרות ממשית כי המידע יגיע לידי צופים ברצועה, לרבות אנשי החמאס, וכי הוא עלול לסייע להם במלחמתם נגד כוחות צה"ל". לא, אני חושש שאי אפשר למצוא כאן הבדל בין היהודים והערבים. כלומר, קשה מאד להניח שהעיתונאים הישראלים לא ידעו "שיש אפשרות ממשית כי המידע שלהם יגיע לידי צופים בלבנון, לרבות אנשי חיזבאללה".

עוד מואשמים העיתונאים הערבים כי "ידעו שבמסירת המידע הרגיש יש כדי להגביר את הסיכון לחיילים". והעיתונאים היהודים לא ידעו? לא היה ברור להם שאם האויב מקבל מידע על תנועות ונפילות וכל השאר - זה מגביר את הסיכון לחיילים?

בקיצור, כל מה שנאמר בכתב האישום נגד העיתונאים הערבים, אפשר היה לומר גם על עיתונאים יהודים במלחמת לבנון. למה לא אמרו? - כי מי רוצה להתעסק עם העיתונות הישראלית? הרבה יותר קל, אם כי הרבה פחות מכובד, להיות גיבורים על עיתונאים ערבים.