אני לא איש האתמול

אשר לי, אני כבר מזמן לא חלק מתנועת שיתוף הקבצים ברשת. לא מוריד, לא שירים, לא סרטים, לא תוכנות, לא סדרות. לא בגלל שאני מפחד מהחוק - רק הבוקר חציתי כהולך רגל צומת באור אדום, עד כדי כך אני פרוע וחסר מורא. זה גם לא שאני חרד לפרנסתן של חברות המדיה והתוכנה - אלה חייבות לי, לתפיסתי, הרבה יותר ממה שאני חייב להן על שנים של מוצרים בינוניים במחירים מופקעים. זה גם לא שאני דואג מי יודע מה לאמנים. זה פשוט שקצת נמאס לי. פעם הייתי מוריד כאילו אין מחר, אבל שבעתי. כבר אין לי כוח לשטויות האלה.

זו לא רק עצלנות, יש לי גם טיעון אידיאולוגי: בעידן של פס רחב שהולך ומתרחב וטכנולוגיית זרימה שהולכת ומשתפרת, למה לי להעמיס את המחשב שלי בחומרים כאילו מחר סוגרים את האינטרנט? מה אני, איש האתמול? לדידי, עבר זמנה של האגירה האינסופית. עוד ג'יגה של שירים, מי צריך את זה?

אני צופה בסדרות טלוויזיה שמוזרמות אלי, שומע רדיו מעולה דרך האינטרנט ונחשף לכל המוזיקה האיכותית שיש לעולם הזה להציע לי ואני משחק במשחקי אונליין מול אנשים כמוני. כל זה מבלי להחזיק אצלי ולו מגה-בייט.

אני מסתכל על החברים שלי שמורידים כל היום וכל הלילה, והם נראים לי כמו הומלסים שדוחפים בעלייה עגלות סופרמרקט עמוסות בג'אנק שאף פעם לא מספיק להם. לעומתם, אני קליל כנוצה וחופשי כפרפר. הזרימה היא בעיניי רוח התקופה. זה הטיימינג של הסטרימינג. הורדת קבצים זה הכי הלך מחשבה של פעם. ואם תגידו לי שעובדה שהצעירים מתים על זה אומר לכם שהצעירים של היום זקנים עד למאוד.

ומה פתאום נזכרתי בכל זה? כי מחר ייפתח בשטוקהולם שבשבדיה אחד מהמשפטים הגדולים והחשובים במערכה המתנהלת מול שיתוף הקבצים באינטרנט. הנתבעים הפעם הם המפעילים של מפרץ הפיראטים (Pirate Bay), אולי האתר הגדול בעולם לשיתוף קבצים, עם למעלה מ-22 מיליון גולשים ברחבי העולם.

מפרץ הפיראטים הוא אתר ביטורנט, מה שאומר שהוא לא מכיל ולו קילו-בייט של חומר מוגן בזכויות יוצרים אלא משמש כמנוע חיפוש לקבצים הנמצאים במחשבי הגולשים. התובעים, חברות תקשורת, תוכנה ומוזיקה, טוענות שהאתר מפר את זכויות היוצרים שלהן. קצת מצחיק שאחת התובעות היא ההתאחדות הבינלאומית של תעשיית הפורנו. ממש הקוזאק הנגזל.

המשפט כבר זכה לכינויים כמו "משפט העשור" או "הקרב החשוב ביותר". וזה אפילו עוד יותר מצחיק - ההיסטוריה של האינטרנט רצופה משפטי עשור וקרבות הכי חשובים נגד משתפי הקבצים, אלה שהתנהלו נגד נאפסטר וקאזה הם מהשניים הידועים יותר.

ידועה גם התוצאה: אתה יכול לסגור פה אתר, שם אתר, לנצח קרב אחד או שניים, אבל תמיד יהיו עוד אתרים, עוד שירותים, עוד תוכנות, עוד פורמטים. יש מספר עצום של אתרים זהים לחלוטין למפרץ הפיראטים. הקרב כבר הוכרע מזמן לרעת התעשייה, שנדמית בעיניי כמי שעומדת מול צונאמי וכל מה שיש לה זה כפית.

חוץ מזה, אני מת על היחס של בעלי מפרץ הפיראטים כלפי האיומים: הם פשוט לא שמים קצוץ ושבים וטוענים כי צריך להתיר גישה חופשית למוצרי תרבות מכל העולם ואף מתכננים להקים מפלגה שתקדם את המאבק. אני אוהב אנשים כאלה.

כך שלמרות שאני לא מוריד קבצים, הרי שאני לגמרי בעד המורידים והמעלים ולגמרי נגד החברות הגדולות שרק רוצות להצר את הצעדים שלנו ולהרחיב את הארנקים שלהן.