מפלגת העבודה הצביעה הערב (ג') בעד כניסה לממשלת נתניהו, בהתאם להסכם שנחתם הבוקר בין אהוד ברק לבנימין נתניהו. מספירת קולות צירי הוועידה עולה: ליו"ר המפלגה, אהוד ברק יש רוב של 173 קולות בעד כניסה לממשלת נתניהו. 680 קולות נספרו בעד כניסה לממשלה, 507 קולות נגד. נתניהו התקשר ובירך את ברק על הכרעת המפלגה.
עופר עיני מסר בתגובה ראשונה: "אני שמח שחברי מפלגת העבודה בחרו בחוכמה". "אני מכבדת את בחירת חברי המפלגה", אמרה ח"כ שלי יחימוביץ', שהתנגדה לכניסה לממשלה.
שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג אמר היום (ג') בוועידת העבודה מול 1,476 צירי המפלגה שיקבעו את עתיד הסיעה: "נכון שהייתי נגד כניסה לממשלה. היום ב-4 בבוקר וב-6 בבוקר כששמעתי מה מציעים אמרתי רבותי, אני שוקל את עמדותי מחדש. אני אסביר מדוע גם אם זה לא פופולרי - אני סבור שלמפלגת העבודה יש משהו נוסף ב-DNA שלה שנקרא אחריות לאומית עודפת".
"אנחנו נכנסים לממשלה בגלל אחמדיניג'אד ו-20 אלף מפוטרים בחודש", אמר הרצוג שנאומו נקטע לא אחת על ידי הנוכחים באולם.
ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה: "הציבור לא מצביע לקבלני משנה, הוא מצביע למנהיגים. להיות מנהיג זה לקבל הכרעת הציבור, ולשבת באופוזיציה אם צריך, זה לא בושה, זו לא השפלה, זה כבוד גדול להיות חברת כנסת למרות שהוצע לי להיות שרה. לממשלה הזו אנחנו נכנסים כסרח עודף, זנב מכשכש, זו ממשלה של ליברמן ושל ש"ס. רדיפת הכיסאות הזו עולה לנו ביוקר, היא עולה לנו בבושה ובקלון. בבחירות הבאות אנחנו ניענש, בבחירות הבאות לא יהיו לנו מנדטים".
יחימוביץ' קינחה בפנייה ישירה לידידה, יו"ר ההסתדרות עופר עיני: "עופר הוא המנהיג הכלכלי האמיתי של ישראל. אני בטוחה שאת הישגיך היפים, עופר, תממש בזכותך - יכולת להשיג את זה בלי מפלגת העבודה".
יו"ר ההסתדרות עופר עיני אמר: "אנשים מגיעים לפת לחם, אין להם מה לאכול, אתם מפלגה סוציאל דמוקרטית וזה התפקיד שלכם. אותו ציבור שפעם הצביע מפלגת העבודה מחכה לתקווה מכם. אני לא מבית מדרשו של ביבי נתניהו, אבל צריך למחוק את התרבות שכאשר נבחר ראש ממשלה מיד הולכים לערוף אותו, כאילו הכישלון רק שלו".
"גמלאים, עובדים, פריפריה - כולם צריכים אותנו. אין לי שיקולים זרים, אני לא רוצה להיות שר, לא רוצה כלום. אני רוצה רק שמפלגת העבודה תתן לי צלע בממשלת נתניהו, שנוכל לעשות חזית אחת ולהילחם במשבר הזה".
"גם אני וגם המעסיקים רוצים שולחן עגול, שפעם אחת נאחד כוחות, כמו ששמעון פרס הציל את המשק במשבר הגדול ב-1982".
עיני פירט את ההישגים החברתיים בהסכם נתניהו-ברק ואמר: "כל עובד שמפעל שיילך לכינוס נכסים יקבל 100 אלף שקל. אם לא יהיה פתרון, מייד אחרי פסח עוד 20 אלף עובדים הולכים הביתה".
"ציבור שלם צריך אתכם, שתגידו שנעשה הכל למנוע פיטורים ולהציל את המשק במשבר הכלכלי הזה. הצביעו בעד כניסה לממשלה" - סיים עיני את דבריו.
יו"ר המפלגה, שר הביטחון אהוד ברק, אמר: "מעולם לא הייתי במפלגה אחרת. אני אהיה פה ב-2018 כפי שהיה שרון כשהקים את קדימה וגם ב-2026 כשפרס התמודד על ראשות הממשלה. אנחנו שלייחי הציבור ואנחנו אחראים על מדינת ישראל, חברה שלום וביטחון. אין לנו מדינה ספייר - יצחק רבין אמר את זה". במהלך נאומו נקטע ברק על ידי קריאות "אהוד הביתה".
"אני דוחה בכל הכוח את ההתקפות הלא הוגנות על שמחון, בן אליעזר ועלי. אף אחד לא יודע מה נכון ומה לא. מי שחושב שיותר נכון לבנות את מפלגת העבודה כגלגל חמישי באופוזיציה ולא כמשקל נגד בממשלה לא יודע על מה הוא מדבר".
"אני לא ימין, אני לא מפחד מבנימין נתניהו, אנחנו לא עלה תאנה", אמר ברק.
"מי שחושב שאני רוצה רק כסא צריך לראות את המחיר שאנחנו משלמים כשהולכים נגד הזרם ועושים את מה שבאמת נכון למדינה. ממשלת ימין צרה לא מתאימה למדינת ישראל ואני רוצה להודות לחברים שניהלו את המשא ומתן".
כזכור, צוותי המשא ומתן הקואליציוניים של העבודה והליכוד הגיעו הבוקר (ג') להבנות לקראת הצטרפות אפשרית של העבודה לממשלת נתניהו.
ההסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות, שנחתם בראשי תיבות ויובא אחר הצהריים לאישור ועידת מפלגת העבודה, כולל שורה של הסכמות, בעיקר במישור הכלכלי. ההסכם נחתם לאחר שלצוותי המו"מ הקואליציוניים של שתי המפלגות הצטרפו בשעות הלילה יו"ר העבודה, אהוד ברק וראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו.
על פי הסיכום שהושג, הממשלה מתחייבת שלא לקבל כל החלטה בנושא חברתי - כלכלי מהותי אלא לאחר שתונח לדיון בפני השולחן העגול שיכלול את נציגי המעסיקים, ההסתדרות והממשלה.
עוד כוח מקנה ההסכם להסתדרות גם בסעיף הקובע כי לא יונהג שינוי בפנסיה התקציבית ללא הסכם עם ההסתדרות; וכן בהחלטה כי שינוי תנאי השכר במגזר הציבורי ייעשה רק בהסכמה ולא בחקיקה.
בצאתו מהדיון אמר הבוקר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני כי "ההישגים מדברים בעד עצמם. שנים חלמנו לקיים דיאלוג עם הממשלה בטרם קבלת החלטות".
בנוסף, תחת הכותרת "גימלאים" קובע המתווה החברתי-כלכלי שנחתם בין העבודה לליכוד כי קצבאות הזקנה יוגדלו בפריסה על פני שלוש שנים ב-950 מיליון שקל, ודמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות יבוטלו למשך שנתיים. סעיף נוסף בהסכם מעגן את ביטול דמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות למשך שנתיים (במקום 1.75% כיום).
עוד הוחלט על הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה ב-30 יום עד תחילת שנת 2011, וכן על הגדלת תקרת הפיצויים של הביטוח לאומי לעובדים שהועסקו במקום עבודה שנקלע לפירוק, עד 100 אלף שקל במקום 72 אלף כיום.
ההסכם כולל גם פתרונות להתמודדות עם גל הפיטורים במשק, במסגרתו תוקם קרן למפעלים במצוקה, שתסייע למפעלים שנקלעו לקשיים עקב המצב הכלכלי, במגמה לצמצם את פיטורי העובדים.
על פי ההסכם כלל העובדים במשק יתרמו לקרן חצי יום עבודה ואילו המעסיקים והממשלה יעבירו לקרן סכומים מקבילים. כמו כן תופעל תוכנית החל"ת, על פיה מעסיקים יוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום במימון המדינה.
בנוסף, יוגדל תקציב ההכשרה המקצועית בסכום של 100 מיליון שקל מעבר לתקציבים הקיימים, ותינתן הכשרה לעובדים במקצועות שוחקים. בסעיף זה נקבע כי יישום הקרן של 600 מיליון שקל יתפרס על פני 10 שנים לעובדים במקצועות שוחקים שנאלצו לפרוש בגיל מוקדם.
עוד סוכם כי במטרה למנוע פיטורי עובדים במגזר השלישי, יקבלו הארגונים החברתיים סיוע הולם באופן שיאפשר קיום העמותות וימנע פיטורי אלפי עובדים המועסקים בעמותות.
הסכם הקואליציוני מביא בשורה גם לתושבי הפריפריה, שכן במסגרתו סוכם כי יורחבו ההטבות לרשויות מקומיות וגופים ממשלתיים ברכישת מוצרים מתוצרת הארץ המיוצרים בפריפריה.
תחת הפרק "הטבות בתחום החברתי" קובע ההסכם כי על מנת לעודד נשם ליציאה לעבודה יוגדל סבסוד מעונות היום בסכום של 200 מיליון שקל מעבר לתקציב הקיים, ויבוטלו יוזמות החקיקה להטלת מס על עקרות בית וגמלת סיעוד.
במסגרת ההגנה על זכויות עובדים סוכם כי הממשלה תפעל לשינוי מבנה ההעסקה במגזר הציבורי במסגרת ועדה משותפת כך שעובדי קבלן, עובדי חברות כח אדם ועובדים בחוזים אישיים יוכלו להיכלל במסגרת ההסכמים הקיבוציים.
עוד תפעל הממשלה הבאה, על פי ההסכם להשלמת החקיקה להגברת אכיפת חוקי העבודה, לקליטת עובדי חברות כוח אדם במשטרה ובשב"ס ולגיבוש המלצות להשוואת תנאי העסקת עובדי קבלן לעובדי חברות כוח אדם. כמו כן, בתוך 30 יום ממועד כינון הממשלה, מבטיח ההסכם, תוצג תוכנית חירום כלכלית מקיפה להתמודדות עם המשבר הכלכלי וגל הפיטורים במשק שתגובש יחד עם המעסיקים וההסתדרות.
בתחום המדיני, נקבע כי הממשלה החדשה מחויבת לכל ההסכמים הבינלאומיים שנחתמו עד כה, לרבות הסכמים עם הפלסטינים, ותפעל לגיבוש הסכם כולל לשלום ולשיתוף פעולה אזורי ".
הממשלה תפעל להשיג הסכמי שלום עם כל אחת משכנותיה", נכתב. שר הביטחון, קובע ההסכם, יהיה שותף מלא בתהליך המדיני ויהיה שותף בכל פורום מצומצם לקבלת הכרעות בתחום המדיני, הביטחוני והכלכלי. בנוסף, הממשלה תפעל לאכיפת החוק בנושא המאחזים הבלתי חוקיים, כמו גם בנושא הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית.
באשר לחלוקת התיקים נקבע כי העבודה תקבל חמישה תפקידי שרים: ביטחון (ברק), חקלאות (שלום שמחון), רווחה (יצחק בוז'י הרצוג),תמ"ת (בנימין בן אליעזר) ותפקיד שר נוסף שיהיה ממונה על מגזר המיעוטים. עוד קיבלה העבודה שני תפקידי סגני שרים, ככל הנראה עבור חברי הכנסת אורית נוקד ומתן וילנאי; את ראשות ועדת החוץ וביטחון של הכנסת בכשליש מזמן כהונתה של הכנסת ה-18.
שמחון אמר עם חתימת ההסכם: "ההסכם מדבר על תהלך מדיני משמעותי, הסכם שלום כולל ושמירה על מערכת שלטון החוק בישראל. מדובר בהישג דרמטי בכל קנה מידה. הישג בסדר גודל הזה לא היה מעולם. כל מ שהוא שוחר מפלגה סוציאל דמוקרטית חייב להצביע בעד ההסכם היום".
מלשכת ברק נמסר כי "בהסכם הישגים מרחיקי לכת בתחום החברתי-כלכלי והתמודדות עם האתגרים הכלכליים, הסכמות על קידום תהליך השלום ועקרונות בתחומים שונים הנוגעים לסדרי ממשל ולשלטון החוק".
להלן הסעיפים המרכזיים בהסכם, בתחום הכלכלי-חברתי:
1. הקמת פורום "שולחן עגול" אליו יגיעו לדיון נושאים כלכליים חברתיים "מהותיים" לפני קבלת החלטה בממשלה.
2. הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה ב-30 יום עד תחילת שנת 2011.
3. הגדלת תקרת הפיצויים של הביטוח לאומי לעובדים שהועסקו במקום עבודה שנקלע לפירוק, עד 100 אלף שקל במקום 72 אלף כיום.
4. ביטול דמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות למשך שנתיים (במקום 1.75% כיום).
5. הגדלת סבסוד מעונות היום ב-200 מיליון שקל כדי לעודד יציאה של נשים לעבודה.
6. הממשלה תפעל לשינוי מבנה ההעסקה במגזר הציבורי כך שיצמצם את מספר עובדי הקבלן והמועסקים בחוזים אישיים.
7. שינוי תנאי השכר במגזר הציבורי יעשה רק בהסכמה ולא בחקיקה.
8. בתוך 3 שנים יוקצו 950 מיליון שקל להגדלת קצבאות הזקנה.
9. תקציב ההכשרות המקצועיות יגדל ב-100 מיליון שקל.
10. הקמת קרן למפעלים במצוקה על ידי תרומה של חצי יום עבודה מכל עובד והקצאת סכום דומה מצד המעסיקים והממשלה.
כתבות
ני"ע
