הנשיא ברק אובמה וסגנו ג'וזף ביידן נפגשים הערב (ה') בבית הלבן עם ג'ורג' מיטשל, נציג הממשל לתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, כדי לגבש צעדים טקטיים בעקבות המחלוקת הפומבית על הקפאת ההתנחלויות שהתגלעה בין שר החוץ, אביגדור ליברמן, לבין עמיתתו, הילארי קלינטון, כתום פגישתם בסטייט דיפרטמנט, אמש.
ברקע: שמועות עקשניות שמתבשלת עסקת פשרה בין ישראל לארה"ב שתתיר לישראל מרחב תמרון מצומצם להמשך הבניה בהתנחלויות מסוימות בנסיבות מסוימות.
מיכאל אורן, השגריר החדש של ישראל בוושינגטון, שצפוי להיכנס לתפקידו בשבוע הבא, אמר לסוכנות AP: "אני חושב שאפשר למצוא גמישות בשני הצדדים (ישראל וארה"ב) ואני משוכנע שנוכל להגיע לפתרון. אני חושב שגם ממשל אובמה וגם ישראל רוצים להתקדם בתהליך השלום. אנו לא רוצים להיתקע בתוך המחלוקת הזו (על הקפאת ההתנחלויות)".
פקיד ישראלי אמר לרשת אי.בי.סי., כי מתנהלות שיחות בין ירושלים לוושינגטון שיוכלו להניב פשרה. מיצ'ל עצמו אמר אתמול לכתבים, כי דיווחים מסוימים, שלפיהם תתיר ארה"ב "צמיחה טבעית" בהתנחלויות, "אינם מדוייקים במידה רבה", אבל הוא סירב לתת הגדרה מדויקת של המונח "צמיחה טבעית".
מיטשל ייפגש בשבוע הבא בפריז עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפי הערכות של גורמים בוושינגטון, ייתכן שהשניים יגיעו לכלל הסכמה על נוסחה שתצמצם באופן משמעותי את הרחבת ההתנחלויות, אך לא תבטלו כליל.
אבל ההתנצחות הפומבית הקשה בין ליברמן לקלינטון, אמש -- אירוע נדיר במעמדים המתוסרטים בקפידה של פגישות מנהיגים זרים עם בכירי הממשל בארה"ב היתה רחוקה מליצור רושם שפשרה על ההתנחלויות מצפה מעבר לפינה.
בהופעה משותפת לפני כתבים, אמר ליברמן, כי ישראל לא תוכל להפסיק את הבניה בהתנחלויות ולא בגלל רצונה לשנת את המאזן הדמגורפי בגדה המערבית. "כמו בכל מקום בעולם, תינוקות נולדים שם, אנשים מתחתנים, יש שמתים, ולכן ישראל לא תוכל לקבל את החזון של הקפאה מוחלטת, אבסולוטית, של ההתנחלויות", אמר השר. "אני חושב שאנו צריכים להמשיך עם הגידול הטבעי. ראש הממשלה דיבר על כך בנאומו. אני חושב שהעמדה הזו, הגישה הזו, ברורה מאוד".
"נוסף לכך, יש לנו הבנות מסוימות עם הממשל הקודם, ואנו מנסים לשמור על הכיוון הזה; וכמובן, אנו מוכנים לקיים מיד שיחות עם הפלסטינים".
קלינטון לא נרתעה: "כפי שאמרו הנשיא אובמה וסנטור מיטשל, אנו רוצים לבלום את ההתנחלויות. אנו חושבים שזה חלק חשוב וחיוני במאמצים שיובילו להסכם שלום מקיף להקמת מדינה פלסטינית, בצד ישראל, ישראל שתהיה בטוחה בגבולותיה ובעתידה".
"אני חושבת שכל הנושא הזה שהעלת הוא נושא שעליו הבענו את דעתנו", הוסיפה קלינטון. "כאשר בוחנים את ההיסטוריה של ממשל בוש, אין שום הסכמים מחייבים, בלתי פורמליים או הסכמים שבע"פ. הרשומות הרשמיות של הממשל מאששות זאת. גם אנשים שהחזיקו בעמדות של אחריות מאששים זאת. שגרירנו בעבר, דן קרצר, כתב באחרונה מאמר שפורש את העמדה שלנו בסוגיה זו".
בתשובה לשאלה כיצד היא חוזה התקדמות במו"מ עתידי בין ישראל לפלסטינים נוכח התנאים הרבים שהציב ראש הממשלה נתניהו להקמת מדינה פלסטינית ונוכח סרובו להקפיא את ההתנחלויות אמרה קלינטון, כי מדובר בנושאים שיעלו במו"מ בין הצדדים.
"כאשר בוחנים את היסטוריה של ישראל, היו ראשי ממשלה, כבר בימיה הראשונים של המדינה, שנקטו עמדות מסוימות ואלה השתנו במרוצת הזמן", אמרה השרה. "אני אישית מכירה ראשי ממשלה כאלה, ממפלגת העבודה, מהליכוד ומקדימה, שהחלו עם עמדה מסוימת ואחר עברו לעמדות חדשות, עמדות שהם מעולם לא חשבו שיוכלו לתמוך בהן".
קלינטון ציינה, כי נתניהו עצמו נמנה עם קטגוריית ראשי הממשלה ששינו את עמדותיהם: "כאשר ראש הממשלה הכיר בשאיפות של הפלסטינים, הוא אמר דברים שאנשים רבים ציפו שיאמר".
במאמץ לעמעם את חילוקי הדעות, שלח הסטייט דיפרטמנט לכתבים, כמה שעות לאחר הפגישה, את המשפט הבא מהצהרת הפתיחה של קלינטון בהופעתה המשותפת עם ליברמן: "ארה"ב לעולם לא תעשה דבר שיחתור תחת בטחונה של ישראל; ארה"ב אף תומכת במדינה פלסטינית בת קיימא. איננו מאמינים ששתי המטרות האלה אינן עולות בקנה אחד. למעשה, אנו מאמינים ששתיהן מהוות רכיבים קריטיים של שלום מקיף ובטוח".
החלק הראשון של הפגישה בין קלינטון לליברמן התקים בארבע עיניים. בחלק האחרון השתתפה כל הפמליה, לרבות סגן שר החוץ, דני איילון. הפגישה התנהלה באווירה טובה ומבודחת, לדברי אנשים שהשתתפו בה.
הוסכם לחדש את הדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות, שנערך בממשלה הקודמת בראשות שאול מופז.
הודעה משותפת שפורסמה לאחר הפגישה לא הזכירה, אפילו ברמז, את חילוקי הדעות הפומביים בין קלינטון לליברמן. להיפך. "הפגישה שיקפה את העבותות העמידים בין שתי המדינות והדגישה את המחויבות הבלתי ניתנת לערעור של ארה"ב לבטחונה של ישראל", נאמר בהודעה.
בשיחה עם הכתבים, דיברה קלינטון גם על איראן. היא אמרה, כי "ארה"ב תומכת בלהט בעקרון הבסיסי של חירות הבעה". היא התכוונה, כמבון, לחירות ההבעה של העם האיראני, אך לא אמרה זאת במפורש. היא שמה דגש חזק על החשיבות של טוויטר לא רק לאיראנים אלא גם לאנשים ברחבי תבל, ובמיחד צעירים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.