מסתמן: הפועלים יממן את עסקת אלוביץ'-בזק

לבנק הפועלים לא צפויה בעיה במימון עסקת בזק לבדו. עם זאת, נראה כי הפועלים יעדיף לפזר את הסיכון ולגבש קונסורציום בראשותו, שיכלול שני בנקים קטנים וייתכן שגם בנק זר. בבנק הפועלים סירבו להתייחס לנושא.

ההערכות הן שאלוביץ' יממן את העיסקה, בהיקף של 6.5 מיליארד שקל, על בסיס הון עצמי של כ-2.5 מיליארד שקל, שחלקו יושג ממכירת אחזקות צולבות. בין קבוצת השליטה הנוכחית בבזק לבין אלוביץ' הוסכם כי אלוביץ' יקבל לרשותו את הדיווידנד שבזק תחלק בגין המחצית השנייה של 2009. דיווידנד זה, שאמור לעמוד על מיליארד וחצי שקל (חלקו של אלוביץ' 500 מיליון שקל) יהיה חלק מההון למימון העיסקה. השאר יהיה מימון בנקאי, שצפוי לעמוד על 2-3 מיליארד שקל, ומימון חוץ-בנקאי, באמצעות הנפקת אג"ח בהיקף של 1.5-2 מיליארד שקל. כמו כן, קיימת אפשרות להכנסת שותף לגרעין השליטה. מקורבים לאלוביץ' סבורים כי כרגע אין בכוונתו לממש אפשרות זו, ובכוונתו להישאר בעל שליטה יחיד בחברה.

המינוף של אלוביץ' צפוי להיות נמוך מהמינוף של אילן בן דב, שרכש את פרטנר בהשקעה של 690 מיליון שקל בלבד מתוך עיסקה שהיקפה 4.5 מיליארד שקל. עם זאת, בניגוד לבן דב שמתכנן להחזיר את הלוואותיו עד 2014, אלוביץ' צפוי לפרוש את החזר המימון לטווח ארוך יותר.

באשר לאפשרות כי הפועלים ירכוש מאלוביץ' חלק ממניות בזק, מעריכים גורמים בנקאיים כי מדובר ברעיון בעייתי. מאחר שגרעין השליטה הוא 30% מהמניות, יהפוך הפועלים במקרה כזה לחלק ממנו. עניין זה צפוי לעורר השגות רגולטוריות על היחסים בין לווה גדול למלווה גדול. עוד ציינו הגורמים כי אם הפועלים מעוניין להחזיק בנתח מבזק, ניתן לעשות זאת דרך שוק ההון ולא כחלק מגרעין השליטה.

כמו בן דב, גם אלוביץ' צפוי בהמשך להנפיק אג"ח על בסיס אחת החברות הבורסאיות שבהן הוא מחזיק. בן דב, כזכור, התחיל עם מימון שעיקרו בנקאי והסיט אותו בהדרגה לגופים המוסדיים. בסך הכל, הנפיק בן דב אג"ח בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. מאחר שהמוסדיים מעוניינים מאוד לממן עסקאות מסוג זה, לא צפויה לאלוביץ' בעיה להנפיק אג"ח, כך שהמימון יתחלק בין הבנקים לגופים החוץ-בנקאיים.

במקרה זה, מעריכים כי המוסדיים ידרשו ויקבלו כשעבוד חלק ממניות בזק שירכוש אלוביץ', אך מבנה העסקה יאפשר לבנקים לקבל את החזר ההלוואה לפני או בעדיפות על הגופים המוסדיים.