גבעות דיווחה כי גילתה "כמויות משמעותיות של נפט" בראש העין

לאחר גילויי מצבורי הגז הטבעי מול חופי ישראל בתחילת השנה, מסתבר שבארץ יש גם נפט. חברת חיפושי הנפט גבעות יהש דיווחה היום (ה') כי גילתה מצבור נפט בקידוח "מגד 5" הנמצא בראש העין. החברה מציינת כי מדובר ב"כמויות משמעותיות", אך אינה יכולה להעריך בשלב זה בדיוק באילו כמויות מדובר.

שעות הצהריים, יום ה': גבעות מסייגת?

מאוחר יותר היום שיגרה גבעות הודעה מסייגת לבורסה לניירות ערך בת"א, בה כותבת החברה: "בהמשך לדו"ח שפירסמה השותפות היא מבקשת להבהיר כי הדיווח התייחס לנפט וגז אשר נצפו ונמדדו בבוץ הקידוח במשך הקדיחה, ולא למאגרי הגז והנפט שבשדה מגד". "לא ניתן לנתח את משמעות הממצאים - רק בסיום יוודע אם מדובר בבאר מסחרית".

התפתחות מוזרה נוספת, משעות הצהריים: צוותי צילום של ערוצי הטלוויזיה ואתר אינטרנט הוזמנו על ידי טוביה לוסקין, הגיאולוג הראשי והמנכ"ל של גבעות, לבוא ולצלם ולראיין אותו באיזור הקידוח. הקידוח נמצא בתוך איזור אש של צה"ל, אבל לוסקין הזמין את הצוותים והבטיח אישור מצה"ל להם לכניסה לאיזור.

עם זאת, עם הגיעם של הצוותים למקום, סירב לוסקין להתראיין ולאפשר צילומים בתואנה ש"רק אדם אחד בצה"ל רשאי לתת לי אישור להכניס אתכם, והוא לא עונה לי". יצויין, כי לוסקין עמד בסירובו אף כי הצוותים במקום השיגו אישור מקומי מגורמי צה"ל להיכנס לאיזור. הצוותים, כולל צוותי צילום של ערוצים 1 ו-2, נאלצו להתקפל ולוותר על הצילומים.

הבוקר: נפט בישראל!

הבוקר פירסמה גבעות, כי "אתמול בין השעות 22.00-23.00 במהלך הקדיחה בשכבת המוהילה נמדד בבוץ הקידוח מעל 60% גז ביחד עם כמויות משמעותיות של נפט", הודיעה החברה. הודעה זו הספיקה כדי לגרום למשקיעים לעוט על מניות החברה, אשר מזנקות במסחר בבורסה במחזור הגבוה בבורסה.

ד"ר מיכאל גרדוש, חוקר במכון הגיאופיזי לישראל, מסביר כי שכבת המוהילה היא שכבת המטרה של החברה בכל הקידוחים באזור זה. "מדובר בשכבה מגיל טריאס, בערך מגיל 230 מיליון שנה", הוא אומר. "מדובר בשכבה שיש בה גיר, דולומיט וגבס, ויש בה תנאים לקיום של מאגר נפט".

גבעות יהש מבהירה כי "בשלב זה של מהלך הקידוח לא ניתן לקבוע את משמעותם של ממצאים אלו". החברה עדיין נמצאת בשלב הקדיחה ורק לאחר סיומו וביצוע כל הפעולות הנחוצות, כדוגמת ביצוע לוגים חשמליים ומבחני הפקה ועיבודם, היא תוכל לגבש הערכה באשר לשאלה האם מדובר בבאר מסחרית". לוגים חשמליים הינם מכשירים הבודקים את תכונות הסלע, הכגון ההתנגדות שלו, צפיפות ועוד. אם הבדיקות הללו יעברו בהצלחה, השלה הבא יהיה מבחן שאיבה ורק אז ניתן יהיה לקבוע אם מדובר בכמות מסחרית של ממש.

את עבודות הקידוח ב"מגד 5" התחילה החברה בתחילת חודש יוני. החברה, שהחלה להיסחר בבורסה משנת 1993, השקיעה עד כה בקידוח "מגד" סכום של 50 מיליון דולר, מאז קיבלה את הרישיון באתר ב-1992. בדרך היא הפסיקה את הקידוח באתר 3 פעמים. בעבר היא גילתה נפט בקידוחים קודמים של "מגד", אך בכמויות קטנות ולא מסחריות. כך, למשל, בדצמבר 2004 הודיעה החברה כי מצאה נפט בקידוח "מגד 4", אך באוגוסט 2005 מסרה כי הקידוח נגמר ללא תוצאות מסחריות והעבודות שם הופסקו.

בתמונה: טוביה לוסקין

"דיווח מבשר טובות"

לפי מצגת החברה למוסדיים ממאי השנה, היא תכננה להגיע לעומק של 4,850 מטר בקידוח "מגד 5". עלות הקידוח הינה כ-10.7 מיליון דולר והיא העריכה בזמנו שסיכויי ההצלחה שלה למצוא נפט עומדים על 40%.

כאמור, החברה לא יודעת להעריך את כמות הנפט שנמצאה, אך במאי היא העריכה כי בבאר "מגד 5" ישנו פוטנציאל לעד 2.3 מיליון חביות נפט ולגבי השדה כולו ישנו פוטנציאל ל50-129 מיליון חביות נפט. לא מדובר בתגלית גדולה בקנה מידה עולמי, אך בהחלט לפי מחירי הנפט היום, ובהנחה שאלו המספרים הסופיים עליהם תדווח החברה, פוטנציאל המכירות עומד על 3.85-9.99 מיליארד דולר.

טוביה לוסקין, הגיאולוג של גבעות, אמר בשיחה עם "גלובס", כי מדובר באינדיקציה חיובית.

"איני יכול לומר מה הפוטנציאל, מעבר למה שפורסם במצגת", אמר לוסקין. "אנו חייבים לבדוק את הכל לפני שבאמת נדע, אך אנו בשלב האחרון של הקידוח. אנו עדיין לא מייצרים נפט אך גילינו באר; מדובר בתוצאה חיובית ובכיוון הנכון".

כאשר נשאל תגובת המניה בבורסה, ענה: "שמעתי שהמניה עולה אבל אני לא מול המסך ולא אחראי לתגובת המשקיעים". לוסקין אף ערך השוואה של התגלית בראש העין לתגלית שדה הגז הטבעי "תמר" ואמר כי "גם כשגילו את 'תמר' בהתחלה דיברו על בוץ וסימנים מוקדמים ולאחר מכן גילו את מלוא הפוטנציאל; זה הנוהל".

"זהו דיווח מאוד ראשוני שאכן מאוד אופטימי ומבשר טובות, אך חשוב לסייג את הדברים", אומר האנליסט יואב בורגן מלידר שוקי הון. "עד שלא מתקדמים בתהליך החיפוש, קרי ביצוע לוגים חשמליים ומבחני הפקה, לא ניתן להסיק ממצאים לגבי איכות המאגר, גודלו והכדאיות הכלכלית של הפקתו. להבדיל מתגליות הגז בים התיכון 'תמר' ו'דלית', יש לנו פוטנציאל לתגלית היבשתית המשמעותית הראשונה בישראל. מעבר לכך, ייתכן ובעקבות הגילוי משקיעים יתחילו לבחון את השותפויות האחרות שמחפשות נפט במקומות אחרים, כגון זרח שמחפשת באזור ים המלח".