1. זה ייגמר רק ב
בג"ץ. גם אם
גליה מאור תמונה לדירקטורית ב
בנק לאומי ואחרי כן ליו"ר, וגם אם לא. השאלות הן: מתי יתקיים הדיון? באיזה קצב יימשך? ובעיקר - מה יהיה עד להחלטה?
ניחוש: יוטל צו על-תנאי מרצון. לא בוער למנות יו"ר ודירקטורים באסיפה הכללית של חודש מארס, אותה חובה לקיים על-פי דרישת שלמה אליהו. ללאומי יש דירקטוריון מלא בתוקף המכהן עד חודש מאי; ללאומי יש יו"ר ותיק ומיומן, איתן רף, שלא התפטר אלא רק הודיע כי לא יעמיד את עצמו למינוי מחדש.
לפיכך: המדינה לא חייבת למנות דירקטורים לבנק באסיפה של מארס, אלא רק בחודש מאי. עד אז, יורה בג"ץ, מתבקשים כל הצדדים, כולל הצד שלקה בתסמונת הרגולטור האילם-חירש, סטנלי פישר ורוני חזקיהו, לשבת, לדון, לשקול ולהחליט תוך שבועות אחדים האם מינוי מאור הוא חוקי, כן או לא?
הימור: ואפשר ששופטי בג"ץ יורו קודם כל להשאיר את המצב כפי שהוא. רף יו"ר, מאור מנכ"ל, והדיון בעתירות יתקיים מתי שיתקיים. עוד שנה, עוד שנתיים, שלוש.
2. זה ייגמר רק בבג"ץ. השאלה היא מי יהיה הגוף שיגיש את העתירה. ניחוש/הימור: במקרה שמאור לא תמונה ליו"ר, תהיה זו התנועה לאיכות השלטון שתעתור לבג"ץ נגד ראש הממשלה ושר האוצר בטענה להתערבות פוליטית אסורה. אם מאור תיבחר ליו"ר, תהיה זו תנועת אומ"ץ שתעתור נגד המפקח על הבנקים, חזקיהו, ונגד השופטת בדימוס, שולמית ולנשטיין, ראש ועדת המניות, שתפקידה לאשר את המועמדים לדירקטורים, בטענה כי מינוי מאור הינו בניגוד לחוק, שכן במעבר בין תפקיד מנכ"ל ליו"ר עליה לעבור צינון של שנתיים.
3. בכל מצב, בכל מינוי, לכל שם, היה מוגש בג"ץ. מאור - כמו משה טרי, איזי תפוחי, אורי יוגב, דוד קליין או טופולה טוטוריטו של הסופר הדגול שלום עליכם. אלה שוועדת נוף סללה את הדרך אך ורק למאור. היא אפילו לא טרחה להשאיר איזה שהוא שיקול-דעת, גם לא בכאילו, לדירקטוריון הבנק. היא הודיעה לו מה הוא הולך לחשוב: אין שום מועמד ראוי, אלא מאור.
4. שולמית ולנשטיין. השופטת בדימוס, הצליחה לשמור את עצמה מחוץ לכותרות, כאשר למעשה אישור מועמדותה של מאור, כמו גם חובת קריאת החוק והעמידה בו, נוגעים לוועדת ולנשטיין ולא לוועדת מרגלית נוף. ועדת נוף אמורה רק לבחור את מועמדי המדינה מתוך מבחר של עשרות מועמדים שקיבלו את אישור ועדת ולנשטיין. ולנשטיין היא זו שצריכה לאשר או לדחות מועמדויות.
בעוד ועדת נוף יכולה לטעון לעצמאות, הרי ועדת ולנשטיין לא יכולה לטעון זאת. זו ועדה כפופה למבקר המדינה, פועלת ליד נכסים מ.י., שהיא חברה ממשלתית המחזיקה במניות המדינה בלאומי. זה אומר שבגוף הזה יש סממני כפיפות ליועץ המשפטי לממשלה. כידוע, מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, יצאה חוות-דעת המאשרת ותומכת בחוות-הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לאוצר, יואל בריס, והיא קובעת בקיצור ולעניין כי על מאור חלה חובת צינון.
5. ואפשר שהבוקה והמבולקה הזו שיצר אליהו, בכך שדרש לכנס אסיפה כללית, היא שתביא סוף-סוף לשתי הכרעות מהן בורחים כבר הרבה שנים.
הראשונה: האם מדינת ישראל שולטת בבנק לאומי, כן או לא. האם העובדה שלמדינה יש כ-10% בלבד ממניות הבנק, בעוד להגדרת גרעין השליטה בבנק מחייבת 20% לפחות - אומרת שהבנק יצא מזמן מזרועותיה המחבקות של המדינה, והוא למעשה נע ונד בין העולמות, לא לכאן ולא לכאן, תוך שלטון מנהלים חד-משמעי.
יותר מזה, נוכח העובדה שהמדינה כבר מכרה בתקופת בנימין נתניהו כשר אוצר חבילות מניות של הבנק, והתכוונה להמשיך למכור ואף תיקנה לפני מספר שנים את חוק הבנקאות באופן שמאפשר ניהול בנק ללא גרעין שליטה - איננה אומרת שדה-פקטו המדינה יצאה מבעלות על הבנק. מה גם ששר האוצר הנוכחי חוזר ומודיע כי הוא מתכוון לחסל את אחזקת המדינה בבנק.
והכרעה שנייה: מה דין אחזקתו של אליהו, 9.59% ממניות לאומי. בהחלט אפשר והגיע הזמן שהמשבר הנוכחי יאיץ את המהלכים, ונגיע למצב בו בנק ישראל יואיל בטובו להודיע האם ייתן לאליהו היתר אחזקה בנקאית, האם יאפשר לו לעמוד בראש קבוצה שתחזיק בגרעין שליטה בלאומי. ואם לא, אז מה יש בו באליהו שעוצר את בנק ישראל מלתת לו היתר שליטה.
את זה חייבים הנגיד והמפקח להודיע לציבור, לכל הציבור. שכן אליהו מחזיק כבר הרבה שנים ובהיתר מלא כספי ציבור באמצעות אליהו חברה לביטוח ובנק איגוד. אם יש בו משהו רע, הם חייבים להודיע לכולם. לא לשמור בסוד. ובוודאי לא לחזור על אירועי החיסיון הביטחוני בפרשת דני דנקנר בבנק הפועלים. אם אליהו בסדר, ואם יש לו מספיק הון לאחזקה בלאומי - אז הגיע הזמן לתת לו היתר. העיקר: בלי שיקולים זרים.
6. בוקר טוב, סטנלי פישר. יום נפלא לך, רוני חזקיהו. אתם חוזרים לכם מדאבוס המושלגת והקרה. התלבשתם יפה בקוקטיילים, פגשתם, דיברתם, חייכתם, שיבחו אתכם. עכשיו צריך לעבוד. לא צריך, אלא חובה לעבוד.
עד היום נהגו ועדות המניות, בכלל זה ועדת נוף, להציג למפקח על הבנקים את הדמויות המוצעות לדירקטורים, כדי למנוע התבזות. הפעם בחרה ועדת מרגלית נוף לא לעשות את זה. הם בחרו את מי שהם רוצים - ולא פנו למפקח בשאלה אם יאשר את המועמדים שלהם.
רשמית, יאמרו חברי ועדת נוף: מה יש בכלל לשאול. הרי בחרנו ארבעה שהם דירקטורים מכהנים שכבר אושרו בעבר על-ידי המפקח, והוספנו רק את מאור, שגם היא קיבלה אישור להיות מנהל בנק.
אלא שזו היתממות צדקנית. שכן ועדת נוף יודעת היטב כי יש אפשרות סבירה שחזקיהו היה אומר להם: סליחה, אבל החוק שלנו מחייב צינון... ולכן לא אוכל לאשר בעתיד את גליה מאור. או שהיה אומר להם: נכון שהיא חייבת צינון על-פי החוק, אבל אני רוצה ואני מסכים שהיא תהיה יו"ר גם אם יוגש בג"ץ נגדי.
רק שפישר וחזקיהו שותקים. הם טוענים כי חובת ההתערבות שלהם מתחילה רק אחרי שהאסיפה הכללית אמרה את שלה. אבל כל מי שחי פה יודע, בדיוק ובוודאות, כי לבנק ישראל יש דרכים לציין את עמדתו, דרכים חוקיות, נאותות, נאות ומחוייבות. מעניין למה הם שותקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.