עג'מי מאז ולתמיד

ערב חג הפסח, 16 שנה לאחור. ישראל זעירא מתקשר לעיתונאי אורי אורבך (כיום חבר כנסת מטעם הבית היהודי) ומבקש סיסמה מנצחת. כזו שתטה את דעת הקהל שתמכה, באותם ימים, בהחלטת הקבינט לפנות את היישוב היהודי בחברון. בפורים של אותה שנה רצח ברוך גולדשטיין 29 פלסטינים במערת המכפלה ופצע 125 נוספים. לזעירא, מנכ"ל ישיבת שבי חברון שעמדה בפני פינוי, היו שבועיים כדי להפוך את הסקרים לטובתו.

"במוצאי החג אספנו את הישיבה בפתח תקווה, ואורי התחיל להריץ סיסמאות", סיפר השבוע. "בסיסמה העשרים אמרתי לו, 'עצור. ניצחנו'. זה היה 'חברון מאז ולתמיד'. חיפשתי בית דפוס שיסכים לעבוד בחול המועד, ומצאתי אחד של ערבים במזרח ירושלים. שם הדפסנו את המדבקות הראשונות".

צחוק הגורל שדווקא ערבים הדפיסו מסר כזה.

"כן, יש הרבה מעגלים מעניינים בחיים. יותר מזה - את הצבעים והעיצוב לקחתי מהקמפיין האחרון של מרצ, שקראה להמריץ את רבין וקיבלה 12 מנדטים. בכוונה הלכנו על אותה שפה. רציתי לדבר לעם ישראל, לא למשוכנעים של שני הצדדים. ו'חברון מאז ולתמיד' עובדת על הנקודה הרגשית של כולם".

היישוב היהודי, כידוע, נותר על כנו, כשהקמפיין שהריץ זעירא, על שלל הסטיקרים והשלטים שהונפו בצמתים, תרם את חלקו ללחצים שהפעיל הימין על מקבלי ההחלטות. מוסר ההשכל של זעירא מאותו קמפיין הביא אותו להקים מעין מפעל התנחלויות בתוככי הקו הירוק, שמשלב חברת בנייה לציבור הדתי-לאומי בשם באמונה, לצד עמותת החזרה בתשובה בשם ראש יהודי.

"אם יש משהו שלמדתי מהקמפיין הזה, הוא שהימין לא יודע איך לדבר לעם ישראל. הוא חושב שאם יקים יישובים ביש"ע ויקבע עובדות בשטח, הוא יצליח להכתיב עובדות בכוח. הוא לא מבין שרק ההתנחלות בלבבות עובדת. שהתהליכים נקבעים לפי מה שהאדם הפשוט ברחוב חושב. אם נצליח לשכנע אותו ולגרום לו להרגיש קרוב אלינו - ננצח".

במילים אחרות: אתה מעדן את הרטוריקה כדי להיות פחות מאיים.

"אני דווקא בעד להגיד את הדברים הכי לא פוליטיקלי קורקט. כמו יוסי שריד לפני שלושים שנה, שדיבר על מדינה פלסטינית. אנחנו נדבר על ערכים יהודיים, על התפקיד של עם ישראל. במה אנחנו שונים מהגויים. באותו הזמן שהקמתי את באמונה, שמשלבת פרנסה ואידיאולוגיה, הקמתי בתל אביב את 'ראש יהודי', שהיא הזרוע הרוחנית שלה. לא כדי להסביר את המתנחלים לתל אביבים, אלא כדי להביא את התורה לאליטות. אל תהיי תמימה, אין יהודי דתי שלא רוצה שלא רוצה להחזיר את החילונים בתשובה".

ואתה עוד בונה להם בתים בסוף התהליך.

"ראש יהודי תומכת בגרעינים תורניים שקמו בערים מעורבות כמו יפו, לוד ורמלה כדי לחזק את היהודים במקום. אחרי כמה שנים, הגרעין מתרחב וצריך לבנות להם שכונה. זה לא בא ברגע, ואני לא רוצה שיופיע חלילה כאילו ראש יהודי, שמתקיימת מתורמים, מפרנסת את באמונה. רק אחרי שיש תשתית חינוכית-דתית, מגיעות עוד משפחות דתיות, מה שנקרא המעגל היותר כלכלי. הם גם אידיאליסטים, אבל הם מבינים שמישהו עשה בשבילם חלק מהעבודה".

הפרויקטים הללו מתאימים כמו כפפה ליד לבאמונה, שמיתגה את עצמה מראשית הדרך כחברה היחידה שמציעה פתרונות דיור זולים לציבור הדתי לאומי. המיקום, כמובן, בהתאם: בית שמש, אלעד, אפרת והר חומה - שבהן פעלה באמונה בארגון קבוצות רכישה - לא מציעות את הפרסטיז'ה של רעננה וגבעתיים.

"לא היו לנו מתחרים, כי החברות האחרות שפנו לציבור שלנו הלכו על יוקרה. דירות בחצי מיליון דולר, דברים יפים. רק שלציבור שלנו יש סממנים של ציבור חרדי. לכל משפחה יש חמישה-שישה ילדים, שצריך לחתן ולדאוג לחצי דירה. באתי ואמרתי, 'אני אפתור לכם את הבעיה'. עם השנים החלטנו להיכנס לתחום היזמות ולהוביל מהלך שמשתלב עם התפיסה החברתית שלנו, כך שבכל עיר תהיה לציבור הדתי לאומי שכונה, ועוד במחירים זולים. תראי מה הצעתי עכשיו ביפו לקבוצת רכישה שארגנו - ארבעה חדרים במיליון שקלים; מחיר עלות פלוס 10% רווח - דמי ניהול. זה חינם. את יודעת כמה עולה דירה שבונים לחילונים באותו רחוב? 1.8 מיליון שקלים".

יש גופים פוליטיים שממנים אותך, שאתה מרשה לעצמך למכור כל-כך בזול?

"'השותפים שלי בבאמונה זה רק אשתי ומס הכנסה. אני מוכר בזול כי אני פה מסיבה אידיאולוגית. לחזק את יפו. ואל דאגה, גם אני לא הפסדתי".

"אני הכי דמוקרטי שבעולם"

יפו, וליתר דיוק שכונת עג'מי, היא זו שהעלתה את זעירא לכותרות בשבועות האחרונים. בעקבות זכייתה של באמונה במכרז שפרסם מינהל מקרקעי ישראל להחכרת מגרש במתחם שוק האתרוג, עתרו האגודה לזכויות האזרח, רבנים למען זכויות אדם, עמותת במקום, ונציגות של תושבי עג'מי לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הטענה: אפליה.

באמונה, כמיטב המסורת שמנחה אותה, סירבה לאפשר לערבים או למי שאינו דתי לאומי, כהגדרתה, לקנות דירה במתחם המגורים שתקים. בעתירה נטען כי הזכות לשוויון מחייבת את המינהל להימנע מלהעביר קרקע ציבורית ליזם פרטי שנוקט הליכי סינון מפלים, בפרט כשמדובר בשכונה שבה סובלים הערבים ממצוקת דיור חריפה. המגרש שעליו עתידה באמונה לבנות עשרים יחידות דיור הוא אחד מעתודות הקרקע האחרונות בשכונות עג'מי וג'באלייה (גבעת עלייה), שמרבית תושביהן ערבים.

השופט המחוזי יהודה זפט דחה את העתירה, בנימוק שאין תנאי מפורש במכרז שאוסר על באמונה למכור דווקא לציבור מסוים, והוסיף כי העותרים לוקים בחוסר תום לב, כיוון שגם הם מייעדים את המגרש למגזר מסוים - במקרה הזה המגזר הערבי. הוא חייב את העותרים ב-80 אלף שקלים הוצאות משפט.

זעירא מרוצה מהתוצאה. "שילמנו 220 אלף שקלים פלוס מע"מ ליחידת דיור. זיל הזול. ואנחנו עוד היינו ההצעה הגבוהה; מולנו התמודד ערבי שהציע פחות. המינהל הציע במכרז גם את המגרש הסמוך, שמתאים לארבעים יחידות דיור פלוס שטחי מסחר, ולא ניגשנו כי לא חלמנו שיהיה כזה ביקוש. עשינו טעות, היינו צריכים ללכת על כל שישים היחידות".

בינתיים האגודה לזכויות האזרח מתכוונת לערער לעליון על פסק הדין.

"שתערער עד מחר. כבר רשמנו חוזה חכירה. נראה אותה מבטלת אותו עכשיו. בתוך חצי שנה אני מוציא היתר בנייה ומתחיל לבנות. כל הטענה שלהם על אפליה היא הזויה. זכותי לבחור את השכנים שלי. אם אני מתארגן בזמן ומקים קבוצה שרוצה לגור ביחד, אני לא דמוקרטי? אני הכי דמוקרטי שבעולם. בית המשפט באמריקה כבר קבע שהזכות לקהילתיות זה חופש ההתאגדות. חוץ מזה שאם הערבי היה זוכה במכרז, גם אז היו רצים לבית משפט ומתלוננים למה הוא מוכר רק לערבים?".

אתה זכית בקרקע ציבורית, למה שלא תמכור למי שמוכן לשלם?

"כי אף יהודי לא ילך לגור עם 19 ערבים, לא משנה אם הוא חילוני או דתי, שמאלי או ימני. הציבור בישראל נותן לגיטימציה לערבים לקנות דירה בכל מקום בארץ, רק מה, לערבים אין כסף לקנות במקומות העשירים. הפיינשמקרים הצפונים מרמת אביב ג' מטיפים לי מוסר, כי הם יודעים שאליהם לא יבואו ערבים. הם מרשים לעצמם לומר, 'מדינת כל אזרחיה, למה לא, שוויון זכויות, תשלח את הילד שלך ללמוד עם ערבים'. נראה את כל יפי הנפש המיופייפים והמלוקקים עושים את זה בעצמם. רוב עם ישראל, צריך להגיד את האמת, לא רוצה לגור ליד ערבים. הוא רוצה אותם רחוק".

אם כך, מה יש לך לחפש בלב שכונה ערבית? גם הציבור הדתי, לשיטתך, לא מעוניין בערבים כשכנים.

"קודם כול, זו הקרקע הכי זולה בגוש דן. זה לא שאמרנו דווקא ניתקע לערבים במקום שהכי כואב להם. חיפשנו את המכרז הכי זול, ומה לעשות שאם אני רוצה להקים פרויקטים מוזלים לציבור הדתי לאומי בגוש דן, בועת הנדל"ן המטורפת משאירה לי רק את הערים המעורבות. יודעת למה מחירי הנדל"ן שם ירדו לאפס, פחות ממחיר הבלוקים? כי היהודים החילונים ברחו מהן. זה נכון שגם הדתיים הלאומיים לא משתוקקים לגור ליד ערבים, אבל הם פחות מפחדים מהם בהשוואה לחילונים, כי הם כבר למדו בהתנחלויות שאם אתה בא כקבוצת כוח, אתה מכתיב סדר יום".

מה זה להכתיב סדר יום? ליצור פרובוקציות שידחקו אותם החוצה?

"אני פרובוקטור? מה שאת אומרת עכשיו זו הסתה וגזענות. אני בא לחיות בשקט ולא לגרש אף אחד. יש לי אינטרס מאוד גדול לשמור על השקט, כדי שאוכל להביא עוד ועוד משפחות, שבלגן רק יבריח אותן".

זה חוק כלים שלובים. לאותם בתים נכנסים יהודים ויוצאים ערבים.

"עשית ממני איום אסטרטגי. על ההייטקיסטים שעושים מכרזים סגורים בשוק הסיטונאי בתל אביב את לא תדברי ככה".

אתה פוגע בצורה יותר קיצונית מהם בצביון של המקום.

"אז ישתנה הצביון. כל עשר שנים משתנה הצביון במדינת ישראל, אז מה. אותי לא מעניינים הערבים. אותי מעניין לחזק את היהודים שלא נשאר להם מספיק כסף כדי לעבור מיפו לחולון ולבת ים או מלוד למודיעין ולראשון. והיהודים האלה, שאני מציע להם מועדוניות והרצאות וגמ"חים, כדי להשפיע עליהם חינוכית וחברתית, חשובים לי לא פחות מזה שארץ ישראל תהיה לעם ישראל".

אתה פונה, כמו ש"ס, לאוכלוסיות מצוקה עם זיקה למסורת, שנהנית מהשירותים שאתה מציע ונשבית באידיאולוגיה שלך.

"הלוואי שהיו לי הכוח הפוליטי והתקציבים שיש לש"ס. אז הייתי נותן גם שוקו ולחמנייה. אין לי שום עזרה מגורמים פוליטיים; מה גם שהציבור הדתי לאומי זה שבעה מנדטים מסכנים בכל הכנסת, כשהאיחוד הלאומי נמצא בכלל באופוזיציה. אני פועל במקום שעליו השתלטו עד עכשיו גופים ועמותות מהשמאל הקיצוני, שכל מה שמעניין אותם זה לערבב בין יהודים לערבים, ולהגיד הנה אנחנו נותנים שוויון זכויות, תראו יש פה מתנ"ס ובית ספר של יהודים וערבים יחד. איזה יופי, איזה כיף. מה איזה יופי ואיזה כיף? מה פה האידיאולוגיה הגדולה? שחיים יחד? שלא זורקים אבנים זה על זה? שחיים בשלום?".

דו-קיום זה דבר יפה, לא?

"נראה לך שהיהודים שבאו לפה לפני מאה שנה מרוסיה ומתימן חלמו שהילדים שלהם ילמדו עם ילד ערבי באותה כיתה ויגידו שכולם אותו דבר? בשביל זה ברחנו מאמריקה ומאירופה? אני רוצה שהערבים ילמדו בבית ספר משלהם. שילמדו על האיסלאם ועל האימאם שלהם. למה לערבב בזה יהודים?".

"עטרת כהנים? זו מחמאה"

ההתלהמות של זעירא, כמו גם גלגולי העיניים שהוא מציג, מחושבים היטב. באתר האינטרנט NEWS1 מתאר אליעזר לוין את זכייתו של זעירא במכרז משרד השיכון לבניית 76 יחידות דיור בלוד, סמוך לשכונות הערביות בעיר. עמותת קריית אליישיב, שבאמונה עמדה מאחוריה, הייתה המשתתפת היחיד במכרז. היא עמדה בתנאי הסף, שדרשו שרק עמותה בעלת "ציביון דתי", וכמובן זכתה. וכאן מגיעים הסכומים המעניינים: 4.15 מיליון שקלים שולמו בעד הפיתוח, ורק 555 שקלים בעד המגרש; כלומר 7.30 שקלים לקרקע לדירה. 50% מהדירות נמכרו מראש לגרעין התורני. זעירא מצהיר היום ש"יכול להיות שהמכרז היה תפור".

אתה אומר דבר מאוד חמור.

"למה? למדינה אין זכות לפעול ציבורית כדי לפתות אוכלוסייה חזקה להגיע לעיר מוכת פשע עם תשתיות קורסות? תביני מה זה לוד. בשביל להוציא היתר בנייה, באנו למחלקת ההנדסה בעירייה עם מחשב ומדפסת - כי יום קודם עיקלו להם את הדברים. איזו סיבה יש לאנשים לבוא לעיר מלאת סמים? כדי שהילדים שלהם ישחקו עם מזרקים ברחובות?

"אז כן, ודאי שיש למדינה זכות לתפור מכרז לאנשים שהיא רוצה להיטיב איתם. ואנחנו עבדנו חוקי ובחוכמה. אי-אפשר היה לעתור לבג"ץ נגדנו. אנשים שהבאנו קיבלו קרקע בחינם, קנו בזול דירות, והיום הדירות האלה שוות פי שניים. בגלל מי? בגלל המדינה? לא, בגלל שזו אוכלוסייה טובה וחזקה ששדרגה את המקום".

אסף אזולאי, יועץ התקשורת של השר בנימין בן-אליעזר, היום שר התמ"ת ומי שכיהן בתקופת המכרז כשר השיכון, מוסר בתגובה: "השר אינו זוכר את האירועים, עברו הרבה שנים מאז". במינהל מקרקעי ישראל מוסרים כי הם רק שיווקו את הקרקע וכי מי שאחראי על המכרז הוא משרד השיכון. ממשרד השיכון לא התקבלה תגובה עד לשעת סגירת הגיליון.

איך אתה משכנע משפחות צעירות, שמחפשות סביבה איכותית לילדים, לגור במקום כזה?

"בשביל זה צריך להביא קבוצה. אם היו באים 75 משפחות של חבר'ה כמוך ללוד כדי לגור בשכונה סגורה, היית אומרת, 'אולי יחד אפשר לסבול', נכון? ככה התחלנו. היום יש בבנייה בלוד 450 יחידות דיור לציבור הדתי לאומי: קרדן - 300, אנחנו - 150".

ההתיישבות הממוסדת של חוגי הימין ביפו היא חדשה יותר, והחלה ב-2007, עם הקמת גרעין תורני בשכונת יפו ג', שרוב אוכלוסייתה יהודית. שנה לאחר מכן נפתחה ישיבת ההסדר ישיבת יפו בבית כנסת ברחוב טולוז, בלב שכונת עג'מי הערבית, מה שהביא להתיישבותם של חלק מבני הישיבה בשכונה. רב הגרעין, יובל אלפרט, שהתגורר ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, ורבה של הישיבה, אליהו מאלי, שהתגורר בבית אל, לימדו בישיבת עטרת כוהנים שברובע המוסלמי בירושלים טרם מעברם ליפו.

דוח (שטרם פורסם) של ארגון "שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם", שכתבו אילן פרנקל ונגה איתן, סוקר בהרחבה את הרקע האידיאולוגי של התושבים החדשים, ומציין כי התושבים הערבים חשים מאוימים נוכח השכנים החדשים. האחרונים, נכתב בדוח, יוצרים אווירה מתוחה שכוללת חצייה דרך חצר המסגד וצעדות עם דגל ישראל ברחובות.

זעירא מתייחס בביטול לדברים. "את יודעת שאלה לא רבנים באמת, הם רפורמים. וכמו עדאללה ואחרים, הם מתפרנסים מעימותים בין ימין לשמאל".

בוא תתייחס עניינית לטענות. הדוח משווה את פעילותכם לזו של "עטרת כוהנים", שקונה נכסים במזרח ירושלים כדי לייהד את האזור. מקובל עליך?

"הייתי שמח להתגאות במחמאה הזאת, אבל צר לי לאכזב - זה לא הסיפור. אני בסך-הכול בונה פרויקטים לציבור שזקוק לשכונות משלו. אין מה לעשות, זה צורך חברתי-דתי אותנטי. אדם דתי צריך את הבני עקיבא שלו. את בית הספר הדתי, הפעוטון, המקווה. והוא צריך את הילדים של השכנים הדתיים, שישחקו עם הילדים שלו".

כי חילונים יקלקלו את הילדים, שיראו איך חבריהם נוסעים בשבת?

"גם ככה הם רואים שנוסעים. אתה לא סוגר את השכונה עם גדרות. אבל עצם זה שיש שכונה דתית, זה טוב גם לעיצוב הזהות היהודית של החילונים. שיראו מה זה חנוכייה וסוכה".

אל תגזים, חילונים לא כאלה מנותקים.

"אני לא מגזים. מפעל ההתנחלויות, שהוא בפני עצמו מבורך, גרם לזה שהציבור הדתי לאומי הסתלק מהציבור החילוני. הם שם ואנחנו פה. גטאות. זה טוב לחילונים שאף דתי לא מעיק עליהם, וטוב לדתיים מאותה סיבה. אבל מבחינה לאומית זה שבר נוראי, כי זה יוצר פה שני עמים שלא מכירים זה את זה".

אתה מחזק את ההפרדה הזאת, כשאתה מונע ממני כחילונית לקנות דירה אצלך ביפו.

"דווקא קיבלנו שני חילונים. אמרנו להם, אתם יודעים שפה זה בניין שומר שבת ושלא תוכלו לעשות מנגל בחוץ בשבת? אמרו 'אין בעיה'. ושתהיה מעלית שבת? אמרו 'בסדר'. אחד קצין בחיל האוויר שגר בתל אביב, והשני בחור מיפו, רווק. שניהם אמרו, 'אנחנו מסורתיים, רוצים לגור ליד דתיים'. החתמנו אותם, כמו את כולם, על חוזה שמבטיח שיוכלו להשכיר את הדירה רק לשומרי שבת. מה שהם עושים בתוך הבית לא מעניין אותי, אבל שישמרו שבת בפרהסיה. שאת האוטו יחנו בשבת בחוץ ולא בחניה התת-קרקעית".

ואם ערבי יתחייב לאותם תנאים?

"אי-אפשר. על זה בדיוק הלכנו למשפט".

ומה תעשה לחילונים אם יפרו את ההתחייבות לשמור שבת בפרהסיה - הרי הדירה כבר שלהם?

"רוב האנשים לא מתחכמים. מפרובוקציות לא עושים עסקות נדל"ן. אחרי שזכיתי במכרז ביפו, הקימו לנו אוהל הפרובוקטורים הערבים. אמרו לי, 'למה אתה לא מוריד אותם? הם עולים על הנכס שלך'. אמרתי, יאללה שטויות. שיחגגו שם יומיים, יעשו מחנה של הצופים וילכו. וזה מה שקרה".

"השיעור שלמדתי בכנסת"

זעירא, 42, נולד בצפון הישן של תל אביב. בהמשך עברה המשפחה לבני ברק. "לא התחרדנו", הוא מסביר. "זה יותר סוג של בריחה מתל אביב, שהתרוקנה מדתיים לאומיים". הוא למד בישיבת שבי חברון ושירת באמ"ן מחקר בקריה.

"התחתנתי בגיל 23, כשרבין עלה לשלטון. עבדתי אז כעוזר פרלמנטרי של חנן פורת (אז חבר כנסת מטעם המפד"ל, ח' ש'). השיעור הכי חשוב שלמדתי מהתקופה הזאת הוא שאני לא רוצה להיות בכנסת. ראיתי שאת ההחלטות האמיתיות, את התהליכים הגדולים, באמת דוחפים האידיאליסטים שבחוץ. חברי הכנסת יכולים לעזור להם או להפריע להם.

"למדתי חצי שנה בישיבת מרכז הרב, כשבא אליי ראש הישיבה ואמר, 'תלמיד חכם אתה כבר לא תצא, בוא תנהל לנו את הישיבה'. תמיד הייתי זה שמארגן את כולם ומסדר דברים, והוא זיהה את הפוטנציאל. הסכמתי, כי אף פעם לא הייתי בקטע הלמדני. למדתי כמה שנים טובות, והספיק לי.

"בעקבות התפקיד עברנו לגור במעלה חבר. אחרי שנתיים כמנכ"ל עברתי לתחום הבנייה שתמיד עניין אותי. אבא שלי, דוד זעירא, הוא עורך דין נדל"ן גדול בבני ברק. הקים את היישוב חשמונאים. הוא הציע שאלך על יזמות, אז לקחתי קורס בקבלנות בניין כדי להכיר את העניינים. הייתי התפרן היחיד. כולם היו בנים של קבלנים שבאו עם המרצדסים ועם הגורמטים. קיבלתי ציונים מאוד גבוהים במבחנים, אבל לא הבנתי כלום בבנייה; והם נכשלו במבחנים, אבל הבינו בבנייה".

במעלה חבר, התנחלות עם גגות אדומים בת 55 משפחות, הוא נשאר עד היום, אבל לא מהסיבות שאפשר לנחש. "זה שיש לי וילה צמודת קרקע חצי דונם, זה לא אומר שיש לי איכות חיים שם", הוא מקונן. "כי בשביל להגיע לווילה הזאת אני נוסע שעה וחצי מתל אביב וחמישים דקות מירושלים".

למה שלא תלך לגור באחת הערים המעורבות שאתה משווק בהן דירות?

"ההורים שלי באמת קנו את אחד הפנטהאוזים ביפו. גם אני הייתי עובר ליפו או לתל אביב, אלמלא הילדים היו קשורים כל-כך לחברים ולמקום, אז אני מחכה כמה שנים. אני מתכנן עכשיו פרויקטים ברמלה, ביוקנעם ובפרדס חנה. הדבר הכי ציוני שאפשר לעשות היום הוא להקים שכונות דתיות בערים חילוניות".

גם מפוני גוש קטיף חושבים כך?

"הלוואי. לצערי, הם לא מבינים שאם יבואו לגור ביפו לא תהיה התנתקות שנייה, כי הם ישכנעו את יהודי יפו שהם לגיטימיים ונורמלים, ושזהות יהודית היא דבר טוב. במקום זה, הם הולכים להסתגר במקומות כמו ניצן ויד בנימין, שזה עוד פעם גטאות של דתיים לאומיים. לא ניסיתי לפנות אליהם כי אני לא תופס אדם בשעת צערו. אם הם רוצים להמשיך בקהילות הסגורות שלהם - שיבושם להם".

הסרבנות בקרב חיילים חובשי כיפות לגיטימית בעיניך?

"באופן כללי אני נגד סרבנות, כי זה מזיק ומפורר את הצבא. מצד שני, אני לא מוכן לקבל את זה שישתמשו בצבא כדי לפנות יישובים. צה"ל זה גוף ציוני לאומי שכל עם ישראל שותף לו. זו שטות לגרום לציבור הימני להרגיש שהצבא נגדו. אם חס וחלילה קבעו חוק לא מוסרי של פינוי גוש קטיף - שהמשטרה תבצע אותו, הרי תפקידה לשמור על החוק".

ואם עוסקים בשמירת חוק - עם חברי המועצה הציבורית של ראש יהודי נמנים הרב מוטי אלון ועו"ד יעקב וינרוט, שהסתבכו לאחרונה. נגד וינרוט הוגש כתב אישום באשמת מתן שוחד והלבנת הון; ואילו אלון חשוד בהטרדה מינית של צעירים שבאו להתייעץ איתו. תלונות למשטרה טרם הוגשו, אבל היועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה לבדוק את הנושא, בעקבות פרסום העניין על-ידי פורום תקנה.

זעירא דווקא שומר להם אמונים. "אני מקווה שהכול יתגלה כשקר וכזב, ואני מתפלל שהאמת תצא לאור. אני לא מבין למה זה בכלל נחשב להטרדה מינית במקרה של אלון".

אולי כי הוא סמכות רוחנית שיש לה כוח על צעיר מבולבל שבא להתייעץ איתו.

"אז מה? יש לו אחריות על כל עם ישראל? זה לא שהבן אדם היה תלמיד שלו. פורום תקנה זה גוף טוב וחשוב, שהוקם בעקבות תלונה על הטרדה מינית של רב שהרצה בראש יהודי, אבל הפורום לא היה צריך לפתוח את הסיפור בתקשורת. הרי ידוע שרוב העיתונאים שמאלנים ששונאים דתיים ורודפים אותם עם כל מיני סטיגמות. ככה אני חושב, וככה רוב הדתיים חושבים".

תודה על האמון. ככה אתה רוצה להתנחל בלבבות?

"אתם תמיד מבליטים את החסרונות שלנו. מאתיים אלף איש הגיעו להרצאות של ראש יהודי, מתוכם חזרו בתשובה מאתיים, ועוד הרבה אחרים התקרבו לדת. איך תציגי את זה - כהצלחה או ככישלון?".

תלוי לאן רצית להגיע. מה שכן, כדאי שתשמור על איפוק כשכתבים וצוותי צילום ישתלטו על עג'מי לקראת האוסקר.

"אולי יעשו סרט 'עג'מי 2', על השכונה הדתית לאומית שם. גם זה יכול להיות להיט".

chen-s@globes