אקירוב: "הייתי רוצה שליהודי התפוצות יהיו מיליון דירות בישראל - גם אם הם יגורו בהן רק בראש השנה ובפסח"

הרבה שנים לא נצפה אלפרד אקירוב בוחר חיפויים לבנייני פאר שלו, ולא חיפש את האדריכל הבינלאומי הכי מזהיר עבור פרויקט משנה סדרי עולם בישראל. אחרי שלושת מגדלי אקירוב ברחוב פנקס, שחצבו את תרבות מגדלי האלפיון העליון ושינו את קו הרקיע של תל אביב, ואחרי פרויקט ממילא, שחיבר מזרח למערב, עתיק וחדיש, וששרטט מחדש את פניה של ירושלים, אלפרד אקירוב, "פיין שמקר" לא קטן, לא מוצא עבודה בישראל.

"אין פרויקטים שאני יכול להתמודד איתם", הוא אומר, "אין מכרזים בסדר הגודל שלי, בטעם שלי, אני לא יכול להגשים חלומות גדולים ואני חייב לצאת החוצה. זה לא נורמלי מה שקורה. כואב לי הלב. אני מוכן מחר בבוקר להתמודד במכרז של 300 מיליון דולר במלונאות, 1,000 חדרים, אבל כולם מדברים ואף אחד לא מוציא מכרז ראוי. מפחדים שיגידו שאלה מכרזים לעשירים".

ולא, חוץ מלהרוויח יפה, אין לו תוכניות לגבי 4.5% שלו בלאומי. הוא לא יצטרף לגרעין שליטה. גם לא לשלמה אליהו אם וכאשר. הוא לא "רץ עם העדר", לא נותן שוחד ומסתפק בגידול שנתי של 10%-20%, בתנאי שזה נמשך עשרות שנים.

"משקיעים רועים בשדות זרים"

הון ושלטון? ממש לא. "שלטון ועיתון - זה כן!", לדבריו, "העיתון מפחיד את השלטון, השלטון רוצה לרצות את העיתון. אז העיתון כותב וההון הולך". כך קרה שהוא מעולם לא היה בלשכה של רון חולדאי או של ניר ברקת.

"יצרו פה מצב שאנשי עסקים ישראלים לא משקיעים בארץ שלהם והולכים לרעות בשדות זרים, לא מרצון - מהכרח", אומר אקירוב, "יושב אחד במועצת העיר ירושלים ועושה רק דבר אחד: לא, לא ולא, והוא מאושר. יושבת חברת כנסת אחת, כל הזמן מדברת נגד, גם נגד עצמה. כל הזמן הון ושלטון, כל הזמן בעלי אינטרסים. אז תגידו איך בדיוק יפתחו את המדינה?"

ממרומי מעמדך אין לך אף מילה לומר על פיצוצי השכר שנחשפו, שוב, בעונת הדו"חות שאך הסתיימה?

"יש לי מה להגיד אבל אני לא אגיד. אני רק פועל בהתאם למה שיש לי לומר. אני מקפיד, תמיד, שהשכר שלי מכל חברה שאני מנהל יהיה סביר, השנה 2,280,000 שקל מאלרוב נדל"ן ו-3,558,000 מאלרוב ישראל. המנהל השכיר בכל חברה מקבל פחות ממני. אם יבוא מנהל שירצה 5 מיליון הוא לא יקבל".

אבל אז עלול המנהל הגאון ללכת.

"מה לעשות? אני בא ממקום אחר. אני בעל שליטה שמנהל חברה. אני צריך לקבל שכר ראוי של מנהל בחברה ציבורית, ואת זה אני מקבל. כבעל מניות בחברה, השכר שלי צריך להיות זהה לזה של הציבור, כלומר דיווידנד. אם אני מחלק דיווידנדים אז אני נהנה וגם הציבור שמחזיק את המניות נהנה. אם אין דיווידנד אז גם לי לא צריך לחלק כסף מהחברה".

"העיתון מפחיד את השלטון"

אתה שומר על נחמדות. לא תאמר מילה לחבריך ששואבים את לשד החברות שהם מחזיקים או מנהלים.

"לא אגיד. מה שאני עושה זה מה שאני אומר. וזה ברור ובהיר. השכר שלי לדעתי יפה מאוד. הכי משונה זה שיש חברות שמפסידות ולא נותנות תמורה לבעלי המניות מהציבור, ובכל זאת השכר שם... נעבור הלאה".

אתה חבר בכיר ותיק בקבוצת "בכירי המשק", שנפגשים עם ראשי ממשלה ושרי אוצר. הון ושלטון?

"שטויות. הביקורת על הון ושלטון לגמרי לא במקומה. אין הון ושלטון, יש רק שלטון ועיתון. העיתון מכתיב לשלטון איך להתנהג. העיתון מפחיד את השלטון ומסמן לו עם מי להיפגש ועם מי לא. השלטון רוצה שיכתבו עליו טובות אז הוא עושה הכל לרצות את העיתון. עכשיו תגידו לי, איך אני אעשה עסק ואבנה בלי לפגוש את השלטון? איך אבנה בלי להיפגש?".

הפסקת להיפגש?

"אני לא הפסקתי, הם הפסיקו. העולם השתנה. חבל. מי עצר את האינפלציה האדירה של 85'? שמעון פרס כראש ממשלה ויצחק מודעי כשר אוצר נפגשו עם כל ראשי המשק והתחיל פתרון. אני עובד בשווייץ, בכל פעם שאני מגיע אני נפגש עם ראש הקנטון שאני בונה בו. באמסטרדם אני פוגש את ראש העיר, ופה - אסור".

לא פוגש את רון חולדאי מתל אביב ואת ניר ברקת מירושלים?

"לא, לא פוגש. בחיים לא הייתי בלשכות שלהם. עם טדי קולק כן נפגשתי. המקום היחיד שבו אני רואה את חולדאי זה על שפת הים בשבת ובחברת עתידים של האוניברסיטה. בירושלים אני נפגש עם איש הנדל"ן בעירייה ובמועצה, שהעיסוק העיקרי שלו הוא לתקוע הכל".

"שלכל יהודי תהיה דירה בישראל"

לעניין ממילא, יש המכנים "שממילא", מתחם הדירות נרכש ברובו על ידי יהודי העולם, הוא מיותם וחשוך רוב השנה.

"ככה זה בכל העולם. דירות יקרות לא קונים זוגות צעירים. במרכזי הערים מתגוררים אלה שכבר עשו את הכסף. הייתי רוצה לראות כל יהודי בעולם עם דירה בישראל, גם אם רק לראש השנה ופסח. אני רוצה מיליון דירות של יהודים מהעולם".

אבל זה סוחב את מחירי הדירות למעלה ומונע מבני הארץ לרכוש דירה למגורים.

"נו באמת, בתל אביב המחירים עלו כי מחיר הקרקע זינק. בממילא מדובר ב-150 דירות, בחלק גרים כל השנה, בחלק כמה חודשים, בחלק הילדים גרים. יש יהודי צרפתי, לורן לוי, שמחלק כל שנה משקפיים ומכשירי שמיעה ב-3 מיליון דולר. אז מה, אסור שתהיה לו דירה בירושלים כי הוא לא גר כאן כל יום?"