מעצבים דיפלומטיה חלופית

"הסינים לא יודעים כמעט כלום על ישראל. אבל זה לא בהכרח רע. כוח כלכלי עצום של 1.3 מיליארד נפש, שכל מה שיש להם זה מושג קלוש על הקשר בין ישראל ליהודים. והמילה 'יהודי' בסינית היא מילה נרדפת לאיש חכם" - כך מספר חיים דותן, אדריכל הביתן הישראלי בתערוכה העולמית בשנגחאי, אקספו 2010, שתיפתח בתחילת מאי.

"תערוכת אקספו היא האולימפיאדה של החיים הכלכליים והתרבותיים בעולם", הוא אומר. התערוכה מתקיימת מדי 5 שנים ובין לבין מתקיימות תערוכות קטנות יותר, שמתמקדות במגזרים עסקיים שונים. "ישראל השתתפה בעבר בתערוכות רבות, אך זו הפעם הראשונה שמוקם ביתן ישראלי עצמאי ויש מאמץ לאומי ממשלתי, שמשולבים בו משרדי ממשלה שונים - משרד החוץ, משרד החקלאות משרד התרבות ומשרד התשתיות".

הקישור לאולימפיאדה אינו מקרי. האקלים הכלכלי האופטימי ואווירת האופקים החדשים שפותחת סין בפני המערב היו בשיאם לקראת אולימפיאדת בייג'ינג, שהתקיימה באוגוסט 2008. יש לזכור שהאולימפיאדה הספיקה להתקיים ולהינעל רגע לפני קריסת השווקים ופרוץ המשבר הכלכלי העולמי, באמצע ספטמבר של אותה שנה.

במסגרת הפריחה הכלכלית הגלובלית שקדמה לאולימפיאדה, התקבלה ההחלטה להקדיש לאקספו תשומת לב מיוחדת. "למקבלי ההחלטות ירד האסימון והם זיהו את השיפט הכלכלי הגלובלי לכיוון אסיה. קודם אלה היו יפן וקוריאה וכעת הכלכלות הצומחות במהירות הרבה ביותר בעולם הן של הודו וסין. אקספו הוא הבמה הבולטת ביותר למדינות העולם להציג יכולות בכל תחומי איכות החיים", מסביר דותן. "בעוד שהאולימפיאדה מציגה הישגים בתחום הספורט כאן יוצגו הישגים טכנולוגיים, חקלאות, מדע, אקולוגיה וסביבה, תרבות ואמנות, יש דגש על אדריכלות ועל הנושא האורבני ותכנון ערים".

אף מילה על פוליטיקה. הביתן הישראלי בשנגחאי

"עיר טובה יותר"

בעידן הגלובלי שבו לכאורה כולם יודעים הכול על כול מקום בעולם, משמש האקספו זירה למפגש של רצון טוב ולפעילות תדמיתית אינטנסיבית של המדינות. משרד החוץ, שהקצה לפרויקט 20 מיליון שקל, לא ידע עד כמה יזדקק לקמפיין התדמיתי ולפעילות הדיפלומטית במסלול האלטרנטיבי. אלה נראים היום נחוצים יותר מתמיד - על רקע משבר האמון עם ארה"ב בנושאים מדיניים ועם מדינות ידידותיות נוספות, בעקבות פרשת אל מבחוח בדובאי, למשל. באקספו שנגחאי צפויים לבקר 70 מיליון איש, וכל אחד מהם הוא סוכן מידע ויראלי לעשרות, מאות ואלפים אחרים. המהפכה הסינית מתחילה כאן.

האקספו בשנגחאי מתקיים תחת הכותרת "עיר טובה יותר, חיים טובים יותר" - נושא המעסיק את סין כמו גם חלקים נוספים בעולם, בהם האוכלוסייה גדלה בקצב מואץ והחיים העירוניים כובשים את מקומן של קהילות העבר הקטנות והכפריות.

בשנה האחרונה חלה נקודת המפנה ולראשונה בהיסטוריה יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם (55%) חיה כעת בערים ומטרופולינים הולכים וצומחים - חלקם בקצב המכפיל את עצמו כמעט בן לילה.

המעבר לערים מצריך התייחסות לשאלות כמו שימור הטבע העירוני והריאות הירוקות, חקלאות ביתית זעירה, עבודה מהבית וממוקדי תעסוקה מזדמנים, התמודדות עם עומסי תנועה בלתי אפשריים, בריאות, תזונה וזיהום אוויר.

הביתן הישראלי עוסק בדיאלוג סימבולי בין הקידמה וההיסטוריה, המטען התרבותי והטכנולוגי. ואף מילה על פוליטיקה.

"נושא החיים בעיר הוא כל כך חשוב", אומר גם דותן, "מדובר באיכות החיים של הילדים שלנו במאה ה-21 ובעתיד של העולם שלנו. כיום יש בעולם 6 מיליארד איש ותוך 30-40 שנה נעבור ל-10 מיליארד. הונג קונג והערים הסיניות הגדולות הן דוגמאות של צמיחה לגובה. אורבניזם של מאסות אדירות שחוסמות שמש, נוף ורוח. כשהייתי בסין בשנות ה-80 כתרמילאי צעיר ראיתי בשנזן למשל בתים חד קומתיים שהפכו ל-5-6 קומות. היום יש במקומם 30-40-50 קומות בגושי בניינים שנבנים בין לילה. זו המשמעות של מגה סיטי.

21 מיליון שקל מהקמה ועד פירוק

 חיים דותן / צלם תמר מצפי

הסינים לא יודעים כמעט כלום על ישראל". דותן

האקספו הוא בראש ובראשונה פרויקט של משרד החוץ. התקציב שהמשרד העמיד לפרויקט נשמע נדיב במונחים ישראליים: 21 מיליון שקל, קצת פחות מ-5 מיליון אירו. "מול ביתני מדינות אחרות זה תקציב זעום, וגם השטח שלנו קטן יחסית - 1,200 מ"ר, כמו וילה גדולה בשנגחאי. אבל בכוחות יצירתיים אנחנו מוציאים מזה את המיטב", אומר דותן.

"הבניין עוסק בדיאלוג ותוכנו עוסק בחדשנות, אלה שני מסרים שישראל מעוניינת לתקשר לעולם. הדיאלוג מתבטא כבר בחומרי הבניין - זכוכית ואבן, המתחברות וחובקות זו את זו בספירלה העולה כלפי השמים. שקיפות ואטימות, ין וינג. מבחוץ שתלנו פרדס של עצי הדר - 54 עצים, 3 פעמים ח"י. אני מאמין במספרים היהודיים, לא מזלזל בצדדים הרוחניים של הדברים. לכל דבר יש נימוק. בגן יש המתנה של רבע שעה או חצי שעה, שהיא חלק ממסלול הכניסה ושם יש מסכים ורמקולים שמדברים על הקדמה החקלאית. תחת צל העצים וריח ההדרים, זו חוויה רב-חושית לנכנסים".

דותן תכנן את המבנה יחד עם המעצב פרוספר אמיר, שחיבר אותו לנושא לראשונה, ובצעד חריג נכנס גם לנעלי הקבלן המבצע ומנהל הפרויקט. "זה פרויקט שאין בו רווח יזמי והיה קשה למצוא לו קבלן. אני רואה בכך עניין אישי ושליחות. לייצג את המדינה ולהציג את הכמיהה שלנו לשלום ואת היכולות האדירות שלנו.

"כקבלן הפרויקט התחייבתי להקים את הבניין עד לשלב הפעלתו ולדאוג גם לפירוקו בסיום התערוכה, כעבור חצי שנה. הדרישה לפרק הנחתה את בחירת החומרים וצורת הבנייה, כך שהכול ניתן למחזור".

אולי אין רווח יזמי, אך הוא אינו מכחיש שיש לו רווח משני נאה מבילוי חלק ניכר מזמנו בשנתיים האחרונות בסין. כעת יש לו כבר שלוחה עסקית בשנגחאי, הוא מלמד באוניברסיטה בעיר ורואה עצמו עובד שם גם בעתיד. אולם העניין האישי שלו מרתק עוד יותר: אמו של דותן נולדה בשנגחאי ב-1919, למשפחה שברחה לסין מבוכרה. "עיתון מקומי הזמין אותי במסגרת כתבה לאתר את בית סבי. זו הייתה חוויה מיסטית. עבורי זוהי סגירת מעגל עם היסטוריה של 100 שנה ופתיחת מעגל חדש, שלי כאדריכל וכיוצר".

דותן הוא אדריכל יצירתי ויוצא דופן בנוף הישראלי. הוא מזוהה בעיקר עם בניינים פיסוליים בעלי צורות מעוגלות, כמו המכללה להנדסה בבאר-שבע והיכל אמנויות הבמה באשדוד. במקביל לעבודת האדריכלות הוא עוסק באובססיביות ברישום ובכתיבה במחברות הסקיצות שלו, ובימים אלה יוצאים לאור בסין שלושה כרכים של ספרי שירה שלו, בשלוש שפות - בסינית, באנגלית ובעברית.

דיאלוג התוכן והצורה

תקציב הביתן כלל מלבד התכנון והבנייה גם את תקציבי ההפקה, האמנות, התכנון, ניהול הפרויקט, הטיסות והעבודה. בשל עלויות הבנייה, הביתן עצמו הפך לחלק מהותי מהתוכן שפוגשים המבקרים במקום. "הביתן הלאומי הוא מבנה ארכיטקטוני חדשני וטכנולוגי המסמל דיאלוג, תנופה ופריצה", נכתב עליו בהודעה הרשמית של משרד החוץ.

"הביתן זורם בצורתו ומביע תנועה ודינאמיות, מבנה המשתנה בכל זווית ראייה בשעות היום והלילה. המבנה מורכב משני גופים ארכיטקטוניים משולבים, מעוגלים בצורתם המסמלים דיאלוג בין אדם וטבע, בין אדם לאדם, בין עם לעם, בין העבר לעתיד. החללים הפנימיים של הביתן הישראלי הינם חללים מעוגלים אמורפיים המתנשאים אל-על ומסמלים את רוחניות העם היהודי העתיק והמודרני".

הוא שוכן בלב האזור האסיאתי באקספו, לצד ביתני ענק של מדינות כסעודיה וטורקיה. הסעודים, לשם השוואה, הוציאו על הבנייה יותר מ-30 מיליון דולר, ונטעו 150 עצי תמר בגינה שמעל לבניין "ספינת הירח" שלהם. הביתן ההולנדי מורכב מ-26 בתים מטיפוסים שונים הנראים כמרחפים באוויר. הביתן של פינלנד נבנה בתקציב של 18 מיליון דולר ושל ברזיל עם 35 מיליון דולר ל-2,000 מ"ר של תצוגה.

שטח המתחם הכולל של הביתן הישראלי אף הוא 2,000 מ"ר. השטח הבנוי כ-1,200 מ"ר וגובהו מתנשא עד ל-24 מטרים. "הפרוגרמה של משרד החוץ מעריכה שצריכים לעבור בביתן כ-2 מיליון מבקרים בחצי שנה (התערוכה מתקיימת מתחילת מאי ועד סוף אוקטובר). זה קצב של 300 איש בכול 15 דקות, בזרימה קבועה", מסביר דותן.

"אחרי הכניסה לביתן מוצג קיר של 30 מטרים, ועליו אלמנטים בולטים מישראל: ירושלים, ים המלח, מצדה, חיפה ותל-אביב - מעין תצוגה היסטורית ותיירותית. כך שהמבקרים יתחילו להבין את איכות החיים והחדשנות בישראל, שהיא לא רק מלחמה". לאחר מכן זורמת התנועה אל אולם תצוגת מולטימדיה, שם הם עדים לחזיון אורקולי על פני 360 מעלות ו-20 מטר גובה. התצוגה עצמה אורכת כ-10 דקות.

דותן רואה יתרון לגודלו המצומצם של הביתן ולחוויה שהוא מציע "הגדולה היא שהצלחנו לעשות ביתן מודרני והיי-טקי בעלות נמוכה ביותר. זה עובד היטב עם המצג האדריכלי - הסינים הם שוק תאב חידושים. לעומת הביתנים הגדולים והמתישים שדרכם יסתובבו האנשים, כאן יש חוויה מרוכזת שעושה לאנשים וואו ומשדרת את המסר של עם קטן וחכם. 'עם החי על מוחו', כמו ששמעון פרס אומר. הביתן נחשב כבר עכשיו לאחד מעשרה הביתנים המוצלחים באקספו. זה גורם שיעודד תיירות, תרבות ויחסים כלכליים הדוקים יותר - זו הפלטפורמה למפגש".

תולדות האקספו

מהמבנים שעוצבו באקספו: מגדל האייפל

תקציב של 21 מיליון שקל ופרדס של עצי הדר הם חלק מהמרכיבים של ביתן ישראל בתערוכה העולמית אקספו 2010, שתיפתח בחודש מאי בשנגחאי. האקספו או "היריד העולמי" כפי שנקרא בראשית דרכו, נחשב ל"אולימפיאדה כלכלית ותרבותית", המפגישה מאות מדינות המנסות להפגין נוכחות ולבלוט בשטח. הוא מבוסס על מסורת בת 160 שנה, שהחלה בלונדון ב-1851, ומשם נדדה לניו יורק, לפריז, לווינה ולברצלונה ובעידן החדש למונטריאול, לבריסל לוולנסיה, לסיאול ולאוסאקה.

 מגדל אייפל / צלם רויטרס

שנגחאי 2010 היא הפעם הראשונה שבה סין מארחת את התערוכה העולמית, והיא מתייחסת למשימה כחלק מרכזי בטוויית הקשרים של הכלכלה החדשה והצומחת עם העולם הרחב. 194 מדינות יציגו באקספו, חלקן הגדול במבנים יעודיים שהוקמו במיוחד לתקופת היריד. אף זאת כחלק מהמסורת.

במסגרת האקספו בעבר הוקמו מבנים שהפכו לסמלי האדריכלות והקידמה של תקופתם, החל מהקריסטל פאלאס בלונדון, ביריד הראשון, מגדל אייפל בפריז (1889), ביתן ברצלונה של מיס ואן דר רוה (1929), מגדל המחט בסיאטל (1962) ואפילו מבני "הביטאט" של משה ספדי במונטריאול (1967).

לכל אקספו נושא מרכזי ובשנגחאי 2010 מדובר באיכות החיים בחברה העירונית, תחת הכותרת "Better City - Better Life". במשך 6 חודשים, מ-1 במאי עד 31 באוקטובר עתידים לבקר באקספו כ-70 מיליון מבקרים, רובם הגדול סינים, אשר מהווים כוח כלכלי ונחשבים לסוכני ומפיצי מידע למעגלים מתרחבים של אוכלוסיה.

האקספו נחשב לא רק לתערוכה תדמיתית, אלא גם למוקד הזדמנויות עסקיות. בעבר שימשו הירידים כנקודת מפגש לתקשורת, מסחר ודיפלומטיה בין המדינות המשתתפות, בנוסף לפנייה אל הקהל הרחב. בעידן התקשורת הרב ערוצית והגלובליזציה תפיסות אלה נראות קצת מיושנות, ונשאלת השאלה אם החגיגה העולמית הזו תוכיח כדאיות ורלבנטיות גם למאה ה-21.