כמה מרוויחים העובדים ה'רגילים' בחברות הביטוח?

עלות השכר של עשרת מקבלי השכר הגבוה בקבוצות הביטוח והפיננסים הסתכמה בשנת 2009 בכ-86 מיליון שקל. זאת, לעומת תשלומים, אופציות ובונוסים בעלות של 61 מיליון שקל ב-2008, כ-71 מיליון שקל ב-2007, כ-69 מיליון שקל ב-2006 וכ-43 מיליון שקל ב-2005. כלומר, הכפלה של שכר הבכירים המתוגמלים ביותר בקבוצות הביטוח תוך ארבע שנים. רק בשנה החולפת עמדה עלות השכר הכוללת של עשרת ראשי הענף על כ-9 מיליון שקל לשנה בממוצע, או כ-717 אלף שקל לחודש.

ואולם, נתונים אלו המצביעים על גאות נמשכת בעלות הבכירים בענף, אינם מספרים את הסיפור המלא בכל הנוגע לשכר בביטוח. אם כבר, זהו יוצא הדופן המרוחק שנות אור משכרם של מרבית עובדי הענף.

מדו"חות קבוצות הביטוח המסורתיות לשנת 2009, כולל החברות הפרטיות, עולה כי בסוף השנה עבדו בענף הביטוח והפיננסים - בחברות הביטוח, קרנות הפנסיה, סוכנויות ביטוח ובתי ההשקעות שבבעלותן - כ-19 אלף איש. בגינם, רשמו החברות הוצאות שכר ונלוות בהיקף כולל של כ-4.05 מיליארד שקל. כלומר, עלות השכר הממוצעת בענף הביטוח והפיננסים עמדה בסוף השנה החולפת על כ-17.8 אלף שקל לחודש, או כ-210 אלף שקל לשנה.

וזוהי, נדגיש, עלות השכר. כך, שהשכר ברוטו הממוצע שרואים כל עובדי הענף - מהמנכ"לים והיו"רים, דרך בכירי פעילויות השירותים הפיננסיים, ראשי החטיבות ועד הפקידים במחלקות הגבייה והחיתום - עמד בשנה החולפת על כ-11.7 אלף שקל לחודש, בהערכה גסה.

16.6 אלף שקל בחודש

ואולם, הרצון הוא למצוא את השכר הממוצע 'האמיתי' ככל הניתן של העובדים ה'רגילים' בענף הביטוח והפיננסים, מבלי זיופים כלפי מעלה בשל שכר גבוה ויוצא דופן של כמה מנהלים ובכירים בודדים, הסוחבים עימם מעלה את הממוצע הכולל של הענף.

לכן, במקביל לנתוני שכר העבודה והנלוות כאמור, אנו מציגים נתונים נוספים בהם נטרלנו את 73 מקבלי השכר הגבוה ביותר הידועים מהקבוצות - כפי שעולה מדו"חות חברות ההחזקה, חברות הביטוח, בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה. כך, בניכוי מרבית העובדים בענף שעלות שכרם עוברת את רף ה-1.2 מיליון שקל בשנה, מתבררים הממוצעים 'האמיתיים' של שכר העובדים 'הרגילים' בענף, ואלו עומדים על כ-16.6 אלף שקל לחודש בלבד. כלומר, שכר ברוטו של כ-10.8 אלף שקל לחודש, או עלות שכר של כ-200 אלף שקל לשנה.

איך שלא נסתכל על הנתונים בענף, נמצא שמדובר בנתוני שכר הנמוכים באופן ניכר מזה שמקבלים עובדי המערכת הבנקאית למשל. להזכירכם, מניתוח הדו"חות הכספיים של הבנקים שערך "גלובס" בימים האחרונים, עלה כי עלות השכר החודשי הממוצע של 49 אלף עובדי המערכת הבנקאית ב-2009 עמדה על כ-25.8 אלף שקל.

הפער בין ענף הבנקאות לענף הביטוח והפיננסים נובע מההבדל המהותי במעמד ובמצב העובדים 'הפשוטים' בביטוח. בעוד שישנם בכירים רבים בענף המקבלים שכר גבוה בכל קנה מידה, הרי שיש גם שורה ארוכה מאוד של פקידות לא מאוגדת (בניגוד לבנקים) המקבלת שכר נמוך יחסית. ואלו הם רוב עובדי קבוצות הביטוח.

ועדיין, יש לשמור על פרופורציות ולזכור שהשכר הממוצע במשק נמוך בהרבה מהממוצע הקיים בענף הביטוח, גם בניכוי אותם מעטים המשתכרים מיליוני שקלים רבים לשנה.

כמה מהווה שכר הבכירים מהסך

עוד מתברר מהדו"חות הכספיים של קבוצות הביטוח לשנת 2009, הפער בתשלום הממוצע לעובד בין החברות השונות, ובעיקר בין הקבוצות הגדולות לבינוניות והקטנות. בהקשר זה, נציין כי מתוך 18.9 אלף עובדים בקבוצות המסורתיות בענף, כ-15.2 אלף איש עובדים בחמש קבוצות הביטוח הגדולות.

כך, בסיכומה של 2009 עמד השכר החודשי הממוצע בחמש קבוצות הביטוח הגדולות על 18.2 אלף שקל, לעומת כ-16.2 אלף שקל לחודש בממוצע בחברות הבינוניות והקטנות - כלומר, פער שנתי של כ-23.3 אלף שקל. פער זה נשמר, ואף גדל במידה מסוימת, בנטרול מקבלי השכר הגבוה, כשהפער השנתי בין עלות השכר בקבוצות הגדולות לבין היתר עמד על כ-24.6 אלף שקל לחודש.

מהצלבת נתוני שכר העבודה ונלוות בקבוצות הביטוח ביחס למספר העובדים, עולה כי עובדי ביטוח חקלאי ואליהו נהנו מהשכר בעלות הגבוהה ביותר בענף ב-2009. מנגד, בשירביט ובשתי קבוצות הביטוח המתרכזות בשיווק ישיר -ביטוח ישיר ו-AIG ישראל, השכר החודשי של העובדים היה הנמוך ביותר. לגבי שתי הקבוצות המתרכזות בביטוח בשיווק ישיר, הנתונים ביחס לענף לא מרעישים מאוד, וזאת בשל השיעור הגדול יחסית של עובדי המוקדים הצעירים.

בכל הנוגע לעובדי חמש קבוצות הביטוח הגדולות, בהן מועסקים כ-80% מהעובדים בענף, שכרם הממוצע בהפניקס, מנורה מבטחים ומגדל גבוה יותר מאשר בכלל ובהראל. כך גם בניכוי מקבלי השכר הגבוה והחריג מאוד בחמש הקבוצות הגדולות: מגדל והפניקס עומדות בראש, בעוד הראל וכלל סוגרות את הדירוג עם השכר הנמוך יותר.

בהקשר זה, נציין כי מנתוני השכר בקבוצות הביטוח עולה שבשלמה ביטוח, הכשרה ביטוח ואיילון, מהווה שכר הבכירים את השיעור הגבוה ביותר מתוך סך השכר. כך, בשלמה ביטוח קיבל המנכ"ל צבי ליבושור שכר שנתי בעלות של כ-3.2 מיליון שקל, המהווה כ-14% מסך השכר בחברה. שלושת מקבלי השכר הגבוה בהכשרה ביטוח - המנכ"ל עופר טרמצ'י, היו"ר אלי אלעזרא וסמנכ"ל הכספים אתי אלישקוב - קיבלו יחדיו כ-13% מהשכר בקבוצה, ובאיילון קיבלו חמשת מקבלי השכר הגבוה כ-12% מהשכר בקבוצה, כששלושת בעלי השליטה - לוי רחמני וילדיו נגה ונחמה - קיבלו כ-10% מהוצאות שכר העבודה והנלוות בקבוצה.

כלל שכר העבודה והנלוות בענף הביטוח והפיננסים - לעובדי הקבוצות בלבד וללא סוכני ביטוח - מהווה כ-10% בממוצע מסך הפרמיות שרשמו החברות בענף ב-2009, שהסתכמו בכ-40.5 מיליארד שקל. בחברות הגדולות השכר מהווה שיעור גבוה מסך הפרמיות ביחס לקטנות והבינוניות (להוציא החברות הישירות), אך זה נובע בין היתר מכך שבחברות הביטוח הגדולות יש הכנסות ועובדים רבים בפעילויות שאינן ביטוח, בעוד שבחברות הקטנות עיקר ההכנסה נובעת מפרמיות בעסקי הביטוח.

לסיום, נציין כי שכר העובדים אינו הוצאת השכר היחידה הקיימת בענף הביטוח. מעבר לכ-18.9 אלף עובדי הענף באופן ישיר, ענף הביטוח והפיננסים מפרנס עוד אלפים נוספים של סוכני ביטוח ועובדי הסוכנויות. אנשי מקצוע אלו, המהווים למעשה את חלק הארי מכוח המכירות של הענף, מקבלים מהחברות עמלות בהיקף מיליארדי שקלים. חלק מסוכני הביטוח, נציין, נכללים בדיווחי החברות, מכיוון שחלקם עובדים בסוכנויות הנמצאות בבעלות קבוצות הביטוח.