מהם יחסי נזילות ומה אפשר ללמוד מהם?

בשבועות האחרונים ראינו כי ניתוח נכון של ארבעת חלקי הדו"ח הכספי של חברה יכול לחזות בעיות עתידיות או כשלים בתפקודה היומיומי של החברה. אולם בידי ציבור המשקיעים קיים כלי נוסף והוא ניתוח של יחסים פיננסיים. יחסים פיננסיים - כשמם כן הם - הם יחסים בין סעיפים שונים במאזן או יחסים בין סעיפים שונים בדו"ח רווח והפסד או יחסים בין סעיפים מהמאזן לבין סעיפים מדו"ח רווח והפסד.

ניתוח יחסים פיננסיים נועד לסייע בהבנת המגמות העיקריות בפעילות החברה תוך דגש על נושאים כמו שיעורי רווחיות, רמת הסיכון תחתה פועלת החברה, מבנה ההון, יעילות תפעולית, רמת נזילות, כושר פירעון של הלוואות וכדומה.

עם זאת, ניתוח יחסים פיננסיים מתבסס על נתוני עבר, ולכן לאחר חישובם יש לבדוק האם סביר להניח שהמגמות שעליהן הם מצביעים יימשכו גם בעתיד. בנוסף, ליחס פיננסי בודד אין הרבה משמעות, ולכן כדי להבין את משמעות התוצאות המתקבלות מחישוב יחסים פיננסיים יש להשוות אותם עם ממוצעים ענפיים (אם יש כאלו ולרוב יש כאלו) או עם נתוני עבר, נתונים של חברה דומה בענף, או יחסי יעד שנקבעו מראש על-ידי הנהלת החברה.

נהוג לחלק את היחסים הפיננסיים לארבע קבוצות משנה שכל אחת מהן מנתחת תחום מוגדר בפעילות החברה: יחסי נזילות; יחסי רווחיות; יחסי מבנה הון; יחסי יעילות תפעולית.

חמישה סוגים של יחסי נזילות

את המדור הנוכחי נקדיש לקבוצה הראשונה, של יחסי נזילות, ונפרט אלו יחסים כלולים בה.

יחסי נזילות בוחנים את יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה ולהתמודד עם לחצים פיננסיים בלתי צפויים בטווח הקצר (כמו משבר האשראי האחרון שערער את יכולתן של חברות לא מעטות לפרוע אג"ח שהנפיקו בעבר).

יחסי הנזילות מעניינים בעיקר את הבנקים ונותני הלוואות אחרים המבקשים לבחון בעזרתם את כושר החברה לפרוע את התחייבויותיה השוטפות. עם זאת, גם משקיעים ומלווים לטווח ארוך מרבים להשתמש ביחסים אלו כדי שלא יהיו מופתעים בעתיד מקשיי נזילות שניתן היה לצפות אותם מראש.

1. יחס שוטף

היחס השוטף מודד את היחס שבין הנכסים השוטפים של החברה לבין התחייבויותיה השוטפות, לפי הנוסחה הבאה:

יחס שוטף = סה"כ נכסים שוטפים/סה"כ התחייבויות שוטפות

הנחת הבסיס של היחס השוטף אומרת כי במקרה של קשיים פיננסיים, הלחצים הראשונים שיופעלו נגד החברה יהיו בסעיפי ההתחייבויות השוטפות. במילים אחרות, ספקים ידרשו מהחברה תשלום במזומן ויסרבו לתת לה אשראי ספקים, ואילו בנקים ונותני אשראי אחרים יסרבו לחדש לחברה הלוואות שמועד פירעונן הגיע.

בשני המקרים תצטרך החברה להשיג מקורות כספיים כדי לממן את אשראי הספקים ואת ההלוואות שלא יחודשו, והדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי מכירת נכסים שוטפים דוגמת פיקדונות בנקאיים, ני"ע לטווח קצר ומלאי.

ככל שהיחס השוטף גבוה יותר, פירוש הדבר שהנכסים השוטפים שאותם ניתן לממש כדי לפרוע את ההתחייבויות השוטפות - גדולים יותר מההתחייבויות, וכך סיכויי החברה להיחלץ מקשיי נזילות בטווח הקצר טובים יותר.

דוגמה:

אם היחס השוטף הוא 2 (כלומר, הנכסים השוטפים גדולים פי שניים מההתחייבויות השוטפות) הרי שאם החברה תיאלץ לפרוע במהירות 30% מההתחייבויות השוטפות מספיק שתמכור רק 15% מנכסיה השוטפים כדי להיחלץ מהמשבר.

אחד החסרונות הבולטים של היחס השוטף הוא בכך שאם החברה נקלעה לקשיי נזילות בגלל האטה במכירות והצטברות של מלאים במחסניה הרי שבאופן פרדוקסלי היחס השוטף עשוי לגדול (כי מלאי הוא חלק מהנכסים השוטפים).

לכן, כדי להתגבר על בעיית מלאי נהוג לחשב, בנוסף ליחס השוטף, גם את היחס המהיר שהוא היחס שבין הנכסים השוטפים ללא המלאי לבין ההתחייבויות השוטפות:

2. יחס מהיר

היחס המהיר מודד את היחס שבין הנכסים השוטפים של החברה (ללא מלאי) לבין התחייבויותיה השוטפות, לפי הנוסחה הבאה:

יחס מהיר= נכסים (לא כולל מלאי)/התחייבויות שוטפות

למעשה, זהו יחס שבודק את היקף הנכסים הנזילים ביותר של החברה - אלה שאותם ניתן לממש במהירות ביחס להתחייבויות השוטפות. יחס מהיר גבוה מעיד על כך שמצב הנזילות של החברה טוב יותר.

3. רמת נזילות מיידית

ניתן להמשיך ולצמצם את הגדרת הנזילות של חברה ולכלול בנכסים השוטפים רק רזרבות כספיות ממשיות של החברה, וכך לקבל את היחס רמת נזילות מיידית:

רמת נזילות מיידית = מזומנים, שווי מזומנים וני"ע סחירים/התחייבויות שוטפות

ככל שהרזרבות הכספיות של החברה גדולות יותר, כך רמת הנזילות המיידית טובה יותר. עם זאת, קיומן של רזרבות כספיות יכול להיות זמני ותלוי בגורמים שונים כמו גיוס הון בהנפקת מניות שנועד לממן השקעות עתידיות אך עד שאלו מתבצעות ההון שגויס מוחזק בפיקדונות נזילים.

4. הון חוזר נטו ביחס למאזן

זהו היחס שבין ההון החוזר נטו (ההפרש שבין הנכסים השוטפים לבין התחייבויותיה השוטפות) לבין סך המאזן.

ההון החוזר נטו מבטא את עודף הנכסים הנזילים שיש לחברה לעומת התחייבויותיה השוטפות.

ככל שיש לחברה יותר עודפים, פירוש הדבר שיש לה יותר רזרבות נזילות כדי להתמודד עם קשיים ועם לחצים פיננסיים בטווח הקצר.

את ההון החוזר נטו מחלקים בסך המאזן (או במילים אחרות, בסך הנכסים) מכיוון שהניסיון מלמד כי חברה הנקלעת לקשיים מצמצמת בהדרגה את נכסיה השוטפים כדי לממן את חובותיה. ככל שהקשיים נמשכים, ההון החוזר נטו הופך לשלילי והיחס יורד משנה לשנה, עד שגם הוא הופך לשלילי.

5. יחסי תזרים מזומנים

כאשר כתבנו על חשיבותו של דו"ח תזרים מזומנים, ציינו שככל שהחברה מצליחה להפיק תזרים גבוה יותר, כך פוחתת תלותה במקורות מימון חיצוניים וגוברת יכולתה להתמודד עם קשיי נזילות זמניים בכוחות עצמה.

לכן, על מנת לאתר את גודלו היחסי של התזרים נהוג להשוות אותו הן למכירות החברה, לסך המאזן ולסך תשלומי הריבית:

תזרים מזומנים ביחס למכירות = תזרים מזומנים מפעילות שוטפת/סך מכירות שנתיות

תזרים מזומנים ביחס למאזן = תזרים מזומנים מפעילות שוטפת/סך מאזן

תזרים מזומנים ביחס לתשלומי ריבית = תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

תשלומי הריבית וההצמדה השנתיים: ככל שהיחס גבוה יותר, כך מצב החברה טוב יותר, והדבר נכון לשלושת היחסים לעיל.