ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום א' בהצעת החוק הפרטית שיזמה ח"כ שלי יחימוביץ' להגבלת שכר הבכירים.
לפי שעה טרם גיבשו מרבית השרים החלטה כיצד יצביעו, אולם לנוכח התבטאויות קודמות של ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל, כי הוא מתנגד לחקיקה מגבילת שכר, והתבטאויותיו של שר האוצר יובל שטייניץ, גוברות ההערכות במערכת הפוליטית כי ההצעה לא תאושר. בראיון שנתן לאחרונה ל"גלובס" אמר קנדל כי "השאלה אם יש סכום אבסולוטי שמעבר אליו כל תגמול הוא מופרז לא נראית לי. אני לא חושב שיש סכומים שהם טאבו".
יחימוביץ' תוכל להגיש את החוק לקריאה טרומית גם ללא תמיכת הממשלה. להצעת החוק שותף גם ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה ואיש התעשייה האווירית. היום נפגש כץ עם כמה משרי הליכוד בוועדת השרים והצליח לשכנע כמה מהם בנחיצות החוק. לדבריו, הודיעו לו השרים יוסי פלד, משה כחלון ויולי אדלשטיין כי יתמכו בהצעה. כץ צפוי להיפגש גם עם השרים גדעון סער וגלעד ארדן.
"אחרי שראינו רק לאחרונה את טבלאות שכר המנהלים, יש לי תקווה שעכשיו אפשר להעביר את החוק. גם אם לחברה יש ביצועים מרהיבים, המנהלים לא יכולים למשוך לעצמם עד אינסוף. רגולציה ברורה וחדה, כמו שיש על הבנקים למשל, צריכה לחול על כל שוק ההון, שמתנהג כמו ג'ונגל", אמרה יחימוביץ' ל"גלובס".
יחימוביץ' מציעה להגביל את השכר הגבוה ביותר בחברה (בדרך כלל שכר המנכ"ל) לעד פי 50 מהשכר הנמוך ביותר בחברה. כך, למשל, אם העובד בעל השכר הנמוך ביותר מקבל שכר מינימום (כיום 3,850 שקל), המנכ"ל יוכל לקבל 192 אלף שקל בחודש, כלומר כ-2.3 מיליון שקל בשנה. ההצעה תחול על כל החברות בישראל, ציבוריות ופרטיות. הצעת החוק של יחימוביץ' עברה קריאה טרומית בכנסת הקודמת, אך בשל העדר דין רציפות על החקיקה להתחיל מראשיתה.
עוד מתכוונת יחימוביץ' להציע כי חברות יחויבו לקבוע ולפרסם מדיניות תגמול לעובדיהן הבכירים. המדיניות תתבסס על עיקרון של קשר בין בונוס לביצועי החברה, אך הוא יהיה ארוך טווח ויהיה בו מרכיב של החזר בונוס במקרה של ביצועים גרועים. מדיניות תגמול ברוח זו אומצה לפני כמה שבועות בלאומי.
"כשאתה נותן למנכ"ל 1.5 מיליון שקל בחודש בזמן שעובד זוטר מרוויח 4,000 שקל אתה פוגע בחברה עצמה וגם במשק. הרי גם כשחברה מרוויחה הרבה מאוד, מי שיוצר את הערך אינו רק הבכירים אלא גם דרגי הביניים", מסבירה יחימוביץ', "אני יודעת שהסיכוי שלי להעביר את הצעת החוק אינו גבוה, אבל מי שמקבל את ההחלטות היום לא דואג לציבור אלא לשכר של עצמו בעוד שנים. יש פה ניגוד עניינים אינהרנטי שצריך לטפל בו. יהיו לחצים והפקידות תשים רגליים, הפוליטיקאים צריכים להפגין אומץ לב".
האוצר לא פרטנר
באוצר מתנגדים להצעת החוק. כפי שפורסם ב"גלובס" לפני שבועיים, באוצר מסכימים כי מדובר בכשל ערכי אך סבורים כי כיוון ששכר המנהלים הגבוה אינו נובע מכשל שוק, אין עילה להתערבות ממשלתית או להטלת מגבלות על השכר בחקיקה. לכן יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם ובכל מקרה תמיד תימצא הדרך לעקוף חקיקה.
יחימוביץ' תקפה את פקידי האוצר שמנסים להערכתה לטרפד את העברת החוק. רוב פקידי האוצר הבכירים והרגולטורים עוברים לאחר סיום תפקידם למגזר העסקי, היא טוענת, ולכן "גם אם פקידי האוצר היו קדושים הם לא יכולים לדון בנושא. יש להם ניגוד עניינים מובנה וחמור ואסור להם לדון בהצעה, כיוון שהיא נוגעת באופן ישיר לשכר שהם יקבלו בעתיד לאחר פרישתם והגעתם למגזר העסקי למשרות בינוניות ובכירות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
