חשבתם שראיתם הכל? השר שמחון מקדם בניגוד אינטרסים "רפורמת ביצים" שתשמיד את יערות הגליל

מעולם לא היה עימות כזה בין שר בממשלת ישראל לבין מבקר המדינה. בבסיס העימות בין שר החקלאות שלום שמחון למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס עומדת שאלה עקרונית וחשובה - הגדרת סף ניגוד העניינים שאסור לשר לעבור. על כך מן הסתם ניתן לקבל פרשנויות ועמדות רבות ומגוונות, מקילות ומחמירות. אולם במקרה הזה העימות לא נעצר בשאלה התיאורטית: בעקבות שימוע שנערך לו במשרד המבקר, ובמחאה על קביעותיו של המבקר, החליט שמחון להעניק לעצמו פטור מניגוד העניינים שבו הוא מצוי, ולפעול לקידומה של תוכנית שנויה במחלוקת שעשויה להכניס כספים לו ולבני משפחתו. השר הגדיל לעשות וגם טרח והודיע על כך למבקר לינדנשטראוס מסיבות שכל קורא מוזמן לנחש בעצמו.

יהיו מי שיגידו שאפילו בסטנדרטים של שלטון החוק בישראל שמחון קבע כאן שיא חדש של חוצפה ועזות מצח, אולם חשבה יותר השאלה האם בעל תפקיד בישראל שמרשה לעצמו לצפצף בכזאת בוטות על מי שאמור לשמור על מינהל תקין, בכלל יכול להישאר בתפקידו. בשלב זה לפחות נדמה שלפטרונו של שמחון, יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק, אין שום בעיה עם זה.

חבילת מענקים בגליל

פרשת שמחון החלה להתגלגל בעקבות תחקיר של מוסף G ("שלום גליל", 6.11.2008). בשם הצורך לייעל את משק ייצור הביצים, יזם והוביל שר החקלאות רפורמה בענף הלול בתקציב כולל של 300 מיליון שקלים.

בבסיסה של הרפורמה עומדת תוכנית שלפיה מושבי הגליל, ובעיקר במועצה האזורית מעלה יוסף, יקבלו חבילת מענקים והטבות כספיות מיוחדות על מנת שיוציאו את הלולים המשפחתיים משטח המושבים, שם הם נמצאים בדרך כלל בסמוך לבתים הפרטיים. הלולים, לפי התוכנית, יועברו לכשמונים לולי ענק תעשייתיים שיוקמו במקום שטחי יער שיבוראו.

אם תיושם התוכנית יהיו לה שלוש תוצאות עיקריות. הראשונה היא שחברי המושבים בגליל יפנו קרקע יקרה יחסית לטובת הקמת צימרים - חמישה צימרים לכל נחלה משפחתית. השנייה היא שהחקלאים במושבים ישכירו את מכסות הלולים שלהם ליצרנים גדולים, מעין אוליגרכים חדשים בתחום החקלאי, וכך בעצם יקבלו מהמדינה רנטה - הסובסידיה עבור הביצים - בלי לעבוד. התוצאה השלישית היא צמצום משמעותי של שטחי היער בגליל העליון, שכן כל לול ענק שכזה ישתרע על-פני שטח השווה לשלושה מגרשי כדורגל.

"פיילוט" במגרש הביתי

ואיזה הוא היישוב הראשון שבו המדינה תערוך את ה"פיילוט" להוצאת הלולים המשפחתיים? מושב אבן מנחם, שבו מתגורר שר החקלאות שמחון. עלותו של הפיילוט: 40 מיליון שקלים.

השר שמחון הוא "בן ממשיך" בנחלת המשפחה במושב, שמחזיקה מכסת ביצים גדולה, והוא עתיד להיות נהנה ישיר מהרפורמה. לשמחון יש בגליל שני אחים, דני ומאיר, גם הם בעלי נחלות ובעלי מכסות ביצים, שייהנו גם הם מהשינוי. מלבדם לשמחון יש בגליל עוד שלושה בני דודים שהם בעלי נחלות ומכסות. גם הם ייהנו.

אגב, את האישורים התכנוניים להעתקת לולי הענק והקמת צימרים חדשים ייתן אח נוסף של שמחון, אלי, המכהן כיו"ר הוועדה המקומית מעלה הגליל.

מהו גודל ההטבה הצפויה לבעל נחלה המשתתף ברפורמה? על-פי חישובי משרד החקלאות, שווי המענק עשוי להגיע ל-100 אלף שקלים לנחלה. הסובסידיה המובטחת לבעלי מכסות גידול ביצים מוערכת ב-30-50 אלף שקלים לשנה לטווח של כעשר שנים. שחרור הקרקעות והמענקים לטובת בניית צימרים מוערך בעוד 200-300 אלף שקלים. בסך-הכול יש פוטנציאל הטבה של כחצי מיליון שקלים לכל בעל נחלה במושבי הגליל המחזיק מכסה לייצור ביצים.

שמחון חיכה במסדרון

על-פי החוק וכללי מניעת ניגוד עניינים של שרים ושל סגני שרים, לשמחון היה אסור לעסוק ברפורמה בכל דרך שהיא, שכן יש לו עניין אישי בה וכיוון שעם הנהנים ממנה נמנים גם שני אחיו ושלושה מבני דודיו.

על-פי החוק, כדי לעסוק ברפורמה היה שמחון צריך להודיע מראש למבקר המדינה על מעורבותו ולבקש אישור מיוחד וכן לקבל חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה בדבר ניגוד העניינים. הוא לא עשה זאת.

כפי שנחשף בתחקיר G, שמחון יזם את הרפורמה, היה פעיל באופן אישי בגיבושה וארגן את התקציבים להפעלתה. סייעו לו העוזרת הבכירה עליזה כהן ובכירים נוספים במשרד החקלאות.

בנקודה קריטית לתוכנית - אישורה בממשלת אולמרט בקיץ 2007, נזכר שמחון להודיע למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה על כך שיש לו עניין אישי ישיר בתוכנית. בדיעבד גם טען עו"ד ערן אטינגר, היועץ המשפטי של משרד החקלאות, ששמחון לא השתתף בגיבוש ההצעה שהובאה לממשלה.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הסתפק בכך שאסר על שמחון להשתתף בישיבת הממשלה שדנה בנושא. כשהרפורמה עלתה לדיון שמחון חיכה במסדרון; השרים שנשארו בפנים לא הביעו עניין מיוחד, והממשלה החליטה לאשר.

"הדוח ידבר בעד עצמו"

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לא השתכנע מעמדתו של שמחון שלפיה הוא פטור מביקורת משום שדיווח על העניין האישי שלו לפני ישיבת הממשלה. לינדנשטראוס משוכנע ששמחון פעל בניגוד עניינים כאשר יזם וקידם את התוכנית, וכי ההודעה שניתנה לפני ישיבת הממשלה אינה פוטרת אותו מעניין החריגה בהתנהגותו.

זה היה נושא השימוע בפגישה שנערכה ב-9 בפברואר 2010 בלשכתו של לינדנשטראוס ובהשתתפותם של שמחון ויועציו עליזה כהן וערן אטינגר. הוויכוח התלהט, ולינדנשטראוס התעקש: פעלת בניגוד עניינים, ואת ההודעה מ-2007 מסרת בדיעבד, אחרי שכבר יזמת את הרפורמה וקידמת אותה.

זמן מה לאחר השימוע העביר שמחון ללינדנשטראוס הודעה מדהימה בחוצפתה: הוא דיווח שהוא מבטל בדיעבד את הודעתו מ-2007 על כך שהוא מצוי בניגוד עניינים. זאת ועוד: הוא גם הודיע ללינדנשטראוס, שבעקבות ביטול ניגוד העניינים הוא גם מתכוון לקדם באופן אישי את הרפורמה כפי שהתקבלה בממשלה.

מלשכת מבקר המדינה נמסר: "עמדתנו בעניין זה, כמו לגבי שאר חמישים הדוחות שיופיעו בכרך 60ב', הועברה כנהוג ועל-פי החוק ב-15.2.10 לראש הממשלה לצורך מתן הערותיו. 10-12 שבועות לאחר שהדוח נשלח לרוה"מ, הוא יפורסם כמקובל. מעבר לכך, בשלב זה אין ביכולתנו להוסיף דבר, עד שיפורסם הדוח שידבר בעד עצמו".

עוד פגיעה במשרד מבקר המדינה

בהודעה לעיתונות שפרסם ביחס לנושא אחר מצא שלום שמחון עוד הזדמנות לעקוץ את לינדנשטראוס

שמעון עמר הוא מנהל אגף ד' במשרד מבקר המדינה, הממונה בין השאר על הביקורת במשרד החקלאות. הרמז ששלח לעברו שר החקלאות שלום שמחון הוא חמור ביותר, בין היתר כיוון שהוא נוגע למבקר לינדנשטראוס עצמו.

לפני שבועיים פורסם דוח ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת התנהלות השירותים הווטרינריים. חברי הוועדה הם השופט בדימוס ורדי זיילר וד"ר יהודה עפרון, ששניהם היו בניגוד עניינים במועד הקמת הוועדה בסוף יוני 2008 (זיילר קיבל שכר ממשרד החקלאות כשהחליף את שמחון בוועדת משמעת לווטרינרים, ועפרון הוא חבר בכיר במפלגתו של שמחון ובכיר בתנועת המושבים. חבר שלישי בוועדה, יעקב שגיב, התפטר במחאה על אופן התנהלותה, בצעד שלא היה כמוהו בתולדות ועדות בדיקה וחקירה).

כשנודע על הקמת הוועדה, פנו מנהלי השירותים הווטרינריים למבקר המדינה וטענו כי היא נועדה לעריפת ראשיהם. לינדנשטראוס ביקש משמחון את המסמכים שעמדו בבסיס ההחלטה להקמת ועדת הבדיקה, אולם בהמשך החליט המבקר להשהות את הבדיקה שלו עד לסיום עבודתה של הוועדה.

כצפוי, בלב הדוח מתקפה חריפה על סמנכ"ל השירותים הווטרינריים בעבר, יהודה מאירוביץ', ועל הדומיננטיות שלו במערכת הפקידות הממשלתית. בין השאר טען זיילר בדוח שמאירוביץ' שלח ברכות שנה טובה לעובדים רבים במשרד החקלאות ובמשרדי ממשלה אחרים הקשורים לשירותים הווטרינריים, ועניין זה איננו תקין.

בהודעה לעיתונות מטעמו של שמחון טען שר החקלאות שמשרד מבקר המדינה בעצם "חיפש" אותו בעניין הסיבות להקמת ועדת הבדיקה. שמחון ציטט מדוח זיילר את המשפט: "מדרכי טיפול אלה ניתן לכאורה ללמוד שפקיד משרד מבקר המדינה שטיפל בענייני משרד החקלאות, שמעון עמר, תרם לגיבוש עמדת משרד מבקר המדינה בנושאים אלה". שמחון הוסיף בהודעה לעיתונות עוד משפט שנועד לשכנע: "עמר זכה אף הוא לקבל את כרטיסי הברכה מיהודה מאירוביץ'".

לכאורה, יש כאן פגיעה ביושרתו של פקיד בכיר במשרד מבקר המדינה ובשיקוליו, אבל מדובר למעשה בפגיעה במבקר המדינה עצמו, מיכה לינדנשטראוס.

מלשכת מבקר המדינה נמסר: "מבקר המדינה יעיין בחומר כשישוב מחו"ל. לאחר מכן יקבע את דעתו בהתאם".

השר, המושב והקופה הציבורית

משרד החקלאות חילק מענקים נדיבים לשיפור מערכות המים במושבים. עכשיו תנחשו איזה מושב יהיה בין הנהנים הבודדים

מושב אבן מנחם בגליל, שבו שר החקלאות שלום שמחון הוא "בן ממשיך", קיבל בינואר ממשרד החקלאות אישור למענק מיוחד בגובה כ-2 מיליון שקלים לשיפור מערכת המים. בסך-הכול הגיעו למשרד החקלאות כארבעים בקשות למענקים מסוג זה. מהן אושרו 11 בסכום כולל של 21 מיליון שקלים. יהיה מי שיופתע מהעובדה שכל ה-11 הוגשו מטעם יישובים בתחום המועצה האזורית מעלה יוסף בגליל העליון, זו שבתחומה גם מושב אבן מנחם.

המענקים אושרו על יסוד "הסכם המים", שגובש ב-2006 בין משרדי האוצר והחקלאות, רשות המים ונציגי החקלאים. לפי ההסכם המענקים יינתנו כנגד ייקור בתעריפי המים. גובה המענק שנקבע הוא לפחות 70% מההשקעה, סכום גבוה מאוד בסטנדרטים של מענקים ממשלתיים. אולם החלק התמוה באמת בסיפור הזה הוא הדרך שבה פורסמה הכוונה לחלק את המענקים.

ב-19 בנובמבר אשתקד פרסם משרד החקלאות "קול קורא" ובו הוזמנו יישובים שענו לקריטריונים מסוימים להגיש בקשות למענקים. המועד האחרון להגשת הבקשות היה ה-3 בדצמבר, כלומר שבועיים לאחר הפרסום, והמועד האחרון להגשת התוכניות לשיפור מערכות המים היה 31 בדצמבר.

כל הגורמים במשק המים שעמם שוחח G טענו שבלתי אפשרי להכין תוכנית לשיפוץ מערכת מים בפרק הזמן שקבע משרד החקלאות, וכי להכנת תוכנית כזו נחוצים כמה חודשים.

על הבקשות למענק צריכה לחתום מנהלת מינהלת ההשקעות בחקלאות, שמחה יודוביץ', אך היא נמנעה מלחתום. יודוביץ' וחשב המשרד יוסי שטיינברג לא חתמו גם על התחייבות תקציבית. במקום יודוביץ' חתמה סגנית מנהלת רשות התכנון במשרד, תניב רופא, אף שאינה בעלת סמכות בעניין זה.

השר שלום שמחון לא הגיב לדברים עד למועד סגירת הגיליון.

הערה אחת כבר ניתנה

זו אינה הפעם הראשונה שבה ניתנות הקצבות חריגות בתחום המים למועצה האזורית מעלה יוסף. בכהונתו הראשונה של שמחון כשר החקלאות הוא קידם תוכנית להקצאת מכסות מים ליישובי מעלה יוסף. במסגרת זו קיבלו היישובים מכסה נוספת של 15 מיליון קוב, כ-80% מעל המכסה שהגיעה להם, וזאת על-ידי עיוות מכוון של הקריטריונים.

מבקר המדינה הקודם, אליעזר גולדברג, קבע בדוח 53ב' בשנת 2004, ששמחון היה מעורב בהליך קביעת מכסות המים למעלה יוסף, על אף שקיבל ממבקר המדינה התראה אישית האוסרת עליו לעסוק בנושאי מים הקשורים לו אישית. גולדברג דרש בדוח שמשרד החקלאות יתקן את המכסות המעוותות, אך הנחייתו לא בוצעה עד היום.

מלשכת השר שמחון לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.