משבר החוב ביוון שוב בקדמת הבמה. המדינה בעלת הגירעון התופח ביקשה רשמית מהקרן של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית 59.9 מיליארד דולר למימון הגירעון. ראש הממשלה היווני ג'ורג' פאפנדראו פנה היום (ו') לנציגי האיחוד וה-IMF בבקשה לסיוע מיידי, מתוך הקרן המשותפת לשני הגופים שהעמידו לזכות יוון.
"מעניין לראות איזה סכום יוזרם מיידית ליוון מתוך הסכום הקיים בקרן", אמר דרה מטהר, אסטרטג פיננסים ב-Credit Agricole. מעניין גם מי יספק את הסיוע, וההשפעה שלו על האירו שספג היום מכה", הוסיף.
"השווקים יעדיפו כי הסכום יוזרם במלואו ע"י האיחוד האירופי, אבל מעורבתה של גרמניה עדיין מוטלת בספק", אמר אנליסט אחר.
נציגים מהאיחוד וכן מה-IMF הגיעו היום (ו') לאתונה כדי להעריך את המצב במדינה. בנוסף, נציגים ממדינות ה-G-20 נפגשים היום בוושינגטון כדי לדון בהשלכות ממצבה של יוון ובאפשרויות להוציא אותה מהבוץ.
יוון מתקשה גם לגייס הון ע"י הנפקת אג"ח ממשלתיות למטרת צמצום הגירעון, משום שהתשואות שלהן זינקו לרמתן הגבוהה ביותר מאז 1998, מה שלא מדרבן את המשקיעים לרוץ ולרכוש.
אתמול, נזכיר, האיחוד האירופי ערך בדיקה נוספת לחובותיה של יוון והודיע כי הגירעון התקציבי שלה עלול לחצות את ה-14% תוצר. ראש ממשלת יוון העלה מיסים וקיצץ בהוצאות בניסיון להוריד את הגרעון, משימה שנראית כמעט בלתי אפשרית בעיקר עקב התנגדות קשה מאוד של האיגודים המקצועיים החזקים במדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.