שאלה של עיתוי

יום אחרי פרסום החלטת הפרקליטות להעמיד לדין בכפוף לשימוע את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בתיק המינויים הפוליטיים, הרוחות עדיין אינן שוככות. אולמרט, הממתין זה שבועות אחדים לקבלת זימון לחקירת משטרה בפרשת הולילנד, שבה הוא חשוד בקבלת שוחד בסך מיליוני שקלים, נמצא - לפחות על-פי ההודעות היוצאות מכיוונו - בתחושה שמערכת אכיפת החוק כולה רודפת אותו.

"האם באמת אין למערכת אכיפת החוק שום נושא אחר לעסוק בו ולהיבנות ממנו מלבד אולמרט?" מסר אתמול (ב') יועץ התקשורת של אולמרט, אמיר דן, בתגובה להודעת הפרקליטות, "מפתיע שבפרקליטות לא מנהלים עדיין חקירה נגד אולמרט גם על כך שלא חצה את הכביש במעבר חציה".

לדבריו, "זה 3 שבועות שאנו עדים למסע הסתה פרוע נגד אולמרט מטעם גורמים במערכת אכיפת החוק, וזאת מבלי שהוא נחקר בנושא הולילנד כלל ומבלי שנשאל בנושא זה ולו שאלה אחת".

עוד מסר יועץ התקשורת כי "פרסום ההחלטה היום הוא המשך ישיר לפרסומים מהשבועות האחרונים כחלק ממסע רדיפה ממושך ומתוכנן, וזאת בעיצומו של הליך משפטי המתנהל - דבר שיש בו כדי להשפיע השפעה ישירה ובלתי כשרה על כל מי שמתבקש להעיד בהליך זה בימים אלה. החקירה בנושא זה החלה לפני למעלה משנתיים, והעיתוי של הודעת הפרקליטות דווקא כעת מעורר סימני שאלה קשים לגבי השיקולים ותום-הלב שעומדים מאחורי מועד הפרסום".

באשר לפרשת המינויים הפוליטיים עצמה, מסר יועצו של אולמרט כי "מדובר בנושא שנופח מעבר לכל פרופורציה. לא נפל שום פגם בהליך המינויים של בעלי התפקידים, וחלקם הגדול של המינויים, במקרים שהחוק מחייב זאת, אף עברו את אישורה של ועדת רביבי לבחינת מינויים בשירות הציבורי. זאת ועוד, לא הופעל שום לחץ פסול כלשהו לאישור מינויים אלה, שנעשו בהתאם ועל-פי כל הקריטריונים הקבועים בחוק".

נראה כי דווקא המסר ששיגרו סניגוריו של עובד יחזקאל, יועצו לשעבר של אולמרט, שגם אותו הוחלט להעמיד לדין בפרשה, אמור להדאיג את ראש הממשלה לשעבר. בעוד הקו המנחה בגירסתו של אולמרט עד עתה היה שלא עסק אישית בכל אחד מהמינויים הללו - יחזקאל איננו מהסס להטיל על פטרונו לשעבר את האחריות למינויים.

"עובד יחזקאל טיפל כיועצו של השר אולמרט, בתוקף תפקידו, באלפי פניות של אזרחים לשר, חלק קטן מהן של חברי מרכז הליכוד", הודיעו עורכי דינו של יחזקאל, דוד ליבאי ודפנה ליבאי, "הוא פעל לפי הנחיות השר, הפנה את כל הבקשות, לא רק של חברי המרכז, לטיפולם של הגורמים הרלוונטיים. הוא לא היה מוסמך למנות, לא עסק בעצמו במינויים פוליטיים, לא היה לו שום אינטרס למנות חברי מרכז, והוא לא היה מעורב בפעילות בלתי חוקית כלשהי. יחזקאל היה עובד ציבור מסור, שומר חוק, והוא נדהם מכך ששוקלים להעמידו לדין, ומאמין כי פרקליט המדינה ישמע את תגובתו בשימוע ולא יעמידו לדין".

ממצאים חד-משמעיים

בהתייחס לטענה שיצאה מטעמו של אולמרט, שכל המינויים עברו את אישור נציבות שירות המדינה, פנתה הבוקר (ג') תנועת אומ"ץ לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ, בבקשה לפתוח בחקירה נגד נציבות שירות המדינה ונגד הנציב שמואל הולנדר, "על מנת לברר מי היה אחראי לאישור המינויים הפוליטיים הללו, שהיו כרוכים בהטבות כספיות לא חוקיות מפליגות מקופת המדינה ונחשפו בדו"ח מבקר המדינה".

לטענת יו"ר אומ"ץ, אריה אבנרי, "במרוצת השנים שיתפה פעולה הנציבות, בראשות שמואל הולנדר, עם שרים שעברו על החוק במינוי מקורביהם ופעילי מפלגותיהם לתפקידים שונים בשירות המדינה".

החקירה בפרשת המינויים הפוליטיים החלה בעקבות דו"ח שפרסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, באוגוסט 2006, בנוגע למינויים שביצע אולמרט ברשות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת.

המבקר קבע כי "בראשית שנת 2004 פעלה הנהלת משרד התמ"ת בראשות אולמרט והמנכ"ל רענן דינור לשינוי תקנון הרשות, כדי שתתאפשר לה גמישות רבה יותר במינוי יו"ר לרשות ובהקצאת תקציבה, ובדרך זו הגדילה את יכולתה לנהל את ענייני הרשות ולשלוט בה. לאחר שינוי התקנון עשתה הנהלת משרד התמ"ת שימוש ברשות ככר פעולה למינויים משיקולים פוליטיים ובתהליך לא תקין".

הדו"ח עסק אמנם במספר מצומצם ביותר של מינויים פוליטיים - 4 או 5 בלבד, ואולם הממצאים היו כה חד-משמעיים, עד שליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לא היה מנוס מלהורות על חקירת משטרה מלאה בעניין זה.

החקירה התרחבה מאוד לאחר פרסום כמה תחקירים עיתונאיים ומידע שהגיע ממקורות נוספים, בדבר מאות מינויים פוליטיים שלהם היה אחראי אולמרט בתקופתו כשר התמ"ת, וכן בתפקידים מיניסטריאליים אחרים - ממלא-מקום ראש הממשלה, שר האוצר, שר התקשורת והממונה על מינהל מקרקעי ישראל.

עם זאת, בניגוד להמלצת המשטרה, החליטה הפרקליטות בסופו של דבר לסגור מחוסר ראיות מספיקות את התיק נגד רענן דינור, ששימש כמנכ"ל משרד התמ"ת ומשרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אולמרט במשרדים אלה.

וינשטיין ממודר

החלטת הפרקליטות להעמיד לדין את אולמרט בפרשת המינויים הפוליטיים באה זמן קצר לפני פסק הדין הצפוי להתקבל בתיק הפלילי הראשון שהוגש בנוגע למינויים פוליטיים - משפטו של השר לשעבר צחי הנגבי, שהואשם בביצוע עשרות מינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה.

משפטם של הנגבי ושל מי ששימש מנכ"ל משרדו אז, שמואל הרשקוביץ, עומד לקראת סיום: לפני כחודשיים הגיע לסיומו בבית משפט השלום בירושלים שלב הסיכומים הארוך, שבמסגרתו הגישו הצדדים אלפי עמודים של סיכומים, ועל-פי ההערכות הכרעת הדין צפויה להינתן בזמן הקרוב.

"אני לחלוטין לא מבין את הפרקליטות, שהחליטה בתיק אולמרט לפני שהתקבלה החלטה של בית משפט בישראל, על כך שמינויים פוליטיים מהווים עבירת הפרת אמונים", אומר ל"גלובס" עו"ד עופר ברטל, סניגורו של הרשקוביץ בתיק הנגבי. "זה לא עניין פשוט, ואין בחוק עבירה של מינויים פוליטיים".

שופטי הנגבי - יואל צור, אריה רומנוב ועודד שחם - אמנם החליטו לדחות את הטענה המקדמית של הסניגורים כי כתב האישום איננו מגלה עבירה, ואולם נקבע כי הכרעה מלאה בשאלה אם מינויים פוליטיים הם עבירה של הפרת אמונים, תוכל להתקבל רק לאחר שהצדדים יביאו את ראיותיהם.

אלא שבעוד שהנגבי הואשם במירמה והפרת אמונים ובשוחד בחירות, אולמרט מואשם - בכפוף לשימוע שיתקיים, אם סניגוריו יחליטו להתייצב אליו הפעם - במירמה והפרת אמונים, ובעבירה קלה יותר של ניסיון להשפיע על בוחרים תוך הבטחת טובת הנאה, עבירה לפי חוק המפלגות, שהעונש המרבי בצדה הוא שנת מאסר.

כל הנושאים הללו הובאו בחשבון בפרקליטות; לא בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ראש התביעה הכללית על-פי הגדרה, הממשיך להיות ממודר מהעניינים הבוערים ביותר הנוגעים להעמדתם לדין של אנשי ציבור.

הרכבת במשרד המשפטים ממשיכה לנסוע, אך וינשטיין עודנו עומד על הרציף, מפאת ניגוד עניינים, והכל בגלל שייצג לפרק זמן קצר את אולמרט בתיק ראשונטורס.

לצד העובדה שוינשטיין מנוע מלטפל בהיבטים הפליליים של פרשת הולילנד על הסתעפויותיה, התקבלה גם ההחלטה בפרשת המינויים הפוליטיים של אולמרט הרחק מלשכתו, על-ידי פרקליט המדינה משה לדור, ומנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות, אביה אלף.