ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום באופן הדרגתי ל-4,600 שקל. על-פי ההחלטה, המשך החקיקה יעשה בתיאום עם הממשלה.
על-פי הצעת החוק המקורית של ח"כ עמיר פרץ, יעלה שכר המינימום, העומד כיום על 3,850 שקל, בשלוש פעימות: שלושה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף צפוי לעלות הסכום ל-4,100 שקל, לאחר תשעה חודשים יעלה ל-4,350 שקל, ולאחר 15 חודשים יגיע ל-4,600 שקל.
ההצעה התקבלה בתמיכת שרי ש"ס, יעקב מרגי ומשולם נהרי, שרי הליכוד, ישראל ביתנו, ושרי העבודה, שלום שמחון ויצחק (בוז'י) הרצוג. משרד האוצר, המשפטים והתמ"ת התנגדו.
"חלחול הצמיחה אל הכנסותיהן של השכבות החלשות פעל בהדרגה לצמצום תחולת העוני", אמר היום פרץ, "בניגוד לתחזיות האימה שתיארו את עליות שכר המינימום כמהלך שייצור משבר כלכלי ויגביל את מספר המובטלים, התרחש בדיוק ההיפך: העלאת שכר המינימום הגדילה את הפעילות במשק ויצרה מקומות עבודה וזאת בשל העובדה כי כל שקל נוסף לעובדי שכר מינימום הולך ישירות לצריכה ופעילות במשק הישראלי. זאת בניגוד לעשירי הארץ שחלק גדול מצריכתם אינו בישראל". לדבריו, "הצעת חוק שכר המינימום מבקשת לקיים את החובה הבסיסית ולאפשר לעובדים במדינת ישראל להתפרנס בכבוד. עלינו למחוק את החרפה והמראה של אנשים העובדים ביום ונזקקים לעמותות צדקה בערב".
באוצר נימקו את התנגדותם להצעה בטענה שהעלאת שכר המינימום תייקר את עלויות האחזקה ותביא בסבירות גבוהה לפיטורי עובדים, גם בקרב חברות מבוססות. ככל שיהיו יותר מובטלים, אומרים באוצר, יעלו הקצבאות וזה יעמיס את הנטל על משלם המסים. באוצר הביעו חשש כי המהלך אף יגרור מעבר מפעלים להודו, סין ומלזיה, תהליך שהחל כבר באחרונה.
בנוסף, מסבירים באוצר כי בסקירה הכלכלית שהציג ארגון ה-OECD נכתב במפורש שבאופן יחסי שכר המינימום הוא גבוה בישראל ויש לשקול להוריד אותו. הדו"ח הציג את המצב בישראל כבעייתי.
באוצר אומרים כי הפתרון הוא הכנסת יותר אנשים למעגל העבודה וטיפול בשכר הנמוך באמצעות מס הכנסה שלילי ולא על ידי פיטורי עובדים.
תגובות
שרגא ברוש: "פופוליזם"
"זאת הצעת חוק פופוליסטית. רמת השכר במשק מטופלת כראוי בין המעסיקים להסתדרות בחמש השנים האחרונות. השכר הממוצע במשק קרוב ל-8,000 שקל בחודש, והעלאת שכר המינימום תעלה את כל מדרגות השכר. בזמן שאנחנו מתמודדים עם משבר כלכלי. אני מסכים שצריך לטפל בבעלי השכר הנמוך אבל באמצעות מס הכנסה שלילי, שרק אלה שבאמת משתכרים 3,800 שקל יפוצו.
יעקב גלברד: "תומך בצמצום הפערים"
יו"ר תפרון - "אני תומך בגישה שתסייע לצמצם פערים. זה תנאי הכרחי לקיומו של משק בריא. לגבי תעשיות שנאלצו להוציא חברות מהארץ בגלל שכר נמוך יותר בחו"ל, הן כבר עשו את צעדיהן כך שלהעלאת שכר המינימום לא תהיה השלכה על היקף התעשייה בארץ"
יאיר רוטלוי, מנכ"ל לודז'יה: "שגיאה גדולה"
"זו שגיאה גדולה מאוד במצב הנוכחי להעלות את שכר המינמום. בשעה שיש מכה כה קשה ליצואנים, ובפרט לגוש האירו ולדולר. הדולר אמנם עלה קצת יותר מאשר האירו, אבל יש שחיקה גדולה והיצואנים לא יוכלו לעמוד בגזירה הזאת. יהיה להם קשה מאוד לשמור על הרווחיות"
פרשנות / שי ניב: צעד מתבקש לשכר לא ראוי
הצעתו של עמיר פרץ להעלות את שכר המינימום במשק נתפסה כמאבק אבוד מראש אפילו על ידי מקורביו, כזאת שנועדה לבנות מחדש את האיש שהתרסק רק לא מכבר. אולם, תמיכתם המפתיעה של שרים מטעם הליכוד הצליחה להחזיר לסדר היום את אחת הסוגיות החשובות ביותר בשוק העבודה. שכר המינימום בישראל הוא בלתי ראוי, הוא מבזה, ואין פלא שבנק ישראל הודיע לאחרונה כי מספרם של העובדים העניים רק הולך וגדל. ההצעה הזו מזכירה לנו שהרבה יותר חשוב לטפל ב-30%-40% מהעובדים במשק שנוגעים בתחתית, מאשר בקומץ הבכירים והנהנתנים שנוגעים בשמיים.
ההצעה של פרץ הצליחה לעשות עוד דבר משמעותי: להביך כהוגן את יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. בזמן שההצעה של פרץ הונחה על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה, נציגיו של עיני דיברו על תוספות שכר, אבל לא על שכר המינימום. הם דורשים שיפור בתנאיהם של עובדי המגזר הציבורי, בטענה כי הוא נשחק בשנתיים האחרונות. כך, עיני מצטייר כמי שדואג לעובדים שנהנים ממילא מתנאים מיטיבים לכאורה, בעוד פרץ דואג לחלשים באמת.
ההצעה של פרץ מתריסה גם במודל שכל כך מזוהה עם עיני, על פיו הסכמה רחבה עדיפה על חקיקה. רק הבוקר אמר עיני בראיון לרשת ב' בנוגע להעלאת שכר המינימום: "אני מאמין שצריך לעשות את זה בהסכמה עם כל הגורמים, זו דרכי". עיני סיפק דוגמאות שמוכיחות לכאורה כי באמצעות הסכמים הוא הצליח להגדיל את שכר המינימום בענפים מסוימים - למשל בעף הניקיון והשמירה. הבעיה היא שעיני הפריז מעט בהצלחת ההסכמים האלה. ההסכם בענף השמירה למשל הגדיל את שכר המינימום לעובדים ב-2.5% בלבד. דהיינו תוספת של חצי שקל לשעה. בענף הניקיון הושג הסכם שמבטיח תוספת של 20% לעובדים, אולם הוא טרם נכנס לתוקף בשל שורה של התנגדויות. מהר מאוד התברר כי ההסכם נחתם רק עם ארגון אחד של מעסיקים בענף השמירה, והותיר אחריו ארגון מעסיקים לא פחות גדול שמתנגד בתוקף. משרד התמ"ת עדיין לא הוציא צו הרחבה להסכם כך שלא ניתן לממש אותו, ול"גלובס" נודע כי בימים אלה מתנהל מו"מ עם הארגון השני, כדי להגיע לפשרה.
בשיחה שערכנו היום (א') עם יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, חיים כץ, תקף האחרון את "מודל ההסכמות" של עופר עיני, ותמך באופן נלהב בחקיקה להעלאת שכר המינימום: "ההסכמות האלה הביאו לנו את 'הסכם פנסיה חובה', שהוא הסכם רע, מטופש ופוגע בעובדים החלשים. ההסכם הזה משאיר את בעלי שכר המינימום עם פנסיה של 2,400 שקל בחודש, מבלי שיוכלו לקבל אפילו הבטחת הכנסה. גם ההסכמות שניסינו לגבש בנוגע לאכיפת חוקי העבודה לא עזרו כי האוצר מתנגד לרעיון שימנע מקבלני שירותים לזכות במכרזי הפסד. אז מה שוות ההסכמות האלה? רק כדי שנוכל להגיד שיש הסכם?".
גם חברת ועדת העבודה של הכנסת ושותפתו האסטרטגית של עיני, שלי יחימוביץ', תומכת בחקיקה להעלאת שכר המינימום. היא אמנם בעד הסכמות עם המעסיקים ברוב המקרים, אך לדבריה בכל הקשור לשכר המינימום "אין סיכוי שהמעסיקים יתמכו בזה". ספק אם משרדי התמ"ת והאוצר יאפשרו להצעת החוק הזו להגיע אל הוועדה של כץ ויחימוביץ', אבל מה שברור הוא שעמיר פרץ יצר פה דיון חשוב מאין כמוהו.
11
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
