מפנה גדול במדיניות היצוא של משרד הביטחון: לאחר 30 שנה של איסור מוחלט לייצא את טנק המערכה מרכבה, על כל דורותיו, מציע עתה המשרד את הגרסה המתקדמת ביותר של הטנק, מרכבה סימן 4, למכירה למי שמכונים לקוחות נבחרים, כשכל עסקת רכש מוצעת תיבחן לגופה. כך מוסר דיפנס ניוז.
ההחלטה לשחרר את המרכבה ליצוא נובעת משיקולים כלכליים וממאמץ לשמור על מקומות עבודה בישראל, אומר השבועון. גורמים רשמיים ישראליים ציינו, שכל עסקת יצוא תבוצע בתיאום מלא עם ארה"ב מפני שהפלדה וחומרי גלם אחרים שמהם בנוי הטנק, המנוע שלו (מתכנון גרמני אך מייצור אמריקני) ורכיבים אמריקניים אחרים שלו - כל אלה ממומנים בכספי הסיוע הצבאי האמריקני. "זו מדיניות חדשה, החלטה אסטרטגית", אמר מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, לדיפנס ניוז.
"היא נובעת מהצורך בהכנסה נוספת כדי לספק דרישות צבאיות שלנו. נוסף לכך, אם נוכל לייצר טנקים נוספים (מרכבה סימן 4), נוכל להאריך את חיי קו הייצור ולהבטיח המשך תעסוקה לאנשינו". במשך עשרות שנים העדיפה ישראל להישאר מחוץ לשוק של טנקי המערכה הגדולים (MBT), במידה רבה בגלל הרצון לשמור על טכנולוגיות קריטיות לשימוש בתוך ישראל בלבד.
ישראל גם רצתה לא לעורר מורת רוח של הספקים הגדולים של טנקי מערכה, חברות רוסיות, אמריקניות ואירופיות ששולטות על השוק הגלובלי. הוחלט שעדיף לייצא ערכות שדרוג לטנקים שניתן להתאימן לפלטפורמות שונות.
יתר על כן, בגלל העיצוב המיוחד של המרכבה, המוכר ברבים, לא נמצאו לקוחות רבים שרצו להיות מזוהים עם סמל העוצמה הישראלית, נוכח מעמדה הפוליטי המיוחד, מעורר המחלוקת, של ישראל, אומר השבועון.
"הרבה יותר קל למכור טכנולוגיות קריטיות של המרכבה, שריון ומערכות משנה של הטנק", אמר תא"ל (מיל.) דוד אנגל, לשעבר ראש מינהלת תכנית טנק המרכבה (מנת"ק). "דבר אחד הוא לשלב את הטכנולוגיות המצוינות שלנו, שנבחנו בשדה הקרב, בתוך פלטפורמות אחרות, ודבר אחר לגמרי הוא להקים חיל שריון שמזוהה בצורה כל כך בולטת עם מדינת ישראל שלנו".
שני אמר, כי מרכבה סימן 4 הוא "טנק המערכה הממוגן ביותר, בעל היכולות הרבות ביותר והזול ביותר בשוק הגלובלי של טנקי המערכה הגדולים". שני הדגיש, כי מכירת הטנק השלם, בניגוד למכירת מערכות משנה ספציפיות או טכנולוגיות, אינה מנוגדת לשום הבנה עם וושינגטון. לדבריו, "כאשר יהיה לנו לקוח פוטנציאלי, נצטרך לתאם את העסקה עם האמריקנים ולהשיג האשורים הדרושים".
למרות ששני לא אמר זאת במפורש, גילו מקורות ישראליים אחרים שההחלטה להתיר את יצוא המרכבה נובעת במידה רבה מרצון של משרד הביטחון להרגיע יצרנים מקומיים, שחוששים מאובדן עבודות בשביל משרד הביטחון לאחר ההעברה הצפויה של ייצור הנמר, נגמ"ש שמבוסס על טכנולוגיות של המרכבה, לארה"ב.
שלוש חברות - BAE, ג'נרל דיינאמיקס (חטיבת המערכות היבשתייות) וטקסטרון - מתמודדות על השתתפות בייצור הנמר בארה"ב. לפי התכנית המקורית, מדובר בייצור רכיבים של הנמר, בשווי מאות מיליוני דולר, בארה"ב, בהסכם של ייצור משותף עם חברה אמריקנית, אך יצרנים ישראליים חוששים כי בסופו של דבר יועבר כל תהליך הייצור לארה"ב לידי החברה שתזכה במכרז.
ההצעות של החברות האמריקניות נבחנות עתה והחלטה צפויה להתקבל בשבועות הקרובים, לדברי מקורות ישראליים. שלמה פסי, יו"ר פורום השריון הכבד בהתאחדות התעשיינים, אמר לדיפנס ניוז, כי הכמות הקטנה יחסית של טנקי מרכבה סימן 4 שייוצרו בישראל, וההעברה האפשרית של ייצור הנמר לארה"ב מהות איום על פלח חשוב בבסיס התעשייתי-ביטחוני של מדינת ישראל.
"הגברת היצור המקומי חיונית להמשכת קיומה של התעשיה שלנו", אמר פסי. מקורות תעשייתיים אמרו, כי גורמי תעשיה, לרבות שרגא ברוש, ראש התאחדות התעשיינים, נפגשו באחרונה עם שר הביטחון, עם שני ועם אחרים במאמץ לבלום, או לפחות לשנות, את התכניות להעברת ייצור הנמר, או רכיביו, לארה"ב.
"אנו נאבקים לשמור את כל ייצור הנמר בישראל, או, לפחות, להשאיר בישראל את יכולות הייצור הקריטיות של הנגמ"ש, שרבות מהן משותפות עם המרכבה", אמר פסי. "עמדתנו היא, שמשרד הביטחון עושה שגיאה אסטרטגית. בסופו של דבר, המחיר שיגבו האמריקנים תמורת הנמר, אפילו אם נוכל לנצל את כספי הסיוע האמריקני למימון הרכישות, יהיה יותר יקר מעלות ייצורו בישראל".
ובינתיים, טנק מרכבה 4, ממוגן במערכת טרופי חדשה, ובמערכות C4I נשלח הישר ממתקן היצור של המרכבה לתערוכת הנשק הבינלאומית בפאריס, אירוסאטורי, שתיפתח בשבוע הבא. הוא יוצב במרכז הביתן הישראלי, שבו יציגו 50 חברות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
