"ההנפקה של עזריאלי בהחלט יכולה להוות אות וסימן לבאות"

איגוד החברות הציבוריות מקיים בשבוע הבא (28 ביוני) את ועידת ההנפקות השנתית. התאוששות השווקים בשבועות האחרונים מעניקה רוח גבית לועידה, ובמיוחד הנפקות הענק של כמה חברות גדולות שהתבצעו לאחרונה, כמו זו של עזריאלי ואלביט מערכות. חודש מאי, נזכיר, היה אמור להיות חודש שיא בהנפקות אולם רובן הגדול בולט עקב המפולת בשווקים.

מנכ"ל האיגוד, גד סואן, אומר בשיחה עם "גלובס" כי "בראשית חודש יוני הייתה ההנפקה של עזריאלי, שבסך הכל גייסו שם כמיליארד שקל. בהחלט זו הנפקה שיכולה להוות אות וסימן לבאות, כמובן אם מדובר בחברות רציניות שיבואו לשוק. דווקא בשעה שכל המשק העולמי וגם השווקים מאופיינים בתנודתיות גבוהה יחסית, השוק שלנו נפגע יחסית פחות. אבל, אנחנו תלויים מאוד בעולם וזה כמובן גם משפיע".

- ההנפקה של עזריאלי למעשה הצילה את חודש מאי.

אנחנו דחינו את הועידה בערך כחצי שנה, כי חיכינו להתאוששות בשוק ההנפקות. במאי היו צריכות להתבצע כמה עשרות הנפקות אבל המפולת שהייתה באירופה השפיעה גם על תל-אביב ומרביתן החליטו לא לנסות להנפיק. מאז השוק התאושש.

-אנחנו רואים בעיקר הנפקות אג"ח, האם השוק הראשוני למניות צפוי להתאושש?

שוק האג"ח התאושש אבל עדיין לא הגיע למה שהיה בעבר, אבל אני מקווה שהוא יחזור לתקופה הטובה שלו. בסוף שנות ה-90' כמעט 80% מהגיוס של החברות היה באמצעות הבנקים וב-2007 לעומת זאת כמעט 50% מהכסף גויס בשוק ההון. וזה המצב הנכון. שוק ההון חייב להיות מכשיר חשוב מאוד לגיוסים במשק.

אני מקווה שנחזור לימים האלה, אבל כולנו חייבים להפיק לקחים ממה שקרה לאחר מכן. כלומר, גם החברות, גם החתמים וגם המשקיעים המוסדיים וכמובן שגם הרגולציה. לא הייתה הערכות מספיקה מצד הרגולציה וגם לחברות ולמנפיקים לא היה מספיק נסיון לנהל כספים בכמויות עצומות כאלה. כשל ראשון היה ברגולציה, כשל שני היה בגופים המוסדיים וכשל שלישי היה במשקיעים הפרטיים. צריך לעשות בדיקה הרבה יותר מקיפה במה משקיעים.

וגם החברות המנפיקות צריכות לדעת איך וכמה לגייס. הון עצמי לא יכול לבוא בגיוס של אג"ח, למשל. אי אפשר להצביע פה על אשם אחד. ההתנפלות על החברות היא לא מוצדקת, האשמה העיקרית היא על הרגולציה ועל הגופים המוסדיים.

יש יותר מדי חילוקי דעות בין הגופים וכל אחד מושך לכיוון שלו. בכל מקרה, תיאום צריך להיות והיום אין תיאום ושיתוף פעולה. יש 3 גופים מפקחים וחייב להיות תיאום והדברות. אני לא יודע איזה שיטה עדיפה, אמריקנית, בריטית או אחרת. בסך הכל אף אחת מהן לא הצליחה למנוע את המשבר הגדול.

סואן הופיע לפני כשבוע וחצי בפני ועדת השרים לשכר הבכירים והציג בפניה את עמדת האיגוד. ככלל, אמר סואן, "עמדתנו היא שלא רצוי שהממשלה תתערב בקביעת שכר הבכירים בדרך של חקיקה, הן מבחינה עקרונית והן מבחינה פרקטית. לא בכדי ממשלות המדינות השונות אינן מתערבות בתהליך זה".

-אז מה אתם מציעים לעשות עם שכר הבכירים?

בכל העולם הבעיה קיימת. אין פתרון מוסכם ובשום מקום לא הייתה התערבות באמצעות החוק. בזמנו מימשל קלינטון החליט להעביר החלטה ששכר של מעל מיליון דולר לא יוכר כהוצאה אבל הצליחו לעקוף את זה בקלות באמצעות בונוסים ואמצעים אחרים. הנושא הזה לא פשוט ויש לו השלכות רבות. אסור להעביר בחקיקה מהירה החלטות פופוליסטיות.